הפעם התכוננתי כמו שצריך../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif
היי פולס – כפר סאלד 4-10-03
אז הפעם החלטתי שלתחרות הזו אני מתכונן כמו שצריך. אחרי שבוע עליות באוסטריה ועוד שבוע של אימונים ברכיבה למרחקים ובעליות עליות ועליות (החולשה העיקרית שלי בתחרויות) הרגשתי שאני מוכן.
ביום ראשון שלפני התחרות עוד טיפסתי את הברקן ואחרי זה כל השבוע מנוחה שלמה מהאופניים.
יום חמישי – טיפול כללי לאופניים – חיזוקי ברגים –החלפת פנימית שדולפת קלות- ניקיון כללי ושימון . יום שישי – מעמיס את האופניים וכל הציוד , לוקח את האשה ועוד 2 זוגות חברים ועולים לצימר בבית הילל.
בשעה 15:00 מתייצב להכרת מסלול. המסלול קצת מבאס – אין קטעים טכניים . ההתחלה במין סינגל שעובר כמה מעברי מים ובוץ ואחרי זה באה עליה ארוכה שסופה עוברת בבוץ בלתי רכיב בעליל . לאחר העליה באה ישורת עם עליות קלות ובסופה ירידה תלולה עם פניות של 180 מעלות. סה"כ 8 ק"מ כולל הקפת פתיחה.
יום שבת – השכמה ב 6 – קפה – התארגנות הגעה ב 6:50 – הרשמה ויאללה לחימום. חימום של 45 דקות זה חובה אצלי – התחלה בעומס נמוך , קצת ספרינטים ועליות קלות. ב 7:45 מתייצב יחד עם עוד כ 70 רוכבים על קוו הזינוק , אנחנו הזקנים של גיל 50 ומעלה ממוקמים די בסוף אבל אני כבר רגיל לזה. המטרה היא להכנס לסינגל לפני כל הרוכבים האיטיים. 30 שניות לזינוק – מודיע הרמקול- שקט בקהל אני מתרכז ברוכבים הצפופים שלפני ומתכנן איך להשתחל ביניהם אחרי הזינוק. שריקה – הרוכבים שלפני מתחילים לדווש ואני פותח בתאוצה – אבל קשה לעקוף , הרכיבה היא בעליה על חלוקי אבן שגורמים לחוסר יציבות , הקפת פתיחה – משתדל לעקוף כמה שיותר-נכנסים לסינגל – אין מה לעשות חייבים לרכב אחד אחרי השני . מגיעים למעברי המים \ בוץ ואני נותן גז ועוקף על האבנים מימין ומשמאל. הדופק קופץ ל 160 ובראש המחשבה – עוד מעט העליה צריך לשמור על דופק נמוך. נכנסים לעליה – משתדל לא להתנפל אלא לשמור על קצב קבוע. פתאום עוקף אותי רוכב – חולצה צהובה ומספר מסידרת ה 600 (של הזקנים מ 50 ומעלה). אני אומר יפה: שלום מי אתה? אומר לי : איקי? שואל: רהט? אומר: כן. אהה!!! האלה מרמת הגולן – חיות של עליות – הלך המקום הראשון..... הוא שואל: מי אתה ? אני עונה : גדי אלוני. הוא : אז אל תשכח לצלם סרט בחוצה גולן. אני : לא שוכח. גמר לדבר נתן גז ונעלם בעלייה.
ממשיך בעלייה – הדופק קורע את תחום ה 170 ואני מאיט. סופסוף נגמרת העלייה ואחריה הישורת. פונה שמאלה ומתחיל לרוץ בירידה התלולה – אם בטח חושבים בירידה יורד הדופק – לא ולא הוא נשאר גבוה , הריכוז והמאמץ לשמור על יציבות בסיבובים לא נותנים לא לרדת. עובר ליד הקהל ומתחיל סיבוב שני . עוד פעם מעברי המים והבוץ. פתאום לפני חולצה צהובה - מי אם לא איקי רהט – אני לוחץ על הדוושות ועוקף אותו. אחרי 30 שניות הוא עוקף אותי ואז נכנסים לעלייה. אני מחליט להתיישב לו על הזנב – הדופק יכול להתפוצץ אבל אני לא עוזב לו את הזנב.... קטע עליה תלול עם סיבוב ואבנים – אני על פלטה קטנה מקדימה ועל השמינית מאחור – מוריד לתשיעית ומרגיש פתאום שמשהו נתקע שם. עוצר – מביט – השרשרת נכנסה בין הפלטה לשפיצים – למזלי רק חלק מהשרשרת תקוע – אני הופך את האופניים מושך בשרשרת בכל הכח והעצבים שיש לי וזה משתחרר. הופך את האופניים ומתחיל לדווש – החולצה הצהובה קורצת לי מאי שם במרומי העליה .
מדווש במרץ ופתאום מצד שמאל לידי עוד אחד מסדרת ה 600 – דני ליקבר מחיפה . אומר יפה : שלום. הוא עונה : שלום. לוחץ פדלים ולא נותן לו לעקוף. קצת ישורת – מעביר לפלטה אמצעית – מגיע קטע תלול מוריד לפלטה הקטנה ומרגיש איך הפדלים מסתובבים על ריק – מסתכל למטה – השרשרת נפלה. עוצר מסדר בשניה – דני עוקף – אני עולה על האופניים מניח רגל על הפדל ודוחף קדימה –אבל עליה ובוץ – הגלגל האחורי מחליק ולא נאחז – לוקח לי כ 15 שניות עד שאני מצליח לעבור בריצה את הקטע הבעייתי ולעלות על האופניים. דני רץ קדימה ומתרחק. דוחף חזק בעליה – הדופק אי שם בגבולות ה 170 + אבל זה לא מספיק . חוצה את קוו הסיום במקום השלישי בקטגוריה עם זמן טוב יחסית של שעה ועשר דקות. ולסיכום נתוני הפולר החדש שלי : -- מרחק 16 ק"מ -- מהירות ממוצעת 13.3 קמ"ש -- מהירות מקסימלית 39.4 קמ"ש -- עלייה מצטברת 365 מטר -- קלוריות שנשרפו 1508 קק"ל -- זמן שעה ועשר דקות. -- דופק ממוצע 160 -- דופק מקסימלי 174 היה כייף. להתראות באליפות ישראל ב 25 לאוקטובר. גדי
סרטון קצר מהאירוע
