אוי לאותה בושה.
מועצת דרדקים מתנדנדת כבר כמה שנים בין לעשות V על המשבצת או לוותר על כך. אני מניח שחלקם לא קרא אף לא עמוד אחד מכתביו של מי שיש שמכנים אותו גדול הוגי הדעות היהודים של המאה ה-20. יש בוודאי גם כאלה שאולי קראו, אך ספק אם הצליחו לרדת לעומקם של הדברים. רובם נתלו על כמה אמירות פרובוקטיביות ש"גנבו את ההצגה" מהעיקר, ( ובזה הוא כמובן אשם ). גם אם אפשר להתווכח על הטייטל "הוגה דעות", וודאי שאי אפשר שלא לעמוד פעור פה נוכח מוטת הכנפיים האינטלקטואליות של איש זה שחלש על עולם ומלואו בידע, לעתים ידע נרחב ומעמיק, במעורבות בחיי העם והמדינה. שמעתי פעם מאשיות ידועה בעלת דעות פוליטיות הפוכות מאלה של ליבוביץ שהתבטא בתקשורת ואמר שפנומן אינטלקטואלי כמו ליבוביץ מספקת האנושות הכלל עולמית רק פעם ב ... וס"ה כאלה שקמו לאנושות ניתן למנות על יד אחת.
אדם זה זכה סוף סוף שאיזה שביל צדדי בקמפוס, מקום שממילא מזכיר אותו כל יום באיזה שהוא שיעור או כנס או סימפוזיון, ייקרא על שמו. לא רחוב. לא ככר עירונית. לא אתר עירוני מרכזי שהעוברים בו יכולים לשאול מי אותו ישעיהו שעל שמו הוא קרוי - אלא שביל בתוך מה שהיה אולי ביתו היותר מזוהה, היכן שהדרדקים אינם שרויים בו אלא אנשי דעת שממילא אינם יכולים שלא להחשף אליו. לקרוא לשביל באוניברסיטה בשם יכול להחליט כל פקיד יעודי מטעם האוניברסיטה עצמה. לשם מה צריך את מועצת הדרדקים הללו ?
בושה.