הפעם כמה מילים על "לא אוסף" מסטיקים שלי
ואתחיל בהסבר מה זה "לא אוסף". כבר לפני שנים רבות התחלתי להשתמש בביטוי זה אשר התקבל ב"עדת" האספנים ברגשות מעורבים. חלקם, לאחר שהבינו את המשמעות, אהבו וחלקם, עד היום, שונאים.
"לא אוסף" הם אסופה של פריטים אשר לאספן "נחמד" שיש לו את האסופה הזו אבל הוא לא ישקיע רבות בחיפוש וכן לא ישקיע רבות מבחינה כספית באוסף זה. הוא מבין, האספן, כי אסופה זו לא תגדל ותיהיה "חוד החנית" של אוספיו וההשקעה בלימוד ומחקר אסופה זו לא תתבצע ממש לעומק. כמו כן הוא לא מצליח להגדיל אוסף זה מפאת שכבר דברים שכאלו לא מגיעים לשווקים.
אחד מה"לא אוסף" שלי הוא מסטיקים. ברור שלא המסטיקים עצמם אשר נלעסו והושלכו (מקווה לפח ולא למדרכה ונדבקו לסוליות הנעלים/סנדלים), אלא נייר העטיפה של המסטיקים. ברור שעטיפות ישראליות ועדיף ישנות. עטיפות אלו נאספו גם בזמן אמת ושחוקו על ידי הילדים על ידי משחק ההפיכה (לא זוכר איך קראו לו בדיוק. המשחק ששמת הפוך את העטיפה נתת מכה בכף ידך ליד העטיפות וזכית בעטיפה שהתהפכה מהרוח שיצרת) וכן ההחלפות בעטיפות שוות יותר ושוות פחות.
ובטח אתם שואלים מדוע אתה כותב על זה דווקא עכשיו? אז טוב ששאלתם. כי כבר זמן רב אני לא מצליח להגדיל את ה"לא אוסף" הזה והנה ממש בימים האחרונים הצלחתי לצרף מספר עטיפות חדשות ל"לא אוסף" הזה ורציתי לשתף אותכם בכך.
בארץ היו מספר רב של יצרנים לאורך השנים כגון: עלית, בזוקה, ליבר, תמר, פם פם (של יונלה), אטלס, צ"ד, גם גם ועוד. עטיפות המסטיקים היו במגוון רחב עד מאוד של ציורים ותמונות. מאישים יהודים בני התקופה כגון – טרומפלדור, רוטשילד, ביאליק, טשרניחובסקי, אנשטיין, דיזנגוף, אחד העם, מונטיפיורי ועוד. שחקני כדורגל בגווני בסיס שונים כגון – סטלמך, חודרוב, גלזר, מנצ'ל, רצבי, לוי ועוד. עטיפות של חיות שונות, עטיפות של חגי ישראל, עטיפות של סיפורי ילדים מ-לאסי חוזרת הביתה, דרך רובינזון קרוזו וכלה בעליסה בארץ הפלאות ליכלוכית ועוד. ברור שסעדיה התימני כיכב במספר עטיפות בעלות רקע שונה וציור זהה. מקומות בארץ כגון עכו חיפה טבריה וברור שתל אביב וכן מקומות בעולם כגון ריו, הוואי, ונצואלה לונדון ניו יורק ועוד. מקומו של צה"ל לא נפקד וחילות האויר הים והיבשה קיבלו מקום של כבוד בעטיפות (לטעמי האישי המקסימות) אלו. שחקני כדורגל מנבחרות שונות בעולם כגון נבחרת צרפת, אנגליה, ברזיל ועוד הופיעו גם כן (ולא אציין את שמות השחקנים כי לא יודע). למדנו את דגלי העולם דרך העטיפות ואת סוגי הכספים בכל מיני מקומות שונים ומשונים. ראינו בעטיפות את השחקנים הנערצים עלינו כגון מרלון ברנדו, אליזבט טיילור, סופיה לורן, גיימס דין, אלביס פרסלי ועוד ועוד ועוד. נושאים רבים ומגוונים, חשובים יותר וחשובים פחות אבל במגוון גדול של נושאים ובמגוון גדול של יצרנים.
המסטיק עצמו שהוא בסך הכל ממתק שנועד ללעיסה עשוי בדרך כלל משרף או ממוצרי פלסטיק מבוססי נפט !!! אשר הוכנסו אליהם (בזמן היצור והעירבוב) תמציות בטעמים שונים, סוכר או תחליפי סוכר. יש הטוענים כי בני המאיה נהגו לאכול מסטיק משרף של העצים אבל המצאת המסטיק מיוחסת לתומס אדמס בשנת 1871 שטעם בזמן שיצר צעצועים משרף של עצי הספודיליה.
ללא קשר למי שרוצה להעמיק קצת יותר בנושא זה אז מפנה אותכם לספרו המקסים של חברי דר' חיים גרוסמן אשר כתב בנושא זה באריכות "מסטיק של פעם".
מקווה שנהנתם. ושוב לצערי לא מצליח להבין מדוע התמונות לא עולות לפי הסדר שרציתי. לא נורא
ואתחיל בהסבר מה זה "לא אוסף". כבר לפני שנים רבות התחלתי להשתמש בביטוי זה אשר התקבל ב"עדת" האספנים ברגשות מעורבים. חלקם, לאחר שהבינו את המשמעות, אהבו וחלקם, עד היום, שונאים.
"לא אוסף" הם אסופה של פריטים אשר לאספן "נחמד" שיש לו את האסופה הזו אבל הוא לא ישקיע רבות בחיפוש וכן לא ישקיע רבות מבחינה כספית באוסף זה. הוא מבין, האספן, כי אסופה זו לא תגדל ותיהיה "חוד החנית" של אוספיו וההשקעה בלימוד ומחקר אסופה זו לא תתבצע ממש לעומק. כמו כן הוא לא מצליח להגדיל אוסף זה מפאת שכבר דברים שכאלו לא מגיעים לשווקים.
אחד מה"לא אוסף" שלי הוא מסטיקים. ברור שלא המסטיקים עצמם אשר נלעסו והושלכו (מקווה לפח ולא למדרכה ונדבקו לסוליות הנעלים/סנדלים), אלא נייר העטיפה של המסטיקים. ברור שעטיפות ישראליות ועדיף ישנות. עטיפות אלו נאספו גם בזמן אמת ושחוקו על ידי הילדים על ידי משחק ההפיכה (לא זוכר איך קראו לו בדיוק. המשחק ששמת הפוך את העטיפה נתת מכה בכף ידך ליד העטיפות וזכית בעטיפה שהתהפכה מהרוח שיצרת) וכן ההחלפות בעטיפות שוות יותר ושוות פחות.
ובטח אתם שואלים מדוע אתה כותב על זה דווקא עכשיו? אז טוב ששאלתם. כי כבר זמן רב אני לא מצליח להגדיל את ה"לא אוסף" הזה והנה ממש בימים האחרונים הצלחתי לצרף מספר עטיפות חדשות ל"לא אוסף" הזה ורציתי לשתף אותכם בכך.
בארץ היו מספר רב של יצרנים לאורך השנים כגון: עלית, בזוקה, ליבר, תמר, פם פם (של יונלה), אטלס, צ"ד, גם גם ועוד. עטיפות המסטיקים היו במגוון רחב עד מאוד של ציורים ותמונות. מאישים יהודים בני התקופה כגון – טרומפלדור, רוטשילד, ביאליק, טשרניחובסקי, אנשטיין, דיזנגוף, אחד העם, מונטיפיורי ועוד. שחקני כדורגל בגווני בסיס שונים כגון – סטלמך, חודרוב, גלזר, מנצ'ל, רצבי, לוי ועוד. עטיפות של חיות שונות, עטיפות של חגי ישראל, עטיפות של סיפורי ילדים מ-לאסי חוזרת הביתה, דרך רובינזון קרוזו וכלה בעליסה בארץ הפלאות ליכלוכית ועוד. ברור שסעדיה התימני כיכב במספר עטיפות בעלות רקע שונה וציור זהה. מקומות בארץ כגון עכו חיפה טבריה וברור שתל אביב וכן מקומות בעולם כגון ריו, הוואי, ונצואלה לונדון ניו יורק ועוד. מקומו של צה"ל לא נפקד וחילות האויר הים והיבשה קיבלו מקום של כבוד בעטיפות (לטעמי האישי המקסימות) אלו. שחקני כדורגל מנבחרות שונות בעולם כגון נבחרת צרפת, אנגליה, ברזיל ועוד הופיעו גם כן (ולא אציין את שמות השחקנים כי לא יודע). למדנו את דגלי העולם דרך העטיפות ואת סוגי הכספים בכל מיני מקומות שונים ומשונים. ראינו בעטיפות את השחקנים הנערצים עלינו כגון מרלון ברנדו, אליזבט טיילור, סופיה לורן, גיימס דין, אלביס פרסלי ועוד ועוד ועוד. נושאים רבים ומגוונים, חשובים יותר וחשובים פחות אבל במגוון גדול של נושאים ובמגוון גדול של יצרנים.
המסטיק עצמו שהוא בסך הכל ממתק שנועד ללעיסה עשוי בדרך כלל משרף או ממוצרי פלסטיק מבוססי נפט !!! אשר הוכנסו אליהם (בזמן היצור והעירבוב) תמציות בטעמים שונים, סוכר או תחליפי סוכר. יש הטוענים כי בני המאיה נהגו לאכול מסטיק משרף של העצים אבל המצאת המסטיק מיוחסת לתומס אדמס בשנת 1871 שטעם בזמן שיצר צעצועים משרף של עצי הספודיליה.
ללא קשר למי שרוצה להעמיק קצת יותר בנושא זה אז מפנה אותכם לספרו המקסים של חברי דר' חיים גרוסמן אשר כתב בנושא זה באריכות "מסטיק של פעם".
מקווה שנהנתם. ושוב לצערי לא מצליח להבין מדוע התמונות לא עולות לפי הסדר שרציתי. לא נורא