הפקפ מקי
כל השוואה היא בעייתית כי הדומה אינו זהה. אפילו שתי העיניים של אותו אדם אינן זהות. הדמיון כמובן הוא בנישול, השוני הוא רמת התפתחות חברתית היסטורית והתקופה בה נעשה הנישול. אנסה להסביר הפעם מאיין הבעיה של מק"י-חד"ש. כדי להבין כל תופעה יש לחקור כיצד היא התפתחה מהשורשים שלה עם כל הקשרים שהיו ויש לה עם תופעות אחרות , תוך בדיקת כל ההשפעות ההדדיות. המפלגה הקומוניסטית נולדה בפלסטין מתוך הליכה שמאלה בכיוון מהפכני של חלק מהמתיישבים הציונים. הליכתה בכיוון מהפכני נבעה לא רק מהניסיון של אנשים אלו במציאות בפלסטין דהינו למדו כי הארץ לא ריקה והציונות מנשלת את הפלאחים הערבים, אלא עקב השפעתה העצומה של מהפכת אוקטובר. הפ.ק.פ ( מפלגה קומוניסטית בפלסטינה) נוסדה ב1924 . אנו רואים כאן דבר חשוב להבנת ההיסטוריה כי הכרה אינו דבר סטטי אל כמו כל דבר בשינוי ומי שהיה ציוני לא בהכרח נשאר ציוני. זה כמובן יכול להיות גם בכיוון ההפוך שמי שהיה לא ציוני ואף מהפכן בתנאים מסוימים יוכל להפוך להיות קונטר מהפכן. הבעיה מראשית דרכה של הפ.ק.פ הייתה שהיא הצטרפה לאינטרנציונל השלישי-הקומוניסטי לאחר מותו של לנין, ואת האינטרנציונל הנהיגו אז סטלין ובוכרין.ברית שהתקיימה בין 1924-8. ברית המועצות הייתה מבודדת לאחר שהניסיון האחרון של מעמד הפועלים בגרמניה ב1923 לתפוס את השלטון נכשל עקב שגיאות של ההנהגה של האינטרנציונל שנשיאה ב1923 היה זינוביב. היא הייתה ארץ נחשלת מבחינה כלכלית-חברתית והשאלה הייתה כיצד תוכל לשרוד בעולם שהיה בשליטה של האימפריאליסטים. עבור הבולשביקים והמנהיגים שהנהיגו את המהפכה לנין וטרוצקי ואשר עמדו בימי לנין בראש האינטרנציונל היה ברור מתחילה כי הסיכוי של מהפכה ברוסיה הוא בהיותה חלק מתהליך מהפכני עולמי. הרעיון כי ניתן להקים חברה סוציאליסטית בארץ נחשלת ומבודדת כלל לא עלה בראשם, משום שהם היו אינטרנציונאליסטים מהפכנים ולא לאומנים. בזמן ההלוויה של לנין בינואר 1924 סטלין בנאום ההספדה שלו ללנין נשבע אמונים למנהיג המת וחזר כי אנו נשבעים לך בשם המהפכה העולמית כי נלך בדרכך. אולם בדצמבר 1924 במהלך המאבק של סטלין כנגד טרוצקי החליף סטלין את עמדתו ואימץ קו לאומני רוסי של בניית חברה סוציאליסטית בארץ אחת. ההיגיון של עמדה זו היה להפוך את האינטרנציונל הקומוניסטי ממפלגה עולמית שתפקידה להשליך את הקפיטליזם בכל מדינה ולבנות חברה סוציאליסטית עולמית, לכלי שנשלט על ידי הבירוקרטיה הסובייטית שסטלין היה הביטוי לה, על מנת לאפשר את קיומה של ברית המועצות. אלו שהתנגדו לקו זה ורצו במהפכה סולקו מהמפלגה כסוטים טרוצקיסטים. מדיניות הפנים של הבירוקרטיה בהנהגת סטלין-בוכרין הייתה לפנות אל האיכרים ולעודד אותם להיות עשירים כדרך לבנייתה של חברה סוציאליסטית בברית המועצות. יש לזכור כי איכרים הוא מעמד שונה מפועלים. האינטרס של איכר הוא ברכוש פרטי-אדמה, אינטרס הפועלים הוא בכלכלה מולאמת ונשלטת באופן דמוקרטי על ידי העובדים עצמם. מדיניות החוץ אינה אלא הצד האחר של מדיניות הפנים והקו של מדיניות החוץ היה לא להשליך את הקפיטליזם אלא למצוא בני ברית בורגניים "מתקדמים". בעוד האיכרים העשירים" הקולקים", התעשרו, מדיניות החוץ של הבירוקרטיה הסובייטית בסין שעברה תהליך מהפכני היה להיכנס למפלגת הבורגנות הסינית הקומנטיאנג, שהונהגה על יד צ'אן קיי צ'ק ולתמוך בה כמנהיגה של המהפכה הבורגנית הסינית.( שחרור לאומי מהאימפריאליזם הבריטי) באופן אירוני מדיניות שגויה זו תורצה ב"תיאוריה" של מהפכה בשני שלבים. השלב הראשון מהפכה בורגנית דמוקרטית בהנהגת הבורגנות כאשר על מעמד העובדים ומפלגתו לתמוך בבורגנות ובמהפכה שלה ורק לאחר שזו תעלה לשלטון ותפתח את הקפיטליזם יגיע תורה של המהפכה הסוציאליסטית. מי שמכיר את ההיסטוריה של רוסיה יודע כי היה זה הקו הפוליטי של המנשביקים לגבי רוסיה. קודם כל מהפכה בורגנית בהנהגת הבורגנות אחר בשלב היסטורי יותר מתקדם יבוא תורה של המהפכה הסוציאליסטית. האירוניה היא שמהפכת אוקטובר ניפצה תיאוריה רפורמיסטית זו ועתה האינטרנציונל הקומוניסטי אימץ את התיאוריה המנשביקית . אילו היינו חיים לפני 200 שנה, בתקופה שהבורגנות הייתה מהפכנית , תיאוריה זו הייתה נכונה, אך בתקופת שקיעת הקפיטליזם כאשר הבורגנות בכל מקום מעמד קונטר מהפכני, קו זה יכול היה להביא רק לכישלון המאבק המהפכני שהיה בסין. בתקופה של המהפכה הסינית 1925-7 צ'אן קי צ'ק הפך לאורח כבוד של האינטרנציונאל ונחשב לבן ברית נאמן ומנהיגה של המהפכה הסינית. האסון הוא כי ב1927 בניגוד לציפיות של סטלין-בוכרין צ'או קיי צ'ק פנה כנגד המפלגה הקומוניסטית וחיסל אותה פיזית. ב1928 האיכרים העשירים בברית המועצות לא הסתפקו בכך שהפכו עשירים הם רצו גם את השלטון הפוליטי. בפאניקה שסטלין נתפס לה הוא פנה אל המדיניות של חיסול מעמד הקולקים "הקולקטיביזציה הכפויה", כאשר האיכרים ובמיוחד באוקראינה אסם התבואות מתנגדים כמובן לחיסולם כמעמד בכל דרך אפשרית והתוצאה שהם השמידו יבולים הרגו בעלי חיים וכתוצאה מיליונים מתו מרעב וממגפות. את הקו האופורטוניסטי ימני של סטלין-בוכרין 1924-8 החליף עתה קו אולטרה שמאלני בין . .1929-34 בתקופה זו במקום להשתמש בטקטיקה של החזית המאוחדת של מעמד העובדים, עלה קו כיתתי שלפיו כל מי שלא היה במפלגה הקומוניסטית היה אויב . הייתה זו תקופה שכונתה "התקופה השלישית" והתוצאה הרת האסון שלה התרחשה בגרמניה, שם במקום לארגן חזית משותפת עם הסוציאל דמוקרטיה כנגד הפשיזם, הסוציאל דמוקרטיה כונו סוציאל פשיסטים, תנועת העובדים הייתה משותקת ונאבקת אך פיזית בתוך עצמה, והיטלר עלה לשלטון ללא כל קושי. אולטרא שמאליים אינם מסוגלים להבין את הסתירה שבין הנהגה ימנית של איגודים מקצועיים ובין חברי השורה ובדומה בין ההנהגה הימנית של הסוציאל דמוקרטיה ובין חברי השורה. חברי השורה של הסוציאל דמוקרטיה בניגוד להנהגה הימנית רצו להיאבק בנאצים שכן חשו על בשרם שהם אויב מסוכן. ואלם כאשר הקומוניסטים במקום לקרוא לחזית מאוחדת של העובדים כנגד הפשיסטים קראו להם פשיסטים הם לא רק דחפו אותם לידי ההנהגה הימנית אלא מנעו מאבק משותף. לאחר שהיטלר עלה לשלטון ללא כל מאבק ולא הייתה כל ביקורת ומרד לסילוקו של סטלין באינטרנציונאל, הקומוניסטי היה ברור שהמפלגות הקומוניסטיות אבודות כמפלגות מהפכניות ואכן מה שהחליף מאז ועד היום את הקו האולטרא שמאלני הוא רפורמיזם פשוט. הפ. ק.פ עברה את אותם זיג זגים כמו כל שאר המפלגות הקומוניסטיות. בין 1924-8 המפלגה לא רק הגנה על מדיניות סטלין בברית המועצות ובסין, אלא הייתה מאוד אופורטוניסטית כלפי הציונות. , ב1929-33 פיתחה קו אולטרה שמאלני שחיבל בעבודתה בהסתדרות ואפשר למעשה בנקל להשליכה משם. לאחר מכן פיתחה קו של תמיכה פוליטית במופתי במרד הגדול של הפלאחים הפלסטינים במקום להיאבק להפוך להנהגה מהפכנית וב1948 לא רק שתמכה בציונות אלא עזרה לה להשיג נשק ( אבא של ג'וזנסקי) מצ'כיה בה השתמשה הציונות לנכבה. היא המשיכה לתמוך בכל פשעי הבירוקרטיה הסובייטית ותמכה בדיכוי המרד של העובדים בגרמניה המזרחית ב1953, בהונגריה ב1956 בפלישה הסובייטית לצ'כיה,. לאחר קריסת ברית המועצות היא מתפוררת כאשר חלקה היהודי מסתגל לציונות , ותומכת ב"שלום" של האימפריאליסטים ועומדת למעשה באותה עמדה של סעודיה. "שתי מדינות בורגניות לשני עמים", האחת אימפריאליסטית והשנייה בנטוסנט. עד כמה מגיעה נאמנותה למדינה הציונית אנו רואים בימים אלו בפרשת עזאמי ובעמדות של ברכה וחינין הקוראים לו לחזור לעמדו לדין כי יש כללים למשחק וזכות המדינה לשפוט אותו. במאבק הסטודנטים הפעילים שלהם היו מחד מיליטנטים אולם היו בין אלו שפעלו כדי לא להרחיב את המאבק אל העובדים. מאבק סטודנטים מבודד מהעובדים יכול רק להיכשל
כל השוואה היא בעייתית כי הדומה אינו זהה. אפילו שתי העיניים של אותו אדם אינן זהות. הדמיון כמובן הוא בנישול, השוני הוא רמת התפתחות חברתית היסטורית והתקופה בה נעשה הנישול. אנסה להסביר הפעם מאיין הבעיה של מק"י-חד"ש. כדי להבין כל תופעה יש לחקור כיצד היא התפתחה מהשורשים שלה עם כל הקשרים שהיו ויש לה עם תופעות אחרות , תוך בדיקת כל ההשפעות ההדדיות. המפלגה הקומוניסטית נולדה בפלסטין מתוך הליכה שמאלה בכיוון מהפכני של חלק מהמתיישבים הציונים. הליכתה בכיוון מהפכני נבעה לא רק מהניסיון של אנשים אלו במציאות בפלסטין דהינו למדו כי הארץ לא ריקה והציונות מנשלת את הפלאחים הערבים, אלא עקב השפעתה העצומה של מהפכת אוקטובר. הפ.ק.פ ( מפלגה קומוניסטית בפלסטינה) נוסדה ב1924 . אנו רואים כאן דבר חשוב להבנת ההיסטוריה כי הכרה אינו דבר סטטי אל כמו כל דבר בשינוי ומי שהיה ציוני לא בהכרח נשאר ציוני. זה כמובן יכול להיות גם בכיוון ההפוך שמי שהיה לא ציוני ואף מהפכן בתנאים מסוימים יוכל להפוך להיות קונטר מהפכן. הבעיה מראשית דרכה של הפ.ק.פ הייתה שהיא הצטרפה לאינטרנציונל השלישי-הקומוניסטי לאחר מותו של לנין, ואת האינטרנציונל הנהיגו אז סטלין ובוכרין.ברית שהתקיימה בין 1924-8. ברית המועצות הייתה מבודדת לאחר שהניסיון האחרון של מעמד הפועלים בגרמניה ב1923 לתפוס את השלטון נכשל עקב שגיאות של ההנהגה של האינטרנציונל שנשיאה ב1923 היה זינוביב. היא הייתה ארץ נחשלת מבחינה כלכלית-חברתית והשאלה הייתה כיצד תוכל לשרוד בעולם שהיה בשליטה של האימפריאליסטים. עבור הבולשביקים והמנהיגים שהנהיגו את המהפכה לנין וטרוצקי ואשר עמדו בימי לנין בראש האינטרנציונל היה ברור מתחילה כי הסיכוי של מהפכה ברוסיה הוא בהיותה חלק מתהליך מהפכני עולמי. הרעיון כי ניתן להקים חברה סוציאליסטית בארץ נחשלת ומבודדת כלל לא עלה בראשם, משום שהם היו אינטרנציונאליסטים מהפכנים ולא לאומנים. בזמן ההלוויה של לנין בינואר 1924 סטלין בנאום ההספדה שלו ללנין נשבע אמונים למנהיג המת וחזר כי אנו נשבעים לך בשם המהפכה העולמית כי נלך בדרכך. אולם בדצמבר 1924 במהלך המאבק של סטלין כנגד טרוצקי החליף סטלין את עמדתו ואימץ קו לאומני רוסי של בניית חברה סוציאליסטית בארץ אחת. ההיגיון של עמדה זו היה להפוך את האינטרנציונל הקומוניסטי ממפלגה עולמית שתפקידה להשליך את הקפיטליזם בכל מדינה ולבנות חברה סוציאליסטית עולמית, לכלי שנשלט על ידי הבירוקרטיה הסובייטית שסטלין היה הביטוי לה, על מנת לאפשר את קיומה של ברית המועצות. אלו שהתנגדו לקו זה ורצו במהפכה סולקו מהמפלגה כסוטים טרוצקיסטים. מדיניות הפנים של הבירוקרטיה בהנהגת סטלין-בוכרין הייתה לפנות אל האיכרים ולעודד אותם להיות עשירים כדרך לבנייתה של חברה סוציאליסטית בברית המועצות. יש לזכור כי איכרים הוא מעמד שונה מפועלים. האינטרס של איכר הוא ברכוש פרטי-אדמה, אינטרס הפועלים הוא בכלכלה מולאמת ונשלטת באופן דמוקרטי על ידי העובדים עצמם. מדיניות החוץ אינה אלא הצד האחר של מדיניות הפנים והקו של מדיניות החוץ היה לא להשליך את הקפיטליזם אלא למצוא בני ברית בורגניים "מתקדמים". בעוד האיכרים העשירים" הקולקים", התעשרו, מדיניות החוץ של הבירוקרטיה הסובייטית בסין שעברה תהליך מהפכני היה להיכנס למפלגת הבורגנות הסינית הקומנטיאנג, שהונהגה על יד צ'אן קיי צ'ק ולתמוך בה כמנהיגה של המהפכה הבורגנית הסינית.( שחרור לאומי מהאימפריאליזם הבריטי) באופן אירוני מדיניות שגויה זו תורצה ב"תיאוריה" של מהפכה בשני שלבים. השלב הראשון מהפכה בורגנית דמוקרטית בהנהגת הבורגנות כאשר על מעמד העובדים ומפלגתו לתמוך בבורגנות ובמהפכה שלה ורק לאחר שזו תעלה לשלטון ותפתח את הקפיטליזם יגיע תורה של המהפכה הסוציאליסטית. מי שמכיר את ההיסטוריה של רוסיה יודע כי היה זה הקו הפוליטי של המנשביקים לגבי רוסיה. קודם כל מהפכה בורגנית בהנהגת הבורגנות אחר בשלב היסטורי יותר מתקדם יבוא תורה של המהפכה הסוציאליסטית. האירוניה היא שמהפכת אוקטובר ניפצה תיאוריה רפורמיסטית זו ועתה האינטרנציונל הקומוניסטי אימץ את התיאוריה המנשביקית . אילו היינו חיים לפני 200 שנה, בתקופה שהבורגנות הייתה מהפכנית , תיאוריה זו הייתה נכונה, אך בתקופת שקיעת הקפיטליזם כאשר הבורגנות בכל מקום מעמד קונטר מהפכני, קו זה יכול היה להביא רק לכישלון המאבק המהפכני שהיה בסין. בתקופה של המהפכה הסינית 1925-7 צ'אן קי צ'ק הפך לאורח כבוד של האינטרנציונאל ונחשב לבן ברית נאמן ומנהיגה של המהפכה הסינית. האסון הוא כי ב1927 בניגוד לציפיות של סטלין-בוכרין צ'או קיי צ'ק פנה כנגד המפלגה הקומוניסטית וחיסל אותה פיזית. ב1928 האיכרים העשירים בברית המועצות לא הסתפקו בכך שהפכו עשירים הם רצו גם את השלטון הפוליטי. בפאניקה שסטלין נתפס לה הוא פנה אל המדיניות של חיסול מעמד הקולקים "הקולקטיביזציה הכפויה", כאשר האיכרים ובמיוחד באוקראינה אסם התבואות מתנגדים כמובן לחיסולם כמעמד בכל דרך אפשרית והתוצאה שהם השמידו יבולים הרגו בעלי חיים וכתוצאה מיליונים מתו מרעב וממגפות. את הקו האופורטוניסטי ימני של סטלין-בוכרין 1924-8 החליף עתה קו אולטרה שמאלני בין . .1929-34 בתקופה זו במקום להשתמש בטקטיקה של החזית המאוחדת של מעמד העובדים, עלה קו כיתתי שלפיו כל מי שלא היה במפלגה הקומוניסטית היה אויב . הייתה זו תקופה שכונתה "התקופה השלישית" והתוצאה הרת האסון שלה התרחשה בגרמניה, שם במקום לארגן חזית משותפת עם הסוציאל דמוקרטיה כנגד הפשיזם, הסוציאל דמוקרטיה כונו סוציאל פשיסטים, תנועת העובדים הייתה משותקת ונאבקת אך פיזית בתוך עצמה, והיטלר עלה לשלטון ללא כל קושי. אולטרא שמאליים אינם מסוגלים להבין את הסתירה שבין הנהגה ימנית של איגודים מקצועיים ובין חברי השורה ובדומה בין ההנהגה הימנית של הסוציאל דמוקרטיה ובין חברי השורה. חברי השורה של הסוציאל דמוקרטיה בניגוד להנהגה הימנית רצו להיאבק בנאצים שכן חשו על בשרם שהם אויב מסוכן. ואלם כאשר הקומוניסטים במקום לקרוא לחזית מאוחדת של העובדים כנגד הפשיסטים קראו להם פשיסטים הם לא רק דחפו אותם לידי ההנהגה הימנית אלא מנעו מאבק משותף. לאחר שהיטלר עלה לשלטון ללא כל מאבק ולא הייתה כל ביקורת ומרד לסילוקו של סטלין באינטרנציונאל, הקומוניסטי היה ברור שהמפלגות הקומוניסטיות אבודות כמפלגות מהפכניות ואכן מה שהחליף מאז ועד היום את הקו האולטרא שמאלני הוא רפורמיזם פשוט. הפ. ק.פ עברה את אותם זיג זגים כמו כל שאר המפלגות הקומוניסטיות. בין 1924-8 המפלגה לא רק הגנה על מדיניות סטלין בברית המועצות ובסין, אלא הייתה מאוד אופורטוניסטית כלפי הציונות. , ב1929-33 פיתחה קו אולטרה שמאלני שחיבל בעבודתה בהסתדרות ואפשר למעשה בנקל להשליכה משם. לאחר מכן פיתחה קו של תמיכה פוליטית במופתי במרד הגדול של הפלאחים הפלסטינים במקום להיאבק להפוך להנהגה מהפכנית וב1948 לא רק שתמכה בציונות אלא עזרה לה להשיג נשק ( אבא של ג'וזנסקי) מצ'כיה בה השתמשה הציונות לנכבה. היא המשיכה לתמוך בכל פשעי הבירוקרטיה הסובייטית ותמכה בדיכוי המרד של העובדים בגרמניה המזרחית ב1953, בהונגריה ב1956 בפלישה הסובייטית לצ'כיה,. לאחר קריסת ברית המועצות היא מתפוררת כאשר חלקה היהודי מסתגל לציונות , ותומכת ב"שלום" של האימפריאליסטים ועומדת למעשה באותה עמדה של סעודיה. "שתי מדינות בורגניות לשני עמים", האחת אימפריאליסטית והשנייה בנטוסנט. עד כמה מגיעה נאמנותה למדינה הציונית אנו רואים בימים אלו בפרשת עזאמי ובעמדות של ברכה וחינין הקוראים לו לחזור לעמדו לדין כי יש כללים למשחק וזכות המדינה לשפוט אותו. במאבק הסטודנטים הפעילים שלהם היו מחד מיליטנטים אולם היו בין אלו שפעלו כדי לא להרחיב את המאבק אל העובדים. מאבק סטודנטים מבודד מהעובדים יכול רק להיכשל