הפקת לקחים - לעתיד.

סארומן

New member
הפקת לקחים - לעתיד.

אני עוסק כרגע בהפקת לקחים מה R הנוכחי למען עתיד טוב יותר. עברתי על הכתוב כאן - אולם אלו מעט מהאנשים - והפורום מעודד ריבים. אני מעוניין במידע. אנא - אשמח לקבל לדואל שלי ([email protected]) מכתבים שמספרים על מה שקרה לכם ב R. רעיונות, דעות, שיפורים לעתיד או כל דבר. אני אשמח לקבל פשוט את הסיפורים שלכם - ומזה להפיק בעצמי מה היה טוב או רע. כל דבר ייתקבל בברכה. אבל חשוב שתכתבו ושאנו נשמע. יש אכן מחשבות להרים R עתידי (אחד או יותר) על ידי כמה גורמים שונים. כך שכל מי שמעוניין שווה שישמור על קשר. אדגיש שוב - למרות שאכן קראתי את הפורום כאן - אני מעדיף שכל אחד ייקח חמש דקות וישלח לי מכתב עם רשמיו מה R. כל אחד - גם כאלו שלא התלוננו כאן. ככל שיהיו יותר אנשים שידגישו נקודה מסוימת - כך נוכל לשפר את הנקודה לפעם הבאה. ברור מאליו - שכל הלקחים שנפיק - יהיו פתוחים לקהל הרחב. הערה נוספת - אני איוב, פטיש העמותה. כל הפקת הלקחים האלו נעשית למען העמותה ולמען ארגון טוב יותר בעתיד. עוד הערה :) - יהיו הרבה R עתידיים שאינם קשורים בשום אופן לעמותה - אז אנא לאותם מארגנים - אל תריבו איתי כאן לגבי המחויבות שלכם להפקת לקחים מעין זו או כל דבר דומה - אנו לא מנסים לתפוס מישהו בכח. מדובר אך ורק במאורעות הקשורים לעמותה בלבד. והערה בלתי תלויה - תודה לכל האנשים שעזרו לי ברגעים הקשים לטפל בבעיות. אני יודע שאני אשכח שמות (בהיותי סנילי) אז תודה כללית לכולם, ועכשיו אנסה: אסף הרשקו (עייף כרגיל), ישראל לוין(מוניות בעמ), אמיר ארד (תחזית פסימית יומית), איילת כץ(עמידה אמיצה בכל התנאים), דיקי סמבן(האיש ללא הכובע!), ירון (לא זוכר שם משפחה - אבל איזה קול!), דורון(מלווה בחסד), שליץ(ארגון לכל דבר), זיו(הבנאי) ותום(רשע), יותם(חצי עיוור אבל שליח נהדר), אלדד(יותר מידי דברים), עופר(מופיע ונעלם) ובקה (את מלאך). לכל אלו ששכחתי - וואלה אני סנילי, מותר לי :) - תודה איוב קרן, פטיש העמותה.
 

Nyimirond

New member
בדיקת נשק, נקיון התחיבויות

אני לא היית הרבה במשחק, עזבתי עוד בלילה חמישי (בכוונה לחזור למחרת בבוקר, פשוט בגלל שהיתי יכול ובגלל שהיו שניים בלי אוהל בקבוצה שלי) ובכל מקרה ממה שראיתי אני חושב שצריך לשנות דברים קטנים. אתמול (שבת) חזרתי לשטח כדי לקחת את האוהל שלי ופגשתי שם כמה אנשים שבאו לנקות ובאמת נשארו עד מאוחר בלילה, לפחות עד 22:00 כל הכבוד לאנשים האלו (אני זה עם המנגל) אבל חבל שמלחתחילה זה היה ככה אני מבין שאנשים די ברחו משם אבל המינימום שהיה ניתן לעשות זה לרכז את ה\כל הזבל בנקודות קרובות לכבישים/שבילים. חוץ מזה תוך כדי חיפוש זרדים למנגל מצאתי מה שהתיימה\ר להיות חץ, זה היה ענף עץ שבור שבקצהו קצת ספוג רך של ספות עטוף חלקית בצלוטייפ, אני לא יודע מי הכין אותו ואם מישהו התכוון להשתמש בו אבל אם כן זה מסוכן
אני חושב שחייבים לבדוק כל נשק ונשק לפני המשחק ואני מפציר במי שמכין את הנשק שלו שיוסיף קורטוב הגיון, השדרה של החץ הזה בקלות היתה עוברת את הספוג העלוב הזה ופוצעת מישהו. חוץ מזה אני חושב שיש מקום בפורום או באתר לתת הסברים יותר טובים לבניית נשקים, אני מבין שזה נראה מאוס למי שמשחק כבר הרבה זמן אבל בארוע הזה לפחות, היו הרבה שמשחקים פעם ראשונה.(ביניהם אני) אני אוסיף קישור להסבר על בניית חץ בטוח יותר וגם על איך לבדוק נשקים. לענין אבטחה וקפטיינים, אני חושב שאולי יש מקום להחתים בעלי תפקידים על התחייבות כלפי המארגנים, גם אם זה נעשה בהתנדבות, (מי שמתנדב יחתום) אני גםפ חושב שבאמת אפשר לשלב כמה תפקידים Off play במשחק עצמו, Ranger´s שיסיירו בשטח המשחק, יאבטחו ויוכלו להסביר לשחקנים איך להגיע ממקום למקום ביער, ישתלבו טוב בפנטסיה שלי גם אם יהיה להם קרבין בנדן.
 

Hest

New member
תודה

תודה על הקישור המעולה. אני אשמח לתרגם אותו לשפת הקודש ברגע שאחד מהמארגנים (או שליח שלהם) יבטיח שחצים ונשקים שנבנו בצורה הזו יאושרו. את התרגום אשלח ל-Ranger One כדי שישים באתר שהוא מתכנן לבנות. כך נוכל כולנו להנות ממנו בקלות.
 

נאוורעל

New member
אני מעדיפה לכתוב כאן - זה שווה מבט.

כל מי ששיחק או אירגן לארפים בעברו מכיר את תופעת הלילה ההיסטרי לפני, או במקרה הזה - בוקר וצהריים של הכנות היסטריות שנדחו, משום מה, לרגע האחרון. במקרה הזה, מדובר בספריית לות´לוריין, שדרשה הדפסה. כדרכנו, לא היינו לבד; הייתה נועה "אשת הגרזן", אורי, אבנר ודן-הארגמן, ואנוכי. ההיסטריה! הרעש! לתפור את הגווילים המצחינים מלוואצה "כדי שלא ייראה מודבק!" אוי, כמה היינו בלחץ. בשעתיים איחור יצאנו לכיוון השטח. את השטח, על ביצותיו ומהמורותיו, כולכם מכירים. נתקענו בבוץ. עדיין עליזים (אבנר קצת פחות, זה היה האוטו של אמא), גייסנו מייד את כל מי שהיה באיזור. למזלנו, מורדור שורצת אנשים טובים; שתיים שלוש דחיפות מכמה אורקים ומרדגאסט, והאוטו היה בחוץ. זו הייתה פעם ראשונה. אודה, בשלוש הבאות לא הייתי. אבנר, על דמותו, מכוניתו והמון ציוד, היו בהן. אני הייתי עסוקה בהשתלטות ידידותית ותקיפה ביותר על קבוצת לוריין, בהיעדר הקפטן. השעה: שבע בערב. תדרוך, אבטחה, מי הולך לאן, אילו קסמים עובדים איפה, מה אלכסי החליט ברגע האחרון - אין לאף אחד מושג. איפה דיקי, גם אין לאף אחד מושג. מה שידענו זה שמטפטף, ושאם מישהו לא ישתלט על העניינים אנשים יתפזרו ויתבעסו. נורא קל להשתלט על קהל אוהד, והקבוצה הזו גם ככה נוטפת מוטיבציה; חסר תדרוך, חסר מישהו שיגיד "אוקיי, בשעה 8 יש הסבר לכל הקבוצות במשטח שינה מספר 2, שם יסבירו לכם הכל". חסר מקום לשאול שאלות. בעיני, זו הייתה הבעיה העיקרית. גם אם היה משחק, לא הייתי יודעת אם העובדה שאני שרה את ההמנון בקולי קולות בכלל מגינה עלי, ולמרות שאירגנו להק אלפים מזמרים לשדות קרב (למען המגניבות שבעניין ותו לא), לא היה לנו מושג אם זה יעבוד. נכון, הגישה שלנו גרסה "אם זה מגניב אז עושים, עובד או לא" (ואני ממליצה עליה לכולם), אבל היה נחמד לדעת. אם אפשר בפעם הבאה לארגן תדרוך מסודר לקבוצות, לפני המשחק, יהיה טוב. הממם. אולי כדאי שאומר את זה לאלכסיי. מלבד זה - ומלבד הגשם - היה אי סדר אופייני ללארפים ולאירגונים גדולים גם יחד. אני חושבת שעם טונה-שתיים של אופטימיות חסרת מצרים, אפשר להתגבר גם על זה. כלום לא הצליח לבאס אותי, גם לא העובדה שבליל חמישי פיתחתי חום גבוה ואובדן מוחלט של הקול, וחופפתי הביתה אחר כבוד. גם לא העובדה שהתפאורה שכולם הזיעו עליה דם הלכה פקאקט בגשם, וגם לא הידיעה שכסף ומאמץ ירדו לטמיון. הרעיון עצמו, שהגיע כל כך קרוב לביצוע, היה מגניב מכדי שאתבעס מזוטות כמו זו. למען המארג הסיפורי, יסופר כאן כי בשמונה וחצי בערב יצאנו מלותלוריין ברכבה המבוייץ קשות של אמא של אבנר. שלוש וחצי שעות מאוחר יותר נתקענו במדמנת הבוץ השישית או משהו, והפעם סופית. לי היה קר ורע, לרכב לפנינו היה בוץ בתוך המנוע, וכולנו נראינו כמו פילים קדמונים, שקועים ברפש עד ברכיים. האוטו סירב להתניע. הגרר סירב להגיע, ואני התחלתי פחות או יותר להזות כשהחילוץ הגיע בדמות ישראל, הרשקו וגלורפינדל. אין לכם מושג מה זה להיות עלמה במצוקה שגלורפינדל מחלץ אותה, עד שזה קרה לכם - וזה שווה הכל. תמיד אהבתי את גלורפינדל. חמישה ימים מאוחר יותר (וחמישה קילוגרם פחות, תחי האנגינה), מספרים לי שיש משחק המשך. כל זה ויש משחק המשך?!?! אני שלכם, אנשים. נאומים פשיסטיים, טונות אינסופיות של התלהבות, גרון ניחר והכל. עד הסוף הלח. - איה (לותלוריין, אלא מה)
 

zany

New member
אני מסכימה (וקריאות הידד לתום)

אחרי שחזיתי פשוטו כמשמעו באוטו של אבנר שוקע בהרים של בוץ - "גם את הבנת שזו הדרך החוצה?" (אני... אמממ.. נראה לי... נדמה לי... אני לא בטוחה... אם זאת הדרך החוצה.. אני לא רוצה לעזוב.. ) בסוף מצאתי דרך אחרת החוצה, לצערי, הרבה זמן אחרי שראיתי את איה ואבנר מתרחקים בין ענני בוץ וזוהמה. שלושה ימים אחרי (גם עם חום, אנגינה, שפעת, דלקת גרון ומה לא בעצם), אני עדיין מסוגלת להתלהב מהמשחק. תום- סליחה שרציתי לחנוק אותך כשהטעית אותי בדרך למשחק. עכשיו אני מבינה שכל המסלול היה חלק מתכנית מחוכמת שאת מטרתה אפילו לא אתיימר לנחש (אבל לבטח היתה מרושעת ביותר). שיחקת נהדר. בעצם, כל האלפים שיחקו נהדר. משהו אחד עוד לא הבנתי... החיפושית הכחולה.. היתה הנהר של ריוונדיל? -זאני
 

dianno

New member
מי היה מאמין...

מי היה מאמין שדונלנדי יתמוך באלפים? קבוצת דונלנד היתה מורכבת כולה מאנשים שזהו האר הראשון שלהם, וההתלהבות שלטה. אני אישית חטפתי דלקת ראות (אני אל אנטיביוטיקה עכשיו) ונאלצתי לעזוב מוקדם אך אריק שיתף אותי בכל מה שפיספסתי (ובהרבה הייתי נוכח) והמסקנה היא אחת- היה כיף, עושים את זה עוד פעם! שהערפל ירכב עם כולכם! מיכאל
 

Gills

New member
יש!

אם את שם הקבוצה תהיה בסדר. דרך אגב, רוב התפאורה שרדה את הגשם, חוץ מכמה תרנגולות קרב שהיו ראויות לברביקיו בלבד ביום שישי. במאמץ די גדול איחסנו הכל במחסן של אלדד בשבת. ובכל זאת, עוד סדנת תפאורה? LOL סתם, נסתדר בלי. תגידי, מי יהיה הקפטיין שלנו בהעדר דיקי? בהנחה שהוא לא יהי שם לפחות לחלק הארגוני? נתראה בבזאר כולם. גילי
 
למעלה