סידן וציפרופלוקסצין (אנטיביוטיקה)
כתבתי על הנושא הזה בעבר (יש לי התייחסות מ- 2009, וואו!), והוא רלוונטי מאוד לכל מי שלוקח ציפרופלוקסצין או אנטיביוטיקה ממשפחת הקווינולונים (אליה שייכת אנטיביוטיקה זו), ללא קשר אם יש CF או מורכבות אחרת...
להלן תוכן ההודעה מאז - לא השתנה דבר מבחינת ההשפעה בין תרופתית הזו.
אני מציעה לטגלן (ORII) את ההודעה הזו כך שכל אחד יוכל לחזור אליה בעתיד.
"05/08/2009
ציפרו ותוסף סידן – כן או לא ביחד?
טוב, אז אנטיביוטיקות ממשפחת הקווינולונים (ציפרופלוקסצין, Ciprofloxacin [ציפרו, ציפרוגיס], אופלוקסצין, Ofloxacin [אופלודקס/טריביד], לבופלוקסצין, Levofloxacin [טבניק]) מאוד אוהבות
מינרלים ותוספי סידן כשלוקחים אותם ביחד בזמן הבליעה. מה זאת אומרת, מאוד אוהבות? זה אומר שכשבולעים אותם יחד, הן כ"כ אוהבות את התוסף סידן שהן נקשרות אליו במערכת העיכול, נצמדות אליו
ולא שמות על כל דבר אחר שמנסה להכניס אותן לזרם הדם, עד שהן יוצאות החוצה ממערכת העיכול יחד עם התוסף סידן בעצמו. עד כדי כך הן אוהבות......
מתואר אף
מחקר שבדק את ההשפעה על רמות התרופה לבופלוקסצין (טבניק) בעקבות מתן של תוסף סידן מסוג קרבונט במטופלים מבוגרים עם CF לעומת האוכלוסיה הרגילה. נראה כי בנבדקים (5 בלבד במספר) חלה ירידה של כ- 20% בריכוז המקסימלי של התרופה בדם (cmax) וכ- 40% בזמן ההגעה לריכוז המקסימלי (tmax). מסקנות החוקרים שהתקבלה היא שיש להפריד כמה שיותר בין תוספי סידן מסוג קרבונט לבין אנטיביוטיקות ממשפחת הקווינולונים.
אין מדובר בכל האנטיביוטיקות, אלא ספיציפית לאנטיביוטיקות ממשפחה זו. ישנה עוד קבוצה של אנטיביוטיקות המושפעות ממינרלים והיא: משפחת הטטרציקלינים – טטריקלין, דוקסיצילין (Doxycyclin [דוקסי]), מינוציקלין (Minocyclin, [מינוצין]). לאנטיביוטיקות אלה אף חשוב עוד יותר להפריד מתוספי הסידן (ושוב, בלי קשר לסיאף) משום ירידה משמעותית בספיגה למערכת הדם ממערכת העיכול של האנטיביוטיקה.
המשמעות של ירידה בספיגה ואי הגעה לריכוז המקסימלי בדם – ירידה ביעילות הטיפולית של התרופה וסכנה לעמידות של חיידקים (בעיקר מדובר בחיידק הפסיאודומונאס ב- CF).
אבל.....
האם כל מטופל שמקבל תוסף סידן
ח י י ב להפריד את הציפרו שלו מהקלטרייט?
האם חייבים לחיות תחת משטר נוקשה שבו כל שעה מחושבת לשעת נטילת הטיפול התרופתי, ביצוע האינהלציה, בליעת המולטיויטמין וכן הלאה?
התשובה – כל מקרה לגופו. יש היכולים לעמוד בזה וזה מספיק חשוב להם, ויש שלא, לא משנה עד כמה חשוב להם נטילת או אי נטילת התרופה.
הרצוי – נטילה של כל הטיפול התרופתי ללא יוצא מהכלל (אנטיביוטיקות בבליעה, במתן תוך ורידי, תרופות לבליעה, תוספי תזונה, תחליפי מזון, אינהלציות, משאפים) לכל אורך היום בהפרדה, כאילו כל תרופה היא עולם ומלואו וזקוקה ליחס אישי ובלעדי.
המצוי – הרבה יותר מורכב. כדאי לבנות תוכנית טיפול תרופתית כך שניתן למקסם את פעילות התרופות במינימום השפעות בין תרופתיות ותופעות לוואי, ותחת סדר היום של אותו מטופל אינדיבידואל שגם לומד, עובד, בעל משפחה, מטפל בילדים, מטייל....you name it.....
זו גישתי, דעתי ובתכלס – מה, שבגדול, למדתי לעשות.
ורדית"