כי מעבר לערך של ניפוח עלויות בגלל תחשיבים לא נכונים יש גם ערך של שימושיות. גם אם לא נעסוק במבנים ראוותניים שנבנו במאות הקודמות (למשל מרבית הארמונות באירופה), עדיין יש מספיק פרוייקטים שתכלס היו מיותרים לגמרי אבל פשוט פחות פופולאריים בשביל להציג אותם ברשימה הפופוליסטית. כמו למשל הבונקרים הצבאיים של שווייץ וגרמניה או המקלטים האטומיים באלבניה שתכלס כמעט לא נעשה בהם שום שימוש לצורך המקורי.
 
לפעמים גם הבחירות שכן מופיעות בכתבה תמוהות כמו למשל ההתייחסות לפרלמנט הסקוטי במקום לפרלמנט הרומני הראוותני. תכלס גם היום יש פרוייקטים עם תקציבים שחורגים אפילו מפי 2 מהעלויות שנחזו (למשל שדה התעופה החדש של ברלין, בית האופרה של המבורג ועוד). האצטדיון במונטריאול אולי תוכנן בצורה לקויה ועלות בנייתו היתה בזבזנית, אבל לפחות נעשה בו שימוש ספורטיבי קבוע בשונה למשל מהאצטדיון של בייג'ינג שלכאורה בנייתו היתה זולה והבריכה האולימפית בלונדון אולי חרגה מהתקציב המקורי אבל תוכננה לשימוש קבוע (ע"י הקטנת יציעים) בשונה מהבריכה בבייג'ינג שהוקם בה פארק מים כושל (בלי פירוק היציעים). גם הכפלת עלות הבנייה של מגדל האמפייר סטייט לא משנה לאור השימוש שנעשה בבניין משך יותר מ80 שנה. ככה שבשורה התחתונה לא חוכמה להראות רק את סעיף התייקרות תעריף הבנייה נטו אלא צריך היה לדון גם בשימוש שנעשה במבנים לאורך זמן וגם להשקיע יותר בחיפוש מבנים שנבנו ללא צורך של ממש (כמו הבונקרים).
המבנים מביאים מליוני תיירים וגאווה לאומית, שווים את עלותם
בעוד אצלנו מבני ציבור (בתי כנסת, בתי עיריות, בתי חולים, בתי ספר ומוזיאונים) נבנים בצניעות יתר,
בדלות מחשבה, בהעדר תעוזה ויצירתיות משוועות - אפילו לעומת היצירתיות של קום המדינה אז התקציבים
היו דלים בהרבה). ראו את גג היכל יד אליהו הנפלא מול הגג של הארנה בתור דוגמה.