הפרוייקט של #me to זהירות טריגר אפשרי
בעקבות הסיפור של הרווי ויינשטיין המפיק ההוליוודי שהטריד ואנס נשים רבות, הרבה מפורסמות חולקות סיפורי אונס והטרדה שעברו.
בנוסף נשים רבות מתייגות #me too ברשתות החברתיות, ומסמנות שגם הן עברו הטרדה ו/או אונס.
וזה גורם לי לחשוש.
אונס נתפס כארוע קיצוני,טראומתי,אלים ומשנה חיים.
בסטריאוטיפים שנבנו בסרטים ובתרבות, אנו מדמיינים אישה שעברה אונס, וחייה השתנו ללא היכר. היא אישה שבורה, דיכאונית ומתכנסת פנימה,מחשבות על האונס מלוות אותה כל חייה, קשה לה לקיים זוגיות והיא חוששת מגברים.
שוב, אני אומרת, אלו הם הסטריאוטיפים המוצגים בתרבות.
ואני חוששת שעם החשיפה היוםיומית של נשים מפורסמות את מה שעבר עליהן, אנו נחשפים לנשים מצליחות, שנראות מאושרות, עם זוגיות, שלכאורה הכל בסדר איתן! שמתחזקת התפיסה שאונס זה לא כזה קיצוני ונורא, זה קורה לכולן והן מתגברות...
מצד שני , חשוב לדבר על זה, להראות את ממדי התופעה, לחזק נשים אחרות שעברו את זה, ואולי אף למנוע אונסים אחרים על ידי מודעות לעניין.
מה דעתכן?
בעקבות הסיפור של הרווי ויינשטיין המפיק ההוליוודי שהטריד ואנס נשים רבות, הרבה מפורסמות חולקות סיפורי אונס והטרדה שעברו.
בנוסף נשים רבות מתייגות #me too ברשתות החברתיות, ומסמנות שגם הן עברו הטרדה ו/או אונס.
וזה גורם לי לחשוש.
אונס נתפס כארוע קיצוני,טראומתי,אלים ומשנה חיים.
בסטריאוטיפים שנבנו בסרטים ובתרבות, אנו מדמיינים אישה שעברה אונס, וחייה השתנו ללא היכר. היא אישה שבורה, דיכאונית ומתכנסת פנימה,מחשבות על האונס מלוות אותה כל חייה, קשה לה לקיים זוגיות והיא חוששת מגברים.
שוב, אני אומרת, אלו הם הסטריאוטיפים המוצגים בתרבות.
ואני חוששת שעם החשיפה היוםיומית של נשים מפורסמות את מה שעבר עליהן, אנו נחשפים לנשים מצליחות, שנראות מאושרות, עם זוגיות, שלכאורה הכל בסדר איתן! שמתחזקת התפיסה שאונס זה לא כזה קיצוני ונורא, זה קורה לכולן והן מתגברות...
מצד שני , חשוב לדבר על זה, להראות את ממדי התופעה, לחזק נשים אחרות שעברו את זה, ואולי אף למנוע אונסים אחרים על ידי מודעות לעניין.
מה דעתכן?