אשה מרציפן
New member
הפרחים (והטיפים) לצה"ל
אחד הנושאים הנדונים בימינו הוא נושא אישורי העבודה לחיילים. כידוע, חיילים לא אמורים לעבוד במהלך השירות, ומי שנזקק לכך בשל מצבו הכלכלי, נדרש עד כה לאישור עבודה מיוחד שניתן לאחר בירור המצב. לאחרונה הועלתה הצעה לאפשר לכל חייל באשר הוא לעבוד במהלך השירות הצבאי, מה שיסייע לרבים וטובים - גם מי שמשפחתו אינה נזקקת, לא מסוגל להתקיים מהשכר הזעום שמשולם לחיילים, מה גם שרבים סוברים (אני ביניהם) שלהפיל את הוצאות המחיה ומעבר של החיילים על הוריהם, זה דבר שאינו הוגן ואינו מתקבל על הדעת. מנגד - יש מי שיוצאים נגד ההצעה הזאת, בטענה שהדבר פוגע בשוויוניות וייצור ירידה במוטיבציה, היות שבאופן טבעי מי שיוכלו לעבוד הינם הג'ובניקים בלבד וגם לא כולם.
אני ברגשות מעורבים לגבי הנושא: בתור התחלה, זה ידוע שכבר שנים השגת אישור עבודה אינו דבר מורכז כפי שהיה בעבר (אפילו בזמני), ונתקלתי כבר בלא מעט חיילים שקיבלו אישור עבודה למרות שאינם ממשפחות נזקקות ורחוק מכך, ולא חסרים גם חיילים שעובדים ללא אישור עבודה (דבר לא מומלץ מכמה בחינות, אבל עדיין נפוץ). מהצד השני - מעבר לנושא הפגיעה בשוויוניות שעשויה להוביל לירידה במוטיבציה ותכנון מסלול השירות בהתאם לאפשרות לעבוד, אני חושבת על היבט אחר שגם המתנגדים להצעה לא בהכרח חשבו עליו: נכון לעתה יש מחסור במקומות עבודה, כולל במקומות עבודה מהסוג הסטודנטיאלי, בעיקר בפריפריה אבל לא רק. במידה ויאפשרו לחיילים לעבוד באופן גורף, היצע העובדים יעלה, ותרחיש בו סטודנטים יתקשו למצוא עבודה בגלל שחיילים יקדימו אותם, הוא דיי הגיוני. מדובר בקהל יעד דיי דומה שזמין בהיקף דומה, כאשר החיילים עשוים להיות זמינים אפילו יותר - ומעסיקים עשויים להעדיף אותם מהסיבה הזאת. אני יכולה לספר שבתקופה בה גייסתי עובדים לעבודות סטודנטיאליות, חיילים היוו קהל יעד מועדף כי הם גם היו זמינים יותר וגמישים יותר, וגם התמידו בעבודה יותר מאשר סטודנטים - שלעתים נאלצו לוותר על עבודה בגלל עומס בלימודים.
מה עמדתכם בנושא?
אחד הנושאים הנדונים בימינו הוא נושא אישורי העבודה לחיילים. כידוע, חיילים לא אמורים לעבוד במהלך השירות, ומי שנזקק לכך בשל מצבו הכלכלי, נדרש עד כה לאישור עבודה מיוחד שניתן לאחר בירור המצב. לאחרונה הועלתה הצעה לאפשר לכל חייל באשר הוא לעבוד במהלך השירות הצבאי, מה שיסייע לרבים וטובים - גם מי שמשפחתו אינה נזקקת, לא מסוגל להתקיים מהשכר הזעום שמשולם לחיילים, מה גם שרבים סוברים (אני ביניהם) שלהפיל את הוצאות המחיה ומעבר של החיילים על הוריהם, זה דבר שאינו הוגן ואינו מתקבל על הדעת. מנגד - יש מי שיוצאים נגד ההצעה הזאת, בטענה שהדבר פוגע בשוויוניות וייצור ירידה במוטיבציה, היות שבאופן טבעי מי שיוכלו לעבוד הינם הג'ובניקים בלבד וגם לא כולם.
אני ברגשות מעורבים לגבי הנושא: בתור התחלה, זה ידוע שכבר שנים השגת אישור עבודה אינו דבר מורכז כפי שהיה בעבר (אפילו בזמני), ונתקלתי כבר בלא מעט חיילים שקיבלו אישור עבודה למרות שאינם ממשפחות נזקקות ורחוק מכך, ולא חסרים גם חיילים שעובדים ללא אישור עבודה (דבר לא מומלץ מכמה בחינות, אבל עדיין נפוץ). מהצד השני - מעבר לנושא הפגיעה בשוויוניות שעשויה להוביל לירידה במוטיבציה ותכנון מסלול השירות בהתאם לאפשרות לעבוד, אני חושבת על היבט אחר שגם המתנגדים להצעה לא בהכרח חשבו עליו: נכון לעתה יש מחסור במקומות עבודה, כולל במקומות עבודה מהסוג הסטודנטיאלי, בעיקר בפריפריה אבל לא רק. במידה ויאפשרו לחיילים לעבוד באופן גורף, היצע העובדים יעלה, ותרחיש בו סטודנטים יתקשו למצוא עבודה בגלל שחיילים יקדימו אותם, הוא דיי הגיוני. מדובר בקהל יעד דיי דומה שזמין בהיקף דומה, כאשר החיילים עשוים להיות זמינים אפילו יותר - ומעסיקים עשויים להעדיף אותם מהסיבה הזאת. אני יכולה לספר שבתקופה בה גייסתי עובדים לעבודות סטודנטיאליות, חיילים היוו קהל יעד מועדף כי הם גם היו זמינים יותר וגמישים יותר, וגם התמידו בעבודה יותר מאשר סטודנטים - שלעתים נאלצו לוותר על עבודה בגלל עומס בלימודים.
מה עמדתכם בנושא?
