הפרעות ריכוז ו"אובססיות" רק ביזמן קלט.

[investopedia]

הפרעות ריכוז ו"אובססיות" רק ביזמן קלט.

רק בשיחה בה אני לוקחת חלק פעיל ("מסבירה" למישהו) אני מצליחה להתרכז. אבל כדי להסביר לאחר, קודם צריך שאכניס למוחי חומר שאותו אוכל להסביר לאחרים. בקלט יש לי הפרעת קשב וריכוז שנולדתי איתה. ההפרעת קשב מתבטאת אצלי במוסחות ורגישות לגירויים סביבתיים (אני חייבת שקט מוחלט ומתרכזת בעיקר בשעה 2 לפנות בוקר עד 5 לפנות בוקר) וכן גם ברגישות פנימיים לרבות הרגלים שביחס ללימודים מהווים אובססיות. הגירויים הפנימיים מתבטאים גם בחרדות לגבי גירויים חיצוניים (האם יש רעש בחוץ? אולי לא אשמע את בן זוגי שקורא לי? בטח אהיה עייפה מחר אם אני קוראת עכשיו ב 2 בלילה וכבר אין מספיק זמן!). והכי קשים הם ההרגלים של הגוף לצאת החוצה, או פשוט לברוח לאי עשייה בלימודים (שהגירויים האלה מתרחשים ביזמן לימוד ברמות של אובססיה של ממש). מעניין, שכאשר אני לא לומדת אז אין לי את האובססיות והאובססיות האלה לברוח מהלימודים מתרחשות רק כשאני לומדת. האם תוכלו להסביר לי את התהליך שאני לא מבינה ? מה ההגיון בזה ואיך משנים אותו ? הפרעות קשב והאובססיות האלה מפריעות לי לקלוט חומר. האם לעובדה שביזמן שאני מסבירה למישהו אחר חומר יש השלכה על פתרון אפשרי לקלוט חומר ? אם כן, אז איך אפשר למצוא רעיון יצירתי לפיתוח אפשרות להשתמש בזה כדי לקלוט חומר ? הדגש|העניין הוא שאני לא יכולה לקרוא תוך כדי שיחה עם בנאדם כי הנוכחות שלו מסיחה אותי מכל ריכוז.

 

[יעל ניסן]

באמת נשמע

שמתקיים איזה לופ (או הרגל) שמזה שנים התפתח: את רוצה או צריכה ללמוד הפרעת הקשב "מפריעה לך" לקלוט ואת מוסחת מכל רחש סביבתי אחר כך מתפתחת חרדה שצופה מראש כישלון כי תכלס אין מצב שהעולם יהיה בשקט לכבודך וסביב החרדה הזו התפתחה לה הסחה פנימית בצורה של מחשבות את מכנה אותן אובססיות, אבל אם המחשבות הטורדניות מטרידות אותך רק כשאת מנסה להתרכז וביתר העיסוקים שלך את חפשייה מהן, לא מדובר באובססיה על פי הספר, אלא באמת משהו שהתפתח אצלך סביב המאבק שלך להתרכז וללמוד. כמה שאלות לי אליך: 1- בת כמה את? 2- האם הלכת לאבחון מסודר לגבי הקשב ואולי לקויות למידה? 3- האם ניסית טיפול תרופתי (ריטלין או קונצרטה)? 4- כמה חשוב לך ללמוד עכשיו? 5- מה בחיים שלך את עושה טוב, בלי מאבקים?

 

[investopedia]

תארת את המצב במדויק

בת 26 מאובחנת כלוקה ב ADD ניסיתי ריטלין, אך לא עזר חשוב לי ללמוד עכשיו (כמו שאמרת, זו בעיה שתמיד היתה לי וכל הזמן ראיתי חשיבות עליונה בלימודים אך היתה אובססיה סביב המאמץ שלי לרדוף אחרי התמקדות עצמית בריכוז בלימודים ולא הצלחתי במשימה). מוזר, אבל הדבר הטוב ביותר שאני יודעת לעשות הוא לבהות. כשאני בוהה לפתע אני מרוכזת והלוואי שהקשב שלי בלימודים היה כמו הקשב שלי כשאני בוהה. בכל פעם שאני מנסה לקרוא, אין לי סבלנות לחומר הכתוב. גם לחומר הנשמע (כשאני מקליטה את ההרצאה) אין לי סבלנות. אני לא מסוגלת בכלל לקרוא ולא להאזין לכלום.

 

[יעל ניסן]

עוד שאלות

האם בבהייה העיניים שלך בפוקוס או "בפיזור"? האם בדקת את הראייה שלך? האם יכול להיות שכשאת ממקדת מבט את יוצאת מריכוז ולהיפך - כשאת לא ממקדת את יותר מרוכזת? האם בדקת אם יש שיטות טיפול פיזיות, שעובדות דרך הגוף, שעוזרות לך? האם את מכירה את עמותת "לשם"? שעוזרת לסטודנטים עם לקויות למידה שונות ללמוד במכללות שונות בתמיכתם? סה"כ משהו את כן עושה בסדר. עובדה שאת מתכתבת פה איתי, עונה לעניין (סימן שקלטת מה רשמתי לך), וכותבת באופן בהיר וברור... כנראה לא הכל כל כך נורא כמו שאת מתארת, אלא שבאמת את זקוקה לעזרה - כזו שתעלה על היכולות שלך ותתעל אותן למקום הנכון.