הפרעת אכילה בגיל 6-סליחה על האורך

עירית1971

New member
הפרעת אכילה בגיל 6-סליחה על האורך

הי.לפני חצי שנה הבחנתי שהתאבון של בני בן השש עלה בצורה משמעותית.עם הזמן הבנתי שלא מדובר ברעב אלא בהפרעה ובאכילה ריגשית.הינו אצל אנדוקרינולוג שקבע שהכל תקין אצלו ומדובר באכילה ריגשית.לילד יש צליאק מזה שלוש שנים וכנראה שלאור העובדה שהמחלה דורשת לא מעט דחית סיפוקים כי לא תמיד אני מוצאת תחליף נטול גלוטן במצבים לא מתוכננים.לאחרונה ממש אובססיבי לגבי אוכל...מדבר עליו בשקיקה...יכול לאכול בלי הכרה. הילד מודאג כל הזמן ממה יאכל ,ואם נגמר הקורנפלקס שכל כך אוהב...וכשחבר אמור להגיע הוא מוודא שאחלק חטיפים...ממש מבאס.אני חייבת לציין שתמיד מאכילה בריא אבל גם משחררת כצריך רק שאצלו זה איבד כל פרופורציה. אני נאלצת להגביל בכמויות ובעיקר להתנגד לתת לו כל מה שמבקש כשמדובר בחטיף,קינוח וכו'.
הדבר יוצר תסכול גדול אצלו -מה שמוסיף לאובססיה ולי נמאס להיות השוטרת בבית.
הסברתי לו בכל דרך אפשרית כמה חשוב לשמור על תזונה בריאה ושגם אנחנו לא אוכלים מה שבא לנו .גם את בנותיי אני מגבילה אחרת כל היום יאכלו...
איך אפשר לעזור לו (לי)? אני ממש מפחדת שיהיה ילד שמן ...ונראה שהוא בדרך הנכונה

האם יש טיפול שיכול להרגיע אותו?
 

גרא.

New member
עירית1971,כדאי דתתיצי עם דיאטנית.אם זו הפרעת

אכילה הבאה לידי ביטוי בבולמוס של אכילה,בלומר אכילה מוגזמת ללא שליטה של הילד,כדאי
לחשוב גם על התייעצות במרפאה להפרעות אכילה.
 

smile li

New member
אכילה בעייתית לילד בן 6

היי,

לאור מחלת הצליאק של בנך, אני מניחה שישנה התעסקות בלתי פוסקת בכל הקשור לאוכל - מה הוא יכול לאכול, איזה תחליפים נמצא או נכין, רצון שלא יחוש מקופח לעומת יתר הילדים, מתחים לפני מסיבות יום הולדת/חגים/אירועים, הילד מפנים את כל אלו ומגביר גם הוא את העיסוק באוכל.
בכל מחלה או רגישות למזון קיימת, מכורח הנסיבות, התייחסות שונה ואינטנסיבית בנוגע למזון ולאכילה, כל שכן שאובדת הספונטניות וההשכלות הבריאותיות משמעותיות.
אני אישית יכולה להבין את המצב. גם אני מאובחנת עם צליאק ואורח החיים שלנו, שסובב סביב אוכל בצורה מוגזמת כשלעצמה (ולראייה - תוכניות האוכל המרובות, כל בילוי חברתי משלב אכילה והשפע בחנויות רק הולך ומתרחב), גורם לפעמים להתעסקות אינטנסיבית בכל הקשור לאכילה.
מה כן אפשר לעשות?

* לדאוג שתמיד יהיו בבית מאכלים שהוא יכול לאכול. כך למשל, לא יהיה החשש מה יקרה אם הקורנפלקס יגמר וכו'. הילד לא ירגיש שהוא חי במצב "הישרדות" ושייתכן שימצא ללא אוכל.
* מילד בן שש את לא יכולה לצפות גם לדחיית סיפוקים, גם להתמודדות עם מבלה תזונתית מאד מורכבת וגם לאכילה מתונה ובריאה. אלו ציפיות גבוהות מידי ואתם, ההורים, אמורים לסייע לו לרכוש הרגלים כאלה. איך? לא לקנות חטיפים ומתוקים בהפרזה, אלא בכמויות קטנות לכל בני הבית, קניית מאכלים בריאים, אכילה של תמרים, מרציפן, פירות, יוגורט בטעם וניל עם תותים וכו' בתור קינוח מתוק, במקום חטיפים מזיקים ויקרים.
* כדאי לרשום את בנך לחוג ספורט - כך גם יעזוק בפעילות גופנית שבראה בגוף, מונעת השמנה וגם העיסוק בגוף שכרגע מתרכז בהזנה, יתרכז גם בהיבטים אחרים כמו כושר, אתלטיקה וכו'. כדאי לבחור ספורט שהוא אוהב ולא להחליט עבורו.
* למרות שהלכתם לאנדוקרינולוג כדאי בכ"ז לערוך בדיקות דם לחסרים תזונתיים.
* מומלץ להעדיף מאכלים עם אינדקס גליקמי נמוך שמתפרקים לאט יותר במערכת העיכול ומשרים תחושת שובע לזמן ארוך יותר. כך למשל: אורז מלא, קינואה, כוסמת, ירקות ופירות בקליפתם, בטטה במקום תפוחי אדמה וכן שומנים בריאים כמו אבוקדו, אגוזים, פירות יבשים ועוד.
* כמו כן, חשוב שלא להקרין את החרדה ממצבו הבריאותי והרגשי של הילד בפניו. נסו אתם להפחית את ההתעסקות במזון ולהתייחס אליו כמו אל יתר בני הבית.

בהצלחה!
 
למעלה