הפרעת אכילה?
שלום לכולם. זו פעם ראשונה שאני בעצם "מדברת"/כותבת על הבעיה שלי. אני בת 26. ההתיחסות שלי לאוכל היא לא גישה רגילה שלרוב האנשים יש לאוכל, רוב האנשים רעבים אז אוכלים ... אצלי כל פעם שקצת עצוב לי, דיכאון,שיעמום .. אני פשוט נתקפת בבולמוס אכילה ואוכלת עד שבא לי להיתפוצץ! לא מזמן התחלתי בדיאטה וירדתי 7 קילו אני מאוד מרוצה מהתוצאות אבל אני רוצה וצריכה עוד 5 קילו, אבל אני מרגישה שזהו אין לי כוח יותר... אני גם נמצאת בשלב כזה שאין לי בן זוג ואני די בודדה. והאוכל כל הזמן נמצא בגב מחשבותיי.. מה לעשות?? איך לצאת מזה?? למה אני לא יכולה להיתייחס לאוכל כאוכל? אני מרגישה כיאלו אין לזה פיתרון! אני אשמח אם תכתבו לי תגובות ועצות לפתרון. והאם זה נקרא הפרעת אכילה ?
שלום לכולם. זו פעם ראשונה שאני בעצם "מדברת"/כותבת על הבעיה שלי. אני בת 26. ההתיחסות שלי לאוכל היא לא גישה רגילה שלרוב האנשים יש לאוכל, רוב האנשים רעבים אז אוכלים ... אצלי כל פעם שקצת עצוב לי, דיכאון,שיעמום .. אני פשוט נתקפת בבולמוס אכילה ואוכלת עד שבא לי להיתפוצץ! לא מזמן התחלתי בדיאטה וירדתי 7 קילו אני מאוד מרוצה מהתוצאות אבל אני רוצה וצריכה עוד 5 קילו, אבל אני מרגישה שזהו אין לי כוח יותר... אני גם נמצאת בשלב כזה שאין לי בן זוג ואני די בודדה. והאוכל כל הזמן נמצא בגב מחשבותיי.. מה לעשות?? איך לצאת מזה?? למה אני לא יכולה להיתייחס לאוכל כאוכל? אני מרגישה כיאלו אין לזה פיתרון! אני אשמח אם תכתבו לי תגובות ועצות לפתרון. והאם זה נקרא הפרעת אכילה ?