הכלל הוא שאישור רפואי חייב להיות למטרה לשמו
הוא ניתן!!!
למשל במסגרות של משרד הבריאות , האישור מאוד ספציפי,ומעסיקים שמנצלים את זה ומבקשים אישור רפואי זה מנוגד לחוק, במיוחד שמשרד הבריאות דורש אישור מרופא המשפחה על היעדר מחלות מידבקות.
מכאן הכל תלוי במנהל . יש בישראל, לפחות בגופים הממשלתיים , (או הגדולים כגון קופ"ח כללית למשל), נוהל שסיכום רפואי יימסר ע"י העובד, במעטפה סגורה שחתומה בחותמת רופא המשפחה ותימסר ישירות לרופא תעסוקתי, מההגיון שרק רופא רשאי לעיין במסמך רפואי. החוק בעניין הזה לא לגמרי, ברור למרות שההלכה המשפטית אומרת שלמעביד יש זכות לראות מסמך שקובע רופא תעסוקתי לגבי כשירות או אי כשירות העובד, מעבר לכך, אבחנות, תרופות, וכו' הם מידע רפואי ואסור למעביד לדעת עליו.
למשל שמעתי מעו"ס מתמודדת, שביקשו ממנה אישור רפואי, הרופא הוציא לה סיכום מידע רפואי עם האבחנה הפסיכיאטרית, המנהלת הבחינה בזה, ואמרה לעו"ס שאם היא תרצה לדבר על זה, אז זה בסדר מבחינתה ומאז הנושא לא נפתח מעולם. במקרה אחר שבו המדריכה המקצועית שלא הגיעה מבריאות הנפש, במסגרת שיקומית, פגשה בעו"ס מתמודדת אחרת והיא במשך מספר הדרכות התייחסה לעצם ההתמודדות שלה, העו"ס הרגישה שיותר מדובר במציצנות וניסיון ללמוד על האשפוז מאשר הדרכה, העו"ס תפסה את עצמה כדמות מחנכת (זה קורה הרבה אצל מי שחווה סטיגמה הוא הופך למחנך הציבור), ולכן הרגישה בנוח לספר על כך, לא משנה שהקו שלה הייתה בהלם והחלה לבכות מהעדויות האלו.
אני במקומך, הייתי חוזר למנהלת שלך ושואל אותה, מה היא צריכה מרופא המשפחה ומבקשת מהרופאה לכתוב את זה.
למשל, יש מקומות שפטרו אנשים, או לא קיבלו בשל "אבחנות רגישות" שלא מעניין מקום העבודה - מחלות זיהומיות כרוניות , מחלות עיכול, מחלות והפרעות נפשיות, מחלות והפרעות מיניות (גניקולוגיות, הורמנאליות ואורלוגיות), ועוד. כל אלו לא מעניין מקום העבודה, ויותר מכך, מדובר בפגיעה חריפה בפרטיות.
באיזו מסגרת את עובדת? למי נדרש האישור? אם מדובר לצרכי ביטוח או פנסיה, עלייך לומר למנהלת, שאת תמסרי לה את האישור במעטפה סגורה וחתומה ע"י הרופאה שלך לגורם רפואי אמון בלבד, אין לך מה להסתיר, אבל את לא רוצה שמישהו שאין לו ידע ברפואה ידע את אבחנותייך. (עצוב שבמקצוע שלנו שאנחנו אמורים להגן על הסודיות, אין מי שמגן על הסודיות שלנו).
