אחרי שייבבתי כהוגן בצפיה בפרק הכי עצוב נברתי וקראתי את התגובות הראשונות בפתיחת הפורום וכולה עברו ארבע שנים אבל איזו תמימות! הדברים יצאו מהלב, כל אחת והיו גם אחד שיתפה אותנו בכאב על מותה של קלייר ועל חוסר הוודאות להמשך הסידרה והתדרדרותה. היו ספקניות לגבי המשך אבל לשמחתי עד העונה השישית הסידרה היתה טובה ועם עזיבתה של טס בא הקץ על הסדרה והיא הפכה לסתם סדרה חביבה על אחוות נשים ותו לא.
כנראה כי זה היה הפרק בו היה לי ברור שטס חלמה הכל....וזהו שזה לא היה חלום. ההלוויה דווקא היתה נחמדה, בסגנון בית קטן בערבה, עם העגלה רתומה לסוסים וכרית הקבר במעלה ההר...