הפרק היומי - Murder Most Foul
שלמרבה הצער קיבל את השם העברי - "ג'ק המרטש" במקום שהמתרגמים יפעילו קצת תאים אפורים ויחשבו על שם מקורי, כגון: רצח נתעב בפארק (היי, לא אמרתי שזה שם טוב לפרק אבל זה עדיף על "ג'ק המרטש"). הפרק כמובן היה מבוסס על שרלוק הולמס (רג'ינל דויל, בפארק התרפיה), דמות בלש מפורסמת שיצר סר ארתור קונן דויל (ומכאן שמו של הבלש הדיניוני בעולם הזה). מה שמוזר בפרק הזה הוא שעד עתה בכל פעם שגולשים בזמן חיקו או עשו מחווה לסרט כלשהו הדבר נעשה לא באופן ברור מעליו או לפחות לא בצורה מובהקת כפי שנעשה בפרק הזה. "אל תוך המיסטי" הוא דוגמא נפלאה. הסרט היה מחווה ל"קוסם מארץ עוץ" אבל הוא לא היה ברור כל כך. גם הפרק "הטוב, הרע והעשיר" שהיה מחווה לסרט "שיין" נעשה בצורה דומה. אבל כאן, ישר כאשר ראינו את הפרופסור בתור דויל ידעו שזה אדיפטציה לשרלוק הולמס. הכותבים אפילו לא התאמצו להחליף את שם הרוצח, "ג'ק המרטש", דבר המראה את היצירתיות הנמוכה שלהם. אגב, את הפרק כתב דייויד פקינפה, מי שבעונה זו מתפקד כמפיק הבכיר של הסידרה (דייויד החליף את טרייסי טרומה עקב רצון האולפנים במפיק בכיר שיעשה כרצונם). הפרק לא מוסיף לנו שום דבר חדש אודות הגולשים או מקדם את העלילה. הוא פשוט פרק Filer (מילוי חלל), לדעתי בזבוז. ניתן היה לחשוב על צורה הגיונית הרבה יותר על מנת לעשות מחווה לשרלוק הולמס. הגולשים יכלו להגיע לעולם בו לוס אנגלס היא לונדון החדשה (שקימת מכיוון שבעולם הזה הזמן זז לאט יותר וכי האנגלים כבשו את אמרקיה מוקדם מאוד) ובה הכפיל של הפרופסור הוא בלש מפורסם (או שהפרופסור דומה לבלש המפורסם, רג'ינל דויל) וכי כעת על הגולשים לעזור לפתור את התעלומה של הרציחות המסטוריות בלונדון החדשה כאשר באותו זמן הם מחפשים אחר הטיימר שנגנב מהם ע"י קבוצת ילדים. הרי שאם הרעיון בשיטת הטיפול המוזרה הזו היא לתת למוח לנוח, למה בכלל להפוך "שבר" (שהוא אדם גאון שעבר התמוטטות עצבים, בערך) בעולם בו יש רוצח סידרטי מסתובב ועוד לפוך "שבר" כזה לבלש אשר חוקר את הרציחות - כיצד המוח של ארטורו היה אמור לנוח בדיוק אם הוא כל הזמן עבד כדי לפענח את הרציחות? עדיף היה אילו הטיפול לא היה סתם שטיפת מוח אלא, מכיוון שזה עולם עסקי ומתקדם טכנולוגית (בו המשחק נאסר כי הוא לא פרודקטיבי מספיק) שאת ה"שברים" היו מכניסים לעולם מציאות מדומה המדמה חיים בלונדון הישנה - אז הדבר היה הרבה יותר הגיוני. רק שני משפטים מתייחסים לעבר של הגולשים: האחד בו ארטורו אומר כי הוא כבר 30 שנה לא לבש מדים (גנראה התייחסות לשירות הצבאי שלנו, שנודע לנו עליה בפרק השני של העונה "חוקי המשחק") והשני בו ווייד מציינת כי פעם היא רצתה להיות בעולם השעשועים. אבל, מה שהיה היה. הפרק סבל ממס' שגיאות קטנות, כמו למשל כיצד הפתק שכתב ד"ר בוליבר מחדרי ההלבשה הגיע לידיו של ארטורו (דויל) ומדוע דויל אמר למרפל (קווין) כי הפתק שנמצא בחדר ההלבשה היה כתוב ע"י מישהו אחר. דויל לא היה אמור לדעת כי הפתק הגיע מחדר הלבשה, זו שבירת חוקי המשחק. כמו כן, מדוע ווייד מכונת את המערבולת 5 מטר לאוויר? במקום לכוון את המערבולת ישר?! (הרי אין שום דרך הגיונית שהגולשים יכולים לקפוץ כל כך גבוה). טעות גם מתרחשת כאשר הפרחח הרחוב מחזיר לקוויין את הטיימר. הילד, לפי דבריו, לא רק פתח והרכיב את הטיימר מחדש אלא כנראה הוא גם הפעיל אותו כי הוא מתייחס למערבולת וכפי שאנו יודעים פתיחת המערבולת לפי הזמן המיועד גורמת להיחלשות כוחו של הטיימר (כפי שראינו בפרק 3 של עונה 1 "קיץ של אהבה") + כאשר הילד מוסר את הטיימר לקוויין יש על הצג רק 2 ספרות (במקום השניות) אך כאשר קוויין מכניס את הטיימר לכיסו הטיימר נראה כבוי. בפרק אבל היו שני דברים נחמדים. הראשון, דיגס שוב מופיע. אני מחבב את הדמות הזו כי היא למעשה הדמות החוזרת היחידה בעונה הזו שדרכה ניתן לנו יותר התייחסות לעולמות שבהם הגולשים מבקרים. השני, (זה כבר דבר שמאחורי הקלעים), השחקן דריק ואן-דרבקן מופיע בפרק הזה בתור איש ביטחון. דריק הוא חבר טוב של טרייסי טרומה וטרייסי אף עשה לו מחווה בפרק "השומר". טרייסי קרא לשכנה של קווין על שמו של דריק, "גברת ואן-דרבקן".
שלמרבה הצער קיבל את השם העברי - "ג'ק המרטש" במקום שהמתרגמים יפעילו קצת תאים אפורים ויחשבו על שם מקורי, כגון: רצח נתעב בפארק (היי, לא אמרתי שזה שם טוב לפרק אבל זה עדיף על "ג'ק המרטש"). הפרק כמובן היה מבוסס על שרלוק הולמס (רג'ינל דויל, בפארק התרפיה), דמות בלש מפורסמת שיצר סר ארתור קונן דויל (ומכאן שמו של הבלש הדיניוני בעולם הזה). מה שמוזר בפרק הזה הוא שעד עתה בכל פעם שגולשים בזמן חיקו או עשו מחווה לסרט כלשהו הדבר נעשה לא באופן ברור מעליו או לפחות לא בצורה מובהקת כפי שנעשה בפרק הזה. "אל תוך המיסטי" הוא דוגמא נפלאה. הסרט היה מחווה ל"קוסם מארץ עוץ" אבל הוא לא היה ברור כל כך. גם הפרק "הטוב, הרע והעשיר" שהיה מחווה לסרט "שיין" נעשה בצורה דומה. אבל כאן, ישר כאשר ראינו את הפרופסור בתור דויל ידעו שזה אדיפטציה לשרלוק הולמס. הכותבים אפילו לא התאמצו להחליף את שם הרוצח, "ג'ק המרטש", דבר המראה את היצירתיות הנמוכה שלהם. אגב, את הפרק כתב דייויד פקינפה, מי שבעונה זו מתפקד כמפיק הבכיר של הסידרה (דייויד החליף את טרייסי טרומה עקב רצון האולפנים במפיק בכיר שיעשה כרצונם). הפרק לא מוסיף לנו שום דבר חדש אודות הגולשים או מקדם את העלילה. הוא פשוט פרק Filer (מילוי חלל), לדעתי בזבוז. ניתן היה לחשוב על צורה הגיונית הרבה יותר על מנת לעשות מחווה לשרלוק הולמס. הגולשים יכלו להגיע לעולם בו לוס אנגלס היא לונדון החדשה (שקימת מכיוון שבעולם הזה הזמן זז לאט יותר וכי האנגלים כבשו את אמרקיה מוקדם מאוד) ובה הכפיל של הפרופסור הוא בלש מפורסם (או שהפרופסור דומה לבלש המפורסם, רג'ינל דויל) וכי כעת על הגולשים לעזור לפתור את התעלומה של הרציחות המסטוריות בלונדון החדשה כאשר באותו זמן הם מחפשים אחר הטיימר שנגנב מהם ע"י קבוצת ילדים. הרי שאם הרעיון בשיטת הטיפול המוזרה הזו היא לתת למוח לנוח, למה בכלל להפוך "שבר" (שהוא אדם גאון שעבר התמוטטות עצבים, בערך) בעולם בו יש רוצח סידרטי מסתובב ועוד לפוך "שבר" כזה לבלש אשר חוקר את הרציחות - כיצד המוח של ארטורו היה אמור לנוח בדיוק אם הוא כל הזמן עבד כדי לפענח את הרציחות? עדיף היה אילו הטיפול לא היה סתם שטיפת מוח אלא, מכיוון שזה עולם עסקי ומתקדם טכנולוגית (בו המשחק נאסר כי הוא לא פרודקטיבי מספיק) שאת ה"שברים" היו מכניסים לעולם מציאות מדומה המדמה חיים בלונדון הישנה - אז הדבר היה הרבה יותר הגיוני. רק שני משפטים מתייחסים לעבר של הגולשים: האחד בו ארטורו אומר כי הוא כבר 30 שנה לא לבש מדים (גנראה התייחסות לשירות הצבאי שלנו, שנודע לנו עליה בפרק השני של העונה "חוקי המשחק") והשני בו ווייד מציינת כי פעם היא רצתה להיות בעולם השעשועים. אבל, מה שהיה היה. הפרק סבל ממס' שגיאות קטנות, כמו למשל כיצד הפתק שכתב ד"ר בוליבר מחדרי ההלבשה הגיע לידיו של ארטורו (דויל) ומדוע דויל אמר למרפל (קווין) כי הפתק שנמצא בחדר ההלבשה היה כתוב ע"י מישהו אחר. דויל לא היה אמור לדעת כי הפתק הגיע מחדר הלבשה, זו שבירת חוקי המשחק. כמו כן, מדוע ווייד מכונת את המערבולת 5 מטר לאוויר? במקום לכוון את המערבולת ישר?! (הרי אין שום דרך הגיונית שהגולשים יכולים לקפוץ כל כך גבוה). טעות גם מתרחשת כאשר הפרחח הרחוב מחזיר לקוויין את הטיימר. הילד, לפי דבריו, לא רק פתח והרכיב את הטיימר מחדש אלא כנראה הוא גם הפעיל אותו כי הוא מתייחס למערבולת וכפי שאנו יודעים פתיחת המערבולת לפי הזמן המיועד גורמת להיחלשות כוחו של הטיימר (כפי שראינו בפרק 3 של עונה 1 "קיץ של אהבה") + כאשר הילד מוסר את הטיימר לקוויין יש על הצג רק 2 ספרות (במקום השניות) אך כאשר קוויין מכניס את הטיימר לכיסו הטיימר נראה כבוי. בפרק אבל היו שני דברים נחמדים. הראשון, דיגס שוב מופיע. אני מחבב את הדמות הזו כי היא למעשה הדמות החוזרת היחידה בעונה הזו שדרכה ניתן לנו יותר התייחסות לעולמות שבהם הגולשים מבקרים. השני, (זה כבר דבר שמאחורי הקלעים), השחקן דריק ואן-דרבקן מופיע בפרק הזה בתור איש ביטחון. דריק הוא חבר טוב של טרייסי טרומה וטרייסי אף עשה לו מחווה בפרק "השומר". טרייסי קרא לשכנה של קווין על שמו של דריק, "גברת ואן-דרבקן".
