רחוב האגס 1
New member
הפרק ה-12
מה אתם אומרים? האמת? הפרק הזה עשה לי חשק להיות חולה...
מתברר שחום זו "תרופה נגד אוטיזם". אף-פעם לא שמעתי על הקשר בין חום לבין אוטיזם או לקויות, אבל נשמע שהתסריטאים יודעים על מה שהם כתבו. זו הזדמנות ללמוד על זה. דניאל הרופא, שעד היום לא ידענו אם הוא על הספקטרום האוטיסטי, מראה לנו לאן אפשר להגיע כשאתה לא יודע להעביר מסרים לא מילוליים. וזה בלי קשר לזה שבסוף הוא השיג מה שהוא רצה - מן ההפקר. הסצינה שבה הוא מציע ליעלי סטוץ היא אומנם משעשעת, אבל בקלות זה יכול להיות עצוב. ה-זירה שאני, לפחות, אזכור מהפרק, זו האינטראקציה בין הבן של אריאלה לסביבה שלו - האמא, אריאלה, והחברה, דרורית. בפרק הקודם תהינו (לפחות אני...) אם הוא על הספקטרום האוטיסטי, הפעם אנחנו רואים את זה במפורש. רואים שהוא לא יודע מה ואיך אומרים, הוא לא מבין את מהות הסיטואציה שבה הוא נמצא, והאמא אומרת את זה במפורש למאיר - שאם היו מטפלים בו כשהוא היה קטן... הוא גם לא מצליח להחזיק עבודה ובחורות. אריאלה מתגלה כאן כאמפטית וכבעלת אבחנה טובה לגבי הבן שלה - היא מגלה הבנה כלפיו, לא מתנהגת בהתכחשות ולא מאשימה אותו שהוא כזה. זה בולט כי עד עכשיו היא הצטיירה כבוקית וכאטומה. הסדרה אמורה להיות בת 13 פרקים (לפחות העונה הראשונה) ובשבוע הבא הפרק האחרון - אי-אפשר שלא להתייחס לפרומו, ולמרות שאנחנו יודעים שפרומואים יכולים מאוד להטעות ושאין טעם להסתמך עליהם, אבל הפרוו שהוצג הפעם לקראת הפרק הבא מזמין התייחסות: עומרי הולך לאיבוד ומתברר שגם הפעם איילת לא רוצה לגלות לשוטרים שהוא אוטיסט. היא מוכנה להסתיר את זה בכל מחיר, עד כדי כך שהיא מסכנת את הילד עצמו. ההסתרה הזאת עוברת כחוט השני בסדרה - רק בגלל זה מסקרן אותי לראות את הפרק הבא. אז איך אתם מסכמים את הפרק?
מה אתם אומרים? האמת? הפרק הזה עשה לי חשק להיות חולה...