התכוונתי להתחיל לשרשר בנושא...
אז דבר ראשון, תודה על העבודה השחורה
מממ... לאחרונה עקב חסך שנוצר לאחר הסיום של ח"ע9 (מזדהה עם טאשה. מאוד) התחלתי לראות אנטרפרייז... ממש לראות, לא לנסות להרדם כאשר אחותי חובבת הפורתוס צופה ומעלה צלילים משונים כל פעם שהכלב הנ"ל מופיע על המסך (והיא אפילו לא ידעה מאיפה השם הגיע... אח, הנוער של היום
). המבט על עיני קפטן ארצ´ר היקר אתמול בעוד הוא מגלה שהוא יכול לחקור את הכוכב הזכיר לי מבט של תינוק שמצליח להדליק גפרור, שניה לפני כוויה. "אוווו, שייני!" חושב העולל הצעיר, "בוא ננסה לדחוף את היד ונראה מה קורה...". בשלב הזה, הוריו של הילד עוצרים בעדו מלעשות נזק... כמובן, לקפטן אין מזל כזה, רק ט´פול, שכל ההצעות שלה רק גורמים לכל הצוות לרצות לעשות את הדבר ההפוך... אל תבינו אותי לא נכון. הסקרנות של ארצ´ר והצוות שובה לב לעיתים, ודי הבסיס של כל המסע - סקרנות המין האנושי וכולי, אבל אני רוצה לדעת מי בדעתו השפויה היה שולח את ארצ´ר הפוחז (שכילד רך בשנים אני בטוחה שקיבל כוויה לא פעם אחת, אך סרב ללמוד לקח מהנושא) כמפקד של משימה כזאת
אבל חוץ מזה (אוי איך שאני מחכה לפרק שהבנאדם יצא מבועת ה"אווו שייני!" שלו, ויתנהג כמו קפטן נורמלי... טוב לא יותר מידי נורמלי)... פרק נחמד. ט´פול וחוש הומור עדיין לא מסתדר לי, רואים שהיא הושפעה מהאבקה... והצ´יזבט, טאץ´ חביב ביותר. מהאמריקאיות אני מצליחה להתעלם בינתיים, כל עוד זה לא במינון גבוה (מחזיקה אצבעות שלא יהיה פרק בסגנון פרק מסויים מסוף ח"ע9 *אהמ*בייסבול*אהמ*). שנה טובה חבר´ה!
