לא משהו.
כל פרק שהוא לא על הקרומגס הוא מבורך, כמובן. אבל הפרק הזה... אני חושבת שמה שהכי הפריע לי היה יכולות המשחק של מגי וקולין (מן הסתם, אני מתכוונת לשחקנים שמשחקים אותם...). אני מאמינה שאם הפרק הזה, או העלילה, הייתה עם הרבעייה המקורית, היה לי יותר על מה לדבר. אבל זה היה די פרק סתם לדעתי. וכל המוסר הזה "סמים זה רע..." אני שונאת כשעושים סלוגנים כאלה. ואני עוד יותר שונאת את זה שהם כל הזמן בוחרים להתערב לאנשים בחיים. גם בפרק הזה וגם בפרק של המציאות המדומה. ככה אנשים רוצים לחיות, תעזבו אותם בשקט!! אתם לא צריכים לתמוך, לא צריכים לקחת סמים או לשחק עם המציאות המדומה הזו, אבל למה לקחת את זה לאנשים אחרים, שמשתמשים בזה, נהנים מזה, ובאופן כללי לא מזיקים לאף אחד. (אני לא מדברת על ה"רע" הזה שנתן למהשמו את הדיסמיד [או איך שלא קוראים לזה]). מעצבן אותי שהם באים עם המון תחושה של עליונות, שהם יודעים מה טוב לכולם ומה כולם צריכים. שהם באים עם איזושהי אטימות למה שאחרים רוצים. לא מתאים להם המציאות המדומה, אז הכי טוב לנתק מזה את כל העולם! איזו אגוצנטריות! אה... ואני מצטערת, אבל קולין אדיוט!!