הפרשים קטנים בין התינוקות

[קלריסה]

הפרשים קטנים בין התינוקות

אצלנו ההפרש בין הגדולה לפצפון הוא הפרש גדול,וכשאני רואה את הבעיות שיש כאן לבנות שמתמודדות עם תינוק על הידיים ופעוט שמתרוצץ מסביב - אני מברכת על כך. אבל... דווקא חשבתי שהשלישי יהיה בהפרש יותר קטן. אפילו הפרש די קטן. ופתאום אני נמלכת בדעתי. תגידו, השעון הביולוגי זה באמת משהו שמתקתק באופק או שזו סתם המצאה של רופאים עצבניים? מה לדעתכן היתרונות בהפרשים קרובים בין ילדים, והאם לדעתכן זה שווה את השפיות של ההורים?

 

[sipi1]

על הדבש ועל העוקץ...

בלי להתייחס בכלל לשעון הביולוגי - בעיניי זו לא סיבה ללדת מתוך לחץ. שלושת הגדולים שלי צפופים מאד - לגדולה עוד לא מלאו שלוש כשנולד השלישי. היתרונות :

התקופות הקשות של טיטולים, מזון לתינוקות, לקום בלילות, להיות מוגבלים מבחינת ניידות וכד' - די חופפות. הרבה יותר קשה לקום שוב בלילות אחרי שמתרגלים ללילה שלם...

הגילאים הקרובים מאפשרים תחומי התעניינות דומים, חברים משותפים, והילדים עצמם קרובים יותר כחברים (לא תמיד, ולפעמים רק בגילאי העשרה, אבל כך זה גם אצל רבים מחברינו).

קל ונוח להעביר בגדים וציוד מאח לאח, ולא צריך לאחסן בבוידעם. החסרונות :

מאד מתיש, לפחות בשנתיים הראשונות. כמעט כמו לגדל תאומים. מצד שני - אחרי השנתיים האלה זה הרבה יותר קל, כי הם מעסיקים זה את זה ולא תלויים רק בהפעלות שאת יוצרת להם.

מבחינה פיזית, לא קל לעבור הריונות צפופים.

הוצאה כספית גדולה בשנים הראשונות על מעונות וגנים במקביל.

אם אין אחים גדולים ברקע, באמת קשה להיות קשובים לשני קטנים בבת אחת ובכלל לנהל בית בצורה סבירה. כמו שאת רואה - יש גם יתרונות וגם חסרונות, ואני לא הייתי מחליטה החלטה כזו רק לפי הנתונים האלה. כשתרגישי שאת רוצה עוד ילד, בשלה לקראתו ומוכנה לקחת על עצמך את העול - זה הזמן, ולא שום זמן אחר שמוכתב ע"י שעון ביולוגי או דרישות חברתיות או משפחתיות.

 

[טיפוטף]

אין לי מה להוסיף (לשם שינוי...)

ואני מסכימה שצריך ממש להתחשק לך. לענייני שעון ביולוגי אני חושבת שהשאלה המקדימה היא מהו הגיל שמדברים עליו, והאם היו לך בעיות פוריות עם השניים הראשונים. אם כן, אז צריך אולי לחשוב טוב טוב אם כדאי לחכות. אם לא, אז מבחינה סטטיסטית (ומבחינה זו בלבד) רוב הסיכויים שהשעון לא יעשה לך בעיות גם בגיל קצת יותר מבוגר. כמובן שהשאלה כמה מבוגר. שמעתי פעם הרצאה והראו לנו שיש גרף שמראה נפילה חדה בפוריות בגיל 37 (?) משהו כזה לפחות, ואז זה הולך ויורד בהדרגה עם עוד זוית בגיל 40 (?) ו - 45 (?). בכל אופן נדמה לי שאלה הגילאים. אז כמובן שלמי שצריכה להתחיל בטיפולים יפה שעה אחת קודם. ולמי שלא, שתיקח בחשבון שעלול לקחת לה יותר זמן, סיכון גדול יותר למומים וכו'. בכל אופן זו סטטיסטיקה בלבד, ויכול להיות שתצליחי על הפעם הראשונה גם בגיל 40...

 

[שיפסלה]

לא כ"כ יודעת מה להוסיף

ציפי סיכמה יפה את היתרונות והחסרונות. אצלנו ההפרשים בין 3 הגדולות הם 2.5-3 שנים. זה לא גרם לנו ההורים להיות לא שפויים. הנטל הכספי לא היה נורא: כשילדה אחת נגמלה מטיטולים ועזבה את המעון, נולדה אחותה שדרשה טיטולים והלכה למעון. מה שאיזן את ההוצאות הכספיות. שפיות ההורים תלויה בתינוק שיוולד: אם יהיה ילד נוח או נודניק. ואת זה לא ניתן לחזות מראש. החלק החברתי הוא חשוב לדעתי. כי כך לילדים הרבה יותר קל להעסיק את עצמם: בחופשים, בחורף, בפעילות משפחתית ובנסיעה באוטו. החלק החברתי יכול גם להיות מושפע ממין הילדים. לבן ובת יהיו תחומי עניין שונים מ-2 אחים מאותו המין. אבל כמובן שהכל גם תלוי על איזה גיל אנו מדברים. בגילים צעירים ההבדל בין המינים פחות חשוב. ילד שנולד להורים בגיל מבוגר של ההורים, יכול להיות ילד שההורים דורשים ממנו פחות ממה שדרשו משאר ילדיהם. ולו רק בגלל העובדה שלהורים אין חשק להתמודד איתו (מכירה משפחה כזו) השעון הביולוגי לפי הרופאים אומר שקשה להכנס להריון בגיל מבוגר וגם שהסיכוי למומים ביילוד גדולים יותר. לא היתי רוצה להגיע למצב בו עלי לבדוק את הטענה. אבל אני יכולה לעודד אותך ולומר שאני מכירה אנשים שהטענה הזו לא התאימה אצלם. הם נקלטו בקלות וילדו ילדים בריאים.

 

[1לא מוצאת שם]

אצלנו

ההפרש בין הגדול לאמצעי גדול, מה זה גדול? 7 שנים. בין השני לשלישי שנה וחמישה חודשים. הקטן כרגע בן 5 חודשים. זה כל כך אינדיבידואלי ובכל זאת -האמצעי לא היה ילד קל ועם הלידה הפך לקשה מאוד. את צריכה לקחת בחשבון שתזדקקי לעזרה, יש דברים שאי אפשר לעשות עם שני הקטנים לבד. הגדול מרגיש קצת מוזנח. אני מרגישה שאני לא נהנית מאף אחד מהם כי כל הזמן אני עסוקה במילוי צרכים. אין לי זמן להתפעל, להניק בנחת. דברים שעשיתי עם הגדול. אני מרגישה שאני מפסידה המון מחווית הגידול שלהם ועוסקת רוב הזמן בהשרדות. רגשות האשמה שלי הרקיעו שחקים. אחותי אומרת שעוד שנה הכל יראה לי אחרת ואני אשמח על כך שהם צפופים ויהיה לכולנו כיף. אבל בנתיים קשה לי לראות כל כך רחוק. אני פשוט באמצע הלחץ אז זה מה שיוצא. מקווה שלא נבהלת. יש ימים קשים, בהם הכל נראה קשה. יש ימים יפים. מאוד חשוב איך הבית שלכם מאורגן - שעות עבודה שלך ושל האבא, עזרה ממשפחה, אופי הילדים וכו'. זה יכול לעשות את ההבדל.