הפרשי גילאים...
הכרתי בחור. חמוד חמוד. מקסים מקסים. וואלה, אפילו קצת נסחפתי והרגשתי שמאאתי את השנמה התאומה שלי, בחיים לא נפלתי על בנאדם שדומה לי כל כך מבחינת האופי. שנינו היינו קצת המומים ממה שנפל עלינו. חשבתי שיש לי סיכוי לקשר רציני. אחרי יום הובהר לי שלא,שהוא לבד מבחירה עכשיו והוא לא רוצה קשר רציני. היום,הו הבהיר שגם קשר לא רציני(משעשע,להנות וללכת הביתה...) גם לא יהיה... למה? הוא בן 21. ואני 16. הוא טוען שאני בוגרת,שאני מדהימה,שהוא מאוד מאוד רוצה,אבל כתוב לי בת.ז 28.7.1989 וזה מה שקובע. אז מבחינתו,אני אשאר פנטזיה. למה זה כל כך לא בסדר? האם כולכם חושבים שההפרש גילאים הזה לא בסדר? כי אני יודעת שלפניו הייתי עם בחורים שגדולים ממנו וזה מעולם לא הפריע לאפחד. מעולם לא הסתדרתי עם בנים מתחת לגיל 19,האם זה חסר תקווה לצפות ממישהו שגדול ממני בכמה שנים להתייחס לקשר איתי כקשר רציני?
הכרתי בחור. חמוד חמוד. מקסים מקסים. וואלה, אפילו קצת נסחפתי והרגשתי שמאאתי את השנמה התאומה שלי, בחיים לא נפלתי על בנאדם שדומה לי כל כך מבחינת האופי. שנינו היינו קצת המומים ממה שנפל עלינו. חשבתי שיש לי סיכוי לקשר רציני. אחרי יום הובהר לי שלא,שהוא לבד מבחירה עכשיו והוא לא רוצה קשר רציני. היום,הו הבהיר שגם קשר לא רציני(משעשע,להנות וללכת הביתה...) גם לא יהיה... למה? הוא בן 21. ואני 16. הוא טוען שאני בוגרת,שאני מדהימה,שהוא מאוד מאוד רוצה,אבל כתוב לי בת.ז 28.7.1989 וזה מה שקובע. אז מבחינתו,אני אשאר פנטזיה. למה זה כל כך לא בסדר? האם כולכם חושבים שההפרש גילאים הזה לא בסדר? כי אני יודעת שלפניו הייתי עם בחורים שגדולים ממנו וזה מעולם לא הפריע לאפחד. מעולם לא הסתדרתי עם בנים מתחת לגיל 19,האם זה חסר תקווה לצפות ממישהו שגדול ממני בכמה שנים להתייחס לקשר איתי כקשר רציני?