הפרש "נכון" בין אחים

דנה130

New member
הפרש "נכון" בין אחים

בני בן 15 חד' ורציתי לשאול את האמהות ל-2 ילדים ויותר, מהו לדעתכן ההפרש ה"נכון" בין הילדים. אנא התייחסו לטווח שבין שנתיים ל-3.5 שנים.
אני צריכה להתחשב בנושאים כמו: קלות הריון עם פעוט, הרמה על הידיים (למרות שהוא כבר הולך), כמה קל יהיה לגדל תינוק יחד עם פעוט, טובת הפעוט, קלות הגידול בהתחלה ובהמשך וכו'. היום אני עם אחד מקסים ונוח, אך מאוד לא קל לי. יש לי עזרה אך גם עבודה תובענית.
ברור לי שאצטער אם לא אביא ילד נוסף. מצד שני, יש הרבה מה לסכן. אגב, מעולם לא הייתי "חברה" לא של אחותי המבוגרת ממני ב-12.5 חד' ולא של אחותי הצעירה ממני ב-3 שנים, אבל זה כמובן תלוי חינוך של ההורים ולא קשור לגיל. לי מאוד חשוב יהיה שלילדים יהיה קשר טוב בילדותם ובבגרותם.
אנא אל תתייחסו לנושא קלות הכניסה להריון, הגיל שאיננו לטובת אף אחת וכו'. אלו עניינים קריטיים, אך אינם בשליטה.
תודה לעונות!
 

מרגנית2

New member
אצלי הפרש של תשע וחצי שנים

הם מאד אוהבים זה את זה. שניהם מורדים וכועסים על אמא. יש הווי ובידור אצלנו..
אני שמחה בהם. שמחה שהתעקשתי ללדת את בני הקטן. בזכותו אנחנו משפחה גדולה :) הבכורה מאד אוהבת אותו ודואגת לו. והוא מת עליה.
ההתחלה לא קלה. אני לא יודעת איך עשיתי את זה.. בלי משפחה תומכת. רק עם חברות ושכנות..
מקוה שעניתי... כל הפרש יהיה טוב בסופו של דבר. והיחסים במשפחה תלויים בך.
 

דנה130

New member
תשע וחצי שנים זו פריבילגיה

אני לא אוכל לחכות כל כך הרבה שנים, כמובן.
בהפרש כזה הבת הבכורה בודאי עזרה לפחות קצת בגידול אחיה, או לפחות היתה כבר קצת עצמאית
 

3מרגו

New member
ומה אם תחכי,מבטיח משהו?

אצלי הפרש של 8 שנים,כרגע שונאים אחד את השני. אומנם לא חיים באותו בית.
הגענו למצב שהבכור בן ה-19 הביע רצון לנסוע לחו"ל רק איתי ואת הצעיר לשלוח לאיזה פנסיון
.
לא יודעת לאן נגיע.
 

דנה130

New member
שום דבר לא מבטיח כלום

השאלה היתה מבחינת קלות ההתמודדות של הילד ושלי עם הריון, לידה והורות עתידית לשניים
 

3מרגו

New member
ברור.רק רציתי להביא איזון

שלא כל אחת תצא עם כמה מצטיינים.
 

אמאנחל

Member
מנהל
כל הפרש בטווח שציינת יהיה בסדר

אולי עדיפות לגיל שנתיים וחצי ומעלה, בגיל הזה ה"גדול" כבר ילך וכבר יוכל לתקשר איתך, כלומר להגיד או לסמן בברור מה הוא צריך ולהבין מה שאת אומרת, זה מקל כשצריך להגיד לו: "עכשיו אתה צריך לחכות עד שאני אסיים לרחוץ את אחיך". זה לא אומר שהוא לא יבכה ולא ימחה כשזה יקרה, אבל זה אומר שהוא יבין מילולית מה אמרת. בכל מקרה בטווח הזה את לא מצפה מהגדול לעזור עם הקטן.
בטווח הזה הגוף שלך כבר מסיים להתאושש מהלידה הקודמת, כדאי להקפיד על תזונה טובה וכדאי גם תוספי תזונה כדי למלא מאגרים שאולי התרוקנו בהריון הקודם.

לגדל שניים לא יהיה קל בכל מקרה, אבל שווה.
 

shilatplus4

New member
אצלי -

כדי "להספיק" - ילדתי ארבעה ילדים בשלוש שנים, כך שהם גדלו כמעט לחלוטין ביחד. השנים הראשונות היו קשות במובן של הקימות בלילות. לעיתים אפילו 12 פעמים בלילה....... אבל מבחינת שאר ההתנהלות - אני מצאתי את ההפרש הקטן כיתרון. הכל עשו ביחד, פחות או יותר באותה שכבת גיל...
אפילו כשלימדתי אותם לקרוא - לימדתי את כולם יחד.....

בהצלחה בכל החלטה !
 

רi תם

New member
שילת, את


בכל פעם שאת מגיחה לפורום אני מתרשמת מחדש

גדלי אותם בנחת.
שבוע טוב
 

דנה130

New member
את באמת משהו!!!

לא יכולה לתאר לעצמי איך עושים זאת... היכן את חיה, איך את עובדת, מי עוזר, אפילו איזו מכונית צריכה להיות לך... השאלה שלי באה בעיקר ממקום של טובת הילד והיכולת שלי לחלק קשב בין שניים קטנים מאוד
 

shilatplus4

New member
לא לדאוג לטובת ילדיי, הכל בסדר, טודובום.....


חיה ממשכורת שלי. עובדת במקצוע תובעני אך מכניס, אף אחד לא עוזר. לעתים רחוקות עזרה בשכר (ברמה של פעם בשנה בייביסיטר....), מכונית 7 נוסעים, והכי חשוב -
מלאה כולי באהבה כלפיהם, וחיכיתי להם כל כך הרבה זמן, שלא נתקלתי בבעיה של חלוקת קשב בין כולם. מתארגנת בחוכמה, פועלת מאוד יעיל ונלחמת תדיר ב"זוללי זמן". הסוד הוא סדר עדיפות והתארגנות נכונה מראש.
והראיה : ברוך ה' הילדים מצטיינים (שניים מחוננים ושניים "רק" מצטיינים), מפוצצים בשמחת חיים, ערכיים, אוהבי אדם, עוזרים לזולת, מלאי נתינה וברוכי כשרונות.
חמסה חמסה כבר אמרנו ?????

מסקנה : לא תמיד משפחה ברוכת ילדים הינה משפחה בה הילדים מקבלים פחות תשומת לב וקשב.... מה שכן נכון הוא שזמן לעצמי אין לי, ושאני עובדת סביב השעון הן בעבודה והן עם הילדים. זה כן.
 

yarden43211

New member
מצטערת, נראה לי לא אגיוני.

לא אבנתי איך אפשר לגדל ארבעה ילדים לבד שיש לך ועם מקצוע תובעני.
ילד מחונן . זה ילד עם המון דרישות לא רק כספיות, צריך להיות גם מאד ערניים כלפהם , כי עם החוכמה שלהם הם יכולים להגיע למקומות שליליים (יש לי אחת כזאת בביית).
ובד"כ הם גם ילדים שבביית מאד עבדו איתם וטיפחו את הצדדים האינאלקטואלים שלהם, זה לא רק מולד.
כך שאת מספרת שיש לך ארבעה ילדים, מקצוע תובעני, אף אחד לא עוזר לך, ואת מגדלת ארבעה ילדים ששניים מהם מחוננים ושניים מיצטינים. אני מצטערת זה נשמע לא אמיתי.
 

shilatplus4

New member
זכותך
טוב שותיקות הפורום

מכירות אותי אישית, אך אין לי ענין להניא אותך מדעתך
 

מרגנית2

New member
שילת אני עפר לרגליך..

בקושי רב שורדת את הקיץ עם השניים שלי. ואת מתזזת עם ארבעה..

אגב הספר ששלחת לי פעם מעורר ענין פה
אמי היקרה בלעה אותו בשקיקה.
היה לה אבדן זיכרון אבל היא היתה צוחקת ואומרת: סיפורים אני אוהבת. וגם לא שוכחת.

מאחלת לך שבספטמבר תמצאי רגע פנאי לעצמך. תעשי לך אמבטיית קצף ותשבי עם ספר טוב סתם לפינוק. גם אני מחכה מאד לספטמבר.
its way too much for me now
 

shilatplus4

New member
וואו, מרגנית, לגמרי שכחתי ששלחתי לך את הספר שכתבתי

(עוד לפני פרוץ הילדים לחיי). מקווה שנהנית ממנו.

אני לא מחכה לספטמבר. ההיפך, יותר קל לי בחופש הגדול מבחינת תיזוזים וסידורים. דווקא שנת הלימודים, עם כל העומס שלהם, המבחנים, העבודות, החוגים, החברים וההתחייבויות השונות - הרבה יותר קשה לי.....
דווקא בחופשה הגדולה אני כמעט ולא לוקחת עבודה הביתה, ולכן ישנה בשעות סבירות יותר....
 

מרגנית2

New member
הספר נהדר. מתי זה היה?

אולי לפני 15 שנה? זוכרת בבהירות את אמי מנתחת את הספר מבחינה ספרותית. ומחייכת. אחר כך היא חלתה והפסיקה לחייך.
בשבילי את הסופרת המהוללה. לא אמא ל4. כך בזכרוני..
 
למעלה