הפרת חיסיון - הוצאת דיבה - תלונת שווא במשטרה ?

[אייפון29]

הפרת חיסיון - הוצאת דיבה - תלונת שווא במשטרה ?

שלום רב
מקרה שהיה, כך היה:
הלך ידיד שלי לפגישה עם חברתו, במשרד עורך הדין שלה
בפגישה נכחו, כאמור: הידיד שלי, חברתו ועורך הדין שלה
במהלך הפגישה, עלה לדיון נושא של הסגת גבול שמבצע מישהו לדירתה של החברה.
או אז אמר הידיד שלי את המילים האלה, בדיוק: "אם מישהו היה פורץ אלי ככה לבית, הייתי יורה לו ברגל"
לתדהמתו קבל תוך שבוע טלפון ממשטרת ישראל ונקרא לחקירה.
החקירה היתה בחשד ל"איומים".
התברר כי עורך הדין "חתך" את המשפט שנאמר, הוציא דברים מהקשרם וטען כי , הידיד שלי אמר את הדברים הבאים: "הייתי יורה לו ברגל", כשהכוונה (כביכול) לאותו מסיג גבול ספציפי, ועל כך הגיש תלונה במשטרה.
אקש חוות דעתכם על הנושאים הבאים:
1. האם יש כאן הפרת חסיון עורך דין לקוח
2. האם יש כאן הוצאת דיבה/לשון הרע בהתחשב בתקדימים משפטיים ?
3. האם יש בסיס להגשת תלונה במשטרה על "תלונת שווא" ?
תודה לעונים

 

[עוד יוסף פנדריך]

אולי יש כאן באמת תלונת שווא

 

[אייפון29]

תודה עו"ד פנדריך

האם תוכל בבקשה לעשות מאמץ ולחשוב על שאר הבעיות שהועלו בהודעה שלי ?
משיטוט באינטרנט הבנתי שאם סגירת התיק אינה בעילה של "חוסר אשמה" אזי עניין הדיבה קצת קלוש - האם גם אתה חושב כך ?
תודה

&nbsp

 

[עוד יוסף פנדריך]

תביעת דיבה היא ענין מורכב

לנתבע יש הרבה הגנות. מציע לעיין בחוק איסור לשון הרע.

לגבי חיסיון לא ברור אם גם הידיד היה לקוח, ואם יש חיסיון על איומים.

 

[אייפון29]

לעו"ד פנדריך היקר

רוב תודות על תשובתך

הידיד אכן לא היה לקוח, אך הסעיף בתקנון האתיקה של הלשכה מדבר על:
19. שמירת סודיות
עורך דין ישמור בסוד כל דבר שיובא לידיעתו בידי לקוח או מטעמו,

חשבתי שה"מטעמו" תופס במקרה הזה
מה דעתך ?

ומדוע לדעתך החסיון אינו תופס במקרה של איומים ?
הרי יש לקוחות שמודים בפני עורך הדין שלהם על מעשי אונס/שוד/רצח שביצעו בפועל (!!!) - האם החיסיון אינו תופש במקרים כאלה, שהם חמורים פי כמה וכמה מאיזו פליטת פה מטופשת שאין מאחוריה כלום ?

תביעות דיבה בעניין תלונות במשטרה כבר נידונו בבתי המשפט (תקדימי בזק ומטולה), והייתי שמח לשמוע את חוות דעתך בעניין

תודה

 

[עוד יוסף פנדריך]

יש הבדל בין הודאה בעבירה שבוצעה לבין איום לבצע עבירה

בעתיד. החוק מחייב לדווח למשטרה על כוונה לבצע עבירת פשע. איום איננו פשע ואינני יכול לומר בשלב זה בלי בדיקה אם יש חיסיון על איום. לגבי יתר הדברים הם חורגים מיעוץ באינטרנט.

 

[עופר בן אברהם]

החסיון אינו חל על עבירות עתידיות

1. עבירת האיומים כשלעצמה (להבדיל מסחיטה באיומים) אכן אינה עבירה מסוג פשע, אלא מסוג עוון (סעיף 24 ו- 192 לחוק העונשין), אבל תוכן האיום, כלומר: המעשה שבו מאיימים, יכול להיות פשע, ובכל מקרה, הוא מתייחס לפגיעה בעתיד (להבדיל מפגיעה שכבר נעשתה). ולפי הפסיקה, החסיון לפי סעיף 90 לחוק הלשכה אינו חל על עבירות שעומדות להתבצע, משום שאלה אינן קשורות לשירות המקצועי שנותן עורך דין (על"א 17/86, פלונית נגד לשכת עורכי הדין; רע"פ 751/15, אברג'יל נגד מדינת ישראל).
2. אם עורך הדין דיווח למשטרה בתום לב על האמירה, שאותה פירש כהודאה בעבירה שעומדת להתבצע, הוא יהיה מוגן מתביעת דיבה לפי סעיף 15(2) או 15(8) לחוק איסור לשון הרע.