הפשרה של גוגל וממשל ארה"ב: סוף מלחמת הפטנטים?

[montetal]

הפשרה של גוגל וממשל ארה"ב: סוף מלחמת הפטנטים?

לאחר שנתיים של חקירה מתוקשרת, הצליחה גוגל (Google) להגיע החודש להסדר עם ממשלת ארצות הברית. החקירה שהתנהלה נגד החברה התמקדה בשאלה, האם גוגל הפרה את חוקי המונופול והשתמשה באמצעים לא כשרים, כשסירבה לספק למתחרים רישיון ל-"פטנטים חיוניים לתקן" (Standard Essential Patents) שקנתה ממוטורולה (Motorola). תוצאות ההסדר הן בעלות משמעות תקדימית רבת ערך לתחום המחקר והפיתוח של מוצרים והתקנים חדשים.

תקנים טכנולוגים סטנדרטיים מהווים מוסכמות תקשורת מורכבות, שתעשיית ההיי-טק מפתחת באופן שיתופי, על מנת לגרום לכך שהמוצרים של כל חברה וחברה יתקשרו ויעבדו אלה עם אלה. מכשירי טלפון ורשתות סלולר, לדוגמה, מחייבים תקנים כאלה. ללא תקנים, ה-iPhone של אפל (Apple) לא יכול היה להתקשר לטלפון של נוקיה (Nokia).

התקנים נקבעים על ידי ארגוני תקינה בכל ענף וענף בתעשיית ההיי-טק, והם גורם קריטי המאפשר פיתוח והשקה של טכנולוגיות, מוצרים ושירותים חדשים. לדוגמה: כבר עשרות ששנים ארגוני התקינה בתחום הסלולרי והחברות המשתתפות בהם, מפתחים ומסכמים תקנים מפורטים ומורכבים ביותר, הקשורים בהיבטים רבים ומשתנים של התקשורת הסלולרית. המפורסמים בהם הם ה-GSM, ה-CDMA והדורות המתקדמים שלהם.

מאחר שכל תקן משלב לרוב רעיונות רבים המוגנים בפטנטים, וכל פטנט הוא רכושה של חברה מסוימת, מתעוררת בעיית הפטנטים החיוניים לתקן (פח"ל). בלי פתרון לפח"ל, חברה בעלת פח"ל משני אחד מסוגלת לשתק ענף שלם, על ידי דרישה שכל אחד מהמשתמשים בתקן ישלם לה דמי רישיון גבוהים ובלתי סבירים בעבור הפח"ל שלה - גם אם הוא מהווה רק מרכיב קטן יחסית מהתקן ו/או מהמוצר המסוים.

ארגוני התקינה פתרו את הבעיה בכך שדרשו מכל גוף המשתתף בתהליך התקינה, להסכים מראש לספק רישיון לפח"ל שלו בתנאים "הוגנים, סבירים ובלתי מפלים". השאלה היא, מה הוא הוגן וסביר? וגם: איך פותרים מחלוקת במקרה שבו בעל הפטנט והמתחרה אינם מצליחים להגיע להסכמה?

השאלות הללו בדיוק עמדו בלב החקירה שניהלו הרשויות האמריקניות נגד גוגל. לאחר שרכשה ענקית האינטרנט את הפטנטים של מוטורולה, חברות החלו להתלונן שגוגל דורשת תמלוגים בלתי סבירים בעבור הפח"ל שלה. גוגל סירבה להעניק רישיונות ובמקום זאת פנתה לבתי משפט בבקשה לאסור על המתחרים המפרים את ה-"פטנטים החיוניים לתקן" שלה, מלמכור את מוצריהם בארצות הברית.

הממשל האמריקני קיבל את התלונות על כך שהתנהגות גוגל עלולה להוביל לפגיעה קשה בתחרות ולמחירים גבוהים יותר, תוך ניצול מה שנתפס כמעמד מונופוליסטי. בו בזמן, הוא התחשב גם בעמדת גוגל, כי על מנת לעודד חדשנות, לבעל פטנט זכות לקבל תגמול הוגן בעבור שימוש בהמצאה שלו.

לאחר חקירה שנמשכה כשנתיים, הגיעו הרשויות להחלטה מאוזנת. ההחלטה הקלה עם גוגל בכך שקבעה שהחברה לא הפרה את חוקי ההגבלים העסקיים ולא פעלה כמונופול. אולם, בו בזמן הופעל לחץ על גוגל להסכים ולהעניק רישיונות עבור הפח"ל שלה למתחרים. הלחץ הושג באמצעות פרסום נייר עמדה שהגביל את האמצעים העומדים לרשותו של בעל פח"ל כנגד מתחרים המבקשים רישיון שימוש. עמדת הממשל היא, שבעלי פטנטים שאינם מסוגלים להגיע להסכמה על תנאי הרישיון, בדרך כלל לא יוכלו לבקש מבתי משפט צו מניעה המונע ממתחרים מלהיכנס לשוק. לרשותם נותרה האפשרות להגיש תביעה בגין פיצויים כספיים, מה שמעביר את שיקול הדעת על גובה הפיצוי לבית המשפט. רק במקרים קיצוניים ייתן בית משפט צו מניעה שיאסור על כניסת מתחרים מהשוק. נזכיר, לדוגמה, שבתביעה של אפל כנגד סמסונג (Samsung), המטרה העיקרית היתה השגת צו שימנע מהנתבעת לשווק את המוצר שלה.

ברגע שגוגל הפנימה שהיא כבר לא תוכל למנוע ממתחריה למכור מוצרים בארצות הברית, התמריץ העיקרי לסרב לתת למתחרים רישיון לפח"ל שלה נעלם. אם כל מה שבית המשפט יכול לפסוק הם פיצויים כספיים, עדיף כבר להסדיר את הסכום במשא ומתן או תוך שימוש בתהליך בוררות.

להסדר בין גוגל לממשל האמריקני יש השלכות מרחיקות לכת על עולם הפטנטים והטכנולוגיה - הרבה מעבר למקרה הפרטי של גוגל והפטנטים של מוטורולה. לאור העיקרון החדש שעוגן בנייר העמדה האמריקני, יש כיום לבעלי פח"ל תמריץ חזק להגיע להסכמי רישיון עם מתחרים, במקום לרוץ לבית המשפט ולבקש צווי מניעה, שעמדו עד היום במרכז מלחמות הפטנטים והקשו על חברות חדשות להביא את מוצריהן לשוק.

מונטי סילבר הוא עורך דין אמריקני-ישראלי, יזם היי-טק ומייסד yazamIP.com, המתמחה במסחור פטנטים

 

[עו~ד דורון זיסו]

על העדכון

 

[John the Savage]

זה נושא מאד מעניין

אם כי הניתוח שלך לטעמי הוא מנקודת מבט מאד צרה, ומפספס קצת את התמונה הכוללת.

קודם כל, כל נושא הפטנטים בתחום התוכנה הוא נושא בעייתי למדי, ופח"ל זו רק חלק קטן מאד מהבעיה. גם אם נעזוב בצד את הדיונים התיאורטיים אם לגיטימי או לא לאפשר פטנטים על אלגוריתם שהוא נוסחה מתמטית, בהיבט הפרקטי פטנטים בתחום הזה יוצרים המון בעיות הן משום שכל מוצר תוכנה ובייחוד מוצר מורכב כמו מערכת הפעלה מיישם אלפי אם לא עשרות או מאות אלפי אלגוריתמים שונים, הן משום שפטנטים בתחום נוטים להיות מעורפלים ורחבים מידי, והן משום שמשרדי הפטנטים חסרים את היכולת ואת כח האדם הדרוש בכדי לבחון את שטף בקשות הפטנט שמתקבלים אצליהם בצורה יסודית מספיק, וחלק גדול מהפטנטים שמאושרים הם באיכות מאד נמוכה.

המצב שנוצר הוא שכל מוצר תוכנה ו/או חומרה מפר באופן פוטנציאלי אלפי פטנטים שונים. עד היום, חברות ההייטק התמודדו עם המצב על ידי כך שאימצו לעצמן את הדוקטרינה של Mutually Assured Destruction, בדיוק כמו ארה"ב ורוסיה בזמנו בנוגע לנשק הגרעיני. כל חברה אגרה לעצמה כמות גדולה מאד של פטנטים, בעיקר לצורך הגנה, ולפעמים גם לצורך הסכמי רישוי צולבים. החברות הגדולות לרוב נמנעו מלתבוע אחת את השניה, כשההנחה היא שעל כל תביעה של חברה אחת, המתחרה תוכל לתבוע אותה בחזרה, וכך נשמרו שנים רבות של שקט תעשייתי.

ואז הגיעו הטלפונים החכמים, והשקט התעשייתי נשבר, וזה בשל שילוב נסיבות של קיומו של שוק חדש עם פוטנציאל רווח אדיר עליו שווה להאבק בכל דרך, כמו גם קיומם של שחקנים שהיו מוכנים להפר את כללי המשחק שהיו נהוגים עד אז, להתעלם מדוקטרינת ה-MAD, ולפתוח במלחמה של כולם בכולם. מי שירתה את יריית הפתיחה היתה דווקא נוקיה, שהיתה באותה תקופה בצניחה חופשית וניסתה להשתמש בכל דרך אפשרית להרוויח עוד קצת כסף ולהציל את עצמה מהתמוטטות. אבל זה שחברה בקשיים תובעת את המתחרות בתור סוג של מוצא אחרון זה לא ממש דבר חדש (ראו לדוגמה DEC נגד אינטל). מה ששינה את כללי המשחק היה כשאפל החליטה לפתוח ב"מלחמה טרמו-גרעינית" (אם להשתמש במילותיו של ג'ובס ז"ל) ולתבוע את היצרניות של המכשירים מבוססי אנדרואיד למיניהם, ובעקבותיהם גם מיקרוסופט נכנסה לתמונה כשחקן משני.

וזו הנקודה בה אנחנו מגיעים לנושא הפח"ל. לאחר שנפתחה מלחמת הפטנטים הטרמו-גרעינית בתחום הטלפונים החכמים, כל מתחרה ניסתה להשתמש בארסנל הפטנטים שברשותה בכדי להתגונן ולתקוף בחזרה. העניין הוא שאפל דאגה מראש להתחמש בשלל של פטנטים לצורך העניין וערכה במשך שנים מאמץ מרוכז להוציא כמה שיותר פטנטים שיגנו על כל אלמנט באייפון ובמערכת ההפעלה שלו. מיקרוסופט נוהגת להוציא פטנטים באופן שגרתי. גוגל, לעומת זאת, היו בבעיה מכיוון שלא נקטו במעוד מועד באסטרטגיה של הגשה מאסיבית של פטנטים להגנה על אנדרואיד. ליצרניות החומרה, לעומת זאת, יש פורטפוליו מכובד של פטנטים בתחום התקשורת הסלולרית, וכשמוטורולה נקלעה לקשיים, גוגל ניצלה את ההזדמנות ורכשה אותה, כשאחת מהסיבות העיקריות לרכישה היה הפורטפוליו של הפטנטים שלה.

(המשך בהודעה הבאה)

 

[John the Savage]

המשך

העניין הוא שארסנל הפטנטים של יצרניות החומרה הוא די שונה באופיו מהפטנטים של אפל ומיקרוסופט. האסטרטגיה של יצרניות החומרה עד היום היתה לפעול בשיתוף פעולה עם גופי תקינה והכניס את הטכנולוגיות אותן הם מפתחות לתקן. כתוצאה מזה, רובם הגדול של הפטנטים של חברות אלו הם פח"ל. אפל לא היתה שותפה לגופי תקינה אלו, והפטנטים שלה כוללים בעיקר פטנטים של עיצוב (להלן: מלבן עם פינות מעוגלות), ופטנטים פונקציונאליים שמגנים על אלמנטים של ממשק (גרירת המנעול לפתוח את המכשיר, מחוות מולטי-טאץ' למיניהן וכו'). כאשר אפל התחילה לתבוע את יצרניות המכשירים מבוססי אנדרואיד ולנסות להוציא צווים שיחסמו את מכירתם של מכשירים של סמסונג, HTC ומוטורולה, לפעמים בהצלחה חלקית, יצרניות הסלולארי יצאו במתקפת נגד ופעלו לחסום את מוצרי אפל בחזרה. אחת האסטרטגיות העיקריות של אפל בכדי לחסום את מתקפת הנגד הזו, היתה להשתמש בעובדה שהפטנטים של המתחרים הם ברובם פח"ל. כל מגבלה על שימוש בפח"ל בבית המשפט משמעותה מבחינתם ניטרול הנשק של היריבות מבלי לפגוע בפטנטים שלהם עצמם.

על פניו, יש צדק בטיעונים כנגד שימוש בפח"ל להוציא צווי מניעה כנגד מתחרים. המצב בו בעלי פטנטים חיוניים לתקן חוסמות מתחרים הוא מצב מאד לא רצוי שעשוי לפגוע בתחרות ולמנוע כניסה של שחקניות חדשות. לשם כך קיים הסעיף הדורש לאפשר רישיון שימוש בפטנטים בתנאים הוגנים ולא מפלים. המשמעות של תנאים "לא מפלים" הוא התחייבות להעניק לכולם רישיונות באותם התנאים ובאותו גובה תמלוגים. אלא שבפועל מה שקרה בנוגע לגוגל ומוטורולה הוא שלמוטורולה היו הסכמי רישוי צולבים עם שאר יצרניות הסלולארי והן לא נדרשו לשלם תמלוגים עבור אותם פטנטים. מי שהיו מחוץ להסכמים היו אפל ומיקרוסופט, כך שלא היתה כל נקודת התייחסות לגבי המשמעות של תנאים לא מפלים. מוטורולה ויצרניות סלולארי אחרות הציעו לאפל ומיקרוסופט רישיונות שימוש, אבל בתנאים שהיו לדעתם לא הוגנים, והם אלו שהתלוננו ל-FTC נגד גוגל ולחצו עליהם לפתוח בחקירה.

למרות שההגבלה על שימוש בפח"ל להוצאת צווי מניעה על מוצרי מתחרים היא לכאורה התפתחות חיובית, יש כאן עדיין יותר מידי בעיות לא פתורות. מצד אחד, מונעים מבעלי פטנטים לחסום מתחרים מלהשתמש בתקנים, שזה מצויין. מצד שני, זה לא מונע מחברות ליצור סטנדרטים דה-פאקטו מבלי לעבור דרך גופי תקינה, וכך ליצור פטנטים "חזקים" יותר שאין עליהם את המגבלות הנ"ל. לדוגמה פטנטים פונקצוינאליים המגנים על מחוות מולטי-טאץ' יכולים להחשב כסוג של סטנדט דה-פאקטו כזה משום שמדובר בסוג של "שפה" שאנשים לומדים ומצפים לה גם אצל המתחרים. העובדה שלא קיימות מגבלות דומות על פטנטים מהסוג הזה יוצרת בעיה. זה גם יכול להוביל למצב בו חברות הסלולארי בעתיד ימנעו מליצור תקנים בכדי לא להפוך את הפטנטים שלהם לפח"ל וכך להחליש אותם.

כך שהסיפור רחוק מאד מלהסתיים. מלחמת הפטנטים עדיין לא תמה. בימים אלו, עשרות תביעות בין יצרני הסלולארי השונים ברחבי העולם עדיין מתבררות בערכאות משפטיות. התביעה של אפל נגד סמסונג בה המושבעים פסקו קנס של מיליארד דולר לטובת אפל נמצאת כרגע בשלבי ערעור, ויש תביעה חדשה יותר של אפל הנוגעת למכשירים חדשים יותר של סמסונג ולפטנטים אחרים שעדיין נמצאת בשלבים התחלתיים, כך שקשה להתנבא בוודאות איך זה יתסיים. העניין הוא שבינתיים נוצר מצב אבסורדי שמונע תחרות ופוגע בשוק, מצב בו חברות הטכנולוגיה המעורבות מוציאות הרבה יותר כסף על תביעות משפטיות ורכישת פטנטים מאשר על מו"פ, ולצערי, אני עדיין לא רואה את האור בקצה המנהרה.

 

[John the Savage]

אה, ושכחתי להוסיף בסוף

ג'ון דה-סאווג' (השם האמיתי שמור במערכת) הוא דוקטורנט למדעי המחשב באוניברסיטת פנסילבניה, המתעניין בנושאי קניין רוחני בזמנו הפנוי.

 

[montetal]

standard essential patents

I reply when I see something I wish to reply to
I try to focus on a specific story with a little bit of analysis to make the story make sense to the reader and to put the story in perspective
My goal is not to provide a long industry summary which is full of my beliefs opinions and analysis
You are free to do that.

 

[עו~ד דורון זיסו]

 

[montetal]

האם פייסבוק גנבה את ה"LIKE"?

אחד מהסמלים הגדולים ביותר של פייסבוק, הרשת החברתית ששינתה את פני העולם, הוא כפתור ה LIKE שמהווה דוגמה לעוצמה האדירה שלה. ה-Like, שהושק בשנת 2009 על ידי מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג , אומץ מאז על ידי אלפי אתרים ובלוגים בעולם והפך לחלק אינהרנטי מחוויית הגלישה באינטרנט. ואם לא די בכך, הוא גם הפך למטבע לשון חדש שגם בישראל עושים בו שימוש בשפה היומיומית.
אך האם ה-Like הומצא בכלל ידי חברה אחרת ולא על ידי פייסבוק? בתביעה שהוגשה באחרונה בארצות הברית, טוענת חברה בשם Rembrandt Social Media, חברה-בת של רמברנדט IP מנג'מנט, כי היא רשמה על כפתור ה- Like פטנט, שנים רבות לפני שפייסבוק החלה להשתמש בו.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט הפדרלי במחוז המזרחי של וירג'יניה טוענת החברה באמצעות משרד עורכי הדין העולמי, פיש אנד ריצ'רדסון, כי פייסבוק השתמשה בפטנט שלה על ה-Like ללא רשותה. רמברנדט אינה מסתפקת בכך וטוענת עוד כי ההפרה של פייסבוק חורגת בהרבה מעצם השימוש ב-Like. לדבריה, קיים דמיון רב בין הפטנט שלה לבין אתר פייסבוק גם בהיבטים רחבים יותר, ובעיקר בתחום של פרסום בדפים אישיים של המשתמשים, דבר היוצר רווח עצום לפייסבוק.

לפי התביעה, ה-Like הומצא על ידי מהנדס מחשבים הולנדי בשם יונס ג'וזף ואן דר מיר, לפני יותר מ-10 שנים. ואן דר מיר נפטר ב-2004, ורמברנדט טוענת כי לאחר מותו בני משפחתו מכרו לחברה את הפטנט. פייסבוק השיקה את ה-Like שנים אחר כך, ב-2009. בתביעתה דורשת רמברנדט מבית המשפט, בין היתר, כי יורה לפייסבוק להסיר את כפתור ה-Like ממיליארדי הפוסטים והסטטוסים של משתמשי הרשת.
יצוין, כי פיש אנד ריצ'רדסון היא פירמת עורכי דין עולמית, שמספקת ייעוץ אסטרטגי ושירותים משפטיים ללקוחות שמבקשים להגן ולמקסם את שווי הקניין הרוחני שלהם.

עו"ד מונטי סילבר, עורך דין אמריקאי-ישראלי ומייסד yazamIP.com המתמחה במסחור פטנטים, סבור כי לרמברנדט יש סיכוי סביר לזכות בתביעה. עם זאת, לדבריו, לדרישת החברה להסיר את כפתור ה-Like ממיליארדי הפוסטים והסטטוסים של משתמשי פייסבוק אין כל סיכוי. "מאז פסק דין של בית המשפט העליון בארה"ב ב-2006, בתי משפט אמריקאים מחייבים את מפר הפטנט לשלם פיצויים לבעל פטנט, אך הם מסרבים להעניק צווי מניעה. כך למשל, היה במקרה של התביעה שהגישה אפל נגד סמסונג. אפל הוכיחה שסמסונג הפרה פטנטים שלה ועשתה בהם שימוש בפיתוח הטלפון החכם של החברה (ה"גלקסי"), בית המשפט חייב את סמסונג לשלם מעל למיליארד דולר אך סירב למנוע מסמסונג מלמכור את המוצרים המפרים בארה"ב".

"אם אכן ייקבע שהפטנט הופר על ידי פייסבוק," מסביר סילבר, נשאלת השאלה כיצד בית המשפט ייחשב ויאמוד את הנזקים. הואיל שהשימוש ב-Like הוא שירות שפייסבוק נותנת בחינם, התובעת תצטרך להוכיח כי נגרמו לה נזקים כספיים בשל כך, דבר שקשה מאוד להוכיח. לעומת זאת, אם התובעים יצליחו להוכיח שהכפתור מניב רווחים ושפייסבוק מפרה פטנט הקשור לפרסום - הפיצוי עשוי להיות משמעותי".
כזכור, לא מדובר בתביעת הענק הראשונה שהוגשה נגד פייסבוק בגין גניבת פטנט. בשנת 2004 מארק צוקרברג נתבע על ידי האחים וינקלווס שטענו שהוא גנב את הרעיון שלהם להקים רשת חברתית באינטרנט. התביעה הסתיימה בהסדר פשרה שבו שילם צוקרברג 65 מיליון דולר לאחים.

גלובס בשיתוף מונטי סילבר

 

[John the Savage]

עוד טרול פטנטים בפעולה

חברת Rembrant IP Management, בדומה לכמה חברות אחרות שהוזכרו כאן בעבר, היא טרול פטנטים שלא מייצרת אף מוצר ולא ממציאה שום דבר בעצמה, אלא רוכשת פטנטים "יתומים" ומגישה תביעות במטרה לסחוט כסף מחברות שונות.

אותו איש מחשבים הולנדי ניסה לפתח בעבר, בימי הדוט קום העליזים, אתר שהוא מעין רשת חברתית/יומן בשם Surfbook. האתר מעולם לא קם בפועל, אבל הוא הספיק לרשום שני פטנטים בנושא. סביר להניח שלאחר שרמברנט איתרו את הפטנט, הם פנו לאלמנה והציעו לה סכום כסף במזומן (פלוס אחוז מסויים, לא גדול מן הסתם, מהתמלוגים) תמורת רכישה של הפטנט. ועכשיו אותה חברה מנסה להרוויח כסף מאותו פטנט יתום, תוך כדי כך שהיא מציגה את עצמה כמי שבא לעזרתה של אלמנה במצוקה.

לא יודע מה הסיכויים לניצחון במשפט. זה יהיה תלוי כניראה בין השאר גם ב-prior art שניתן יהיה למצוא עבור הפטנט. מה שאני כן יודע זה שהגיע הזמן לשים רסן על הפעילות של טרולי פטנטים (הידועים גם כ-Non Practicing Entities או בקיצור NPEs). תביעות מסוג זה רק פוגעות בפיתוח הטכנולוגי וגורמות לבזבוז משאבים אדיר שמופנה למאבקים משפטים מול חברות שלא תורמות שום דבר, במקום שאותם משאבים ילכו למחקר ופיתוח נוספים.

 

[עו~ד דורון זיסו]

לדעתי אחת הבעיות היא

שמעניקים פטנטים על כל מיני דברים שאינם "אמצאות" ואין בהם שום התקדמות אמצאתית. זה מתחיל בשיטות לעשיית עסקים וממשיך בכל מיני דברים שיורדים לרמת האיוולת.
מה האמצאה בכפתור ה"לייק"? מה עם הלב הקטן של אינסטאגם. מה אם מחר מישהו "ימציא" כפתור "סבבה"? ומה עם כפתור

או

או סתם

קטן?
עכשיו תסלחו לי, אני רץ לרשום פטנט על

.

 

[montetal]

Patents and trolls

I try to refrain from value judgments. Property rights are property rights. And it is very hard to say this property right is "good" and "useful" and should be protected and this one should not.

Most lawyers and defenders of the private citizen in the US are strongly in favor of personal injury lawsuits. Why? It is an easy way to make a living for lawyers. The people injured go to a doctor or a cyropractor once or twice and together with pain and suffering make a nice amount of money

Is this system good? I think not. But can the system be stemmed when you look at how the law in the US works ? No. A right is a right is a right. And where there is a right there is a remedy

 

[John the Savage]

אני מסתכל על הדברים מנקודת מבט של איש מחשבים

בתור אדם שמושפע מהמערכת הזו, ושיודע שמערכת הפטנטים היא שדה מוקשים, ושכל פיתוח שאעשה של מערכת גדולה מספיק מן הסתם "תדרוך" על כמה וכמה פטנטים שיופרו תוך כדי כך, פטנטים שברובם לא היו צריכים להיות מאושרים מלכתחילה. ומנקודת המבט הזו אני סבור שבהחלט זכותי להיות שיפוטי כלפי המערכת, ולקוות שאם מספיק אנשים יהיו מודעים לכשלי המערכת, אולי זה יביא ביום מן הימים לשינויה.

אני מבין שבתור משפטן העוסק בתחום הפטנטים, אין לך ברירה אלא לעבוד עם המערכת, וזה לגיטימי לחלוטין. אני לא בא בטענות אליך. אבל כל הנוגע לטיעון של "a right is a right", זכויות מסוג זה הן קונסטרקט תרבותי אנושי, והן יכולות להשתנות, בין אם דרך חקיקה ובין אם בפסיקה, וזה בדיוק מה שאני שואף שיקרה.

 

[עו~ד דורון זיסו]

מבט של משפטן

לא חייב להיות חף מביקורתיות. ההיפך, רוב מלומדי המשפט והמרצים באוניברסיטאות ובמכללות מתסתכלים באופן ביקורתי על הדין הקיים.
גם עורכי הדין בוחנים מידי יום את הדין הקיים, על מנת לראות היכן קיימות הגנות, הקלות או מה הציבור אוהב לכנות "פרצות".

 

[עו~ד דורון זיסו]

אין ספק שזכויות הן זכויות

ואין ספק שאיפה שיש זכות, יש סעד, זה עולם המשפט.
אבל זה לא מונע מאיתנו חשיבה ביקרותית.
זכות היא אינטרס מוגן בחוק.
אנחנו יודעים שבכל מקום שיש אינטרס, יש גם אינטרס מנוגד.
החוק צריך לנסות לאזן בין האינטרסים המתנגשים, ורבים טוענים שארה"ב במיוחד (אבל לא רק) הלכה והולכת רחוק מידי בהענקת הגנה פטנטית ובסופו של יום, ההגנה המוגזמת לא מביאה להתקדמות אלא חוסמת אותה.
אתה בעצמך כתבת על כך שבתי המשפט בארה"ב כבר לא מעניקים אוטומטית סעד של צו מניעה אלא מסתפקים במקרים מסויימים בסעד של פיצויים.

 

[John the Savage]

האיכות הנמוכה של הרבה מהפטנטים

זו באמת אחת הבעיות המרכזיות כאן, אבל העניין הוא שאין לי מושג איך אפשר לשפר זאת במסגרת המערכת הקיימת, בלי להביא לשינוי אמיתי.

משרד הפטנטים האמריקאי צריך להתמודד עם כחצי מיליון בקשות פטנט בשנה. הבקשות מגיעות לידי בודקי פטנטים שהם ברובם הגדול לא בדיוק אינשטיין (חוץ מאינשטיין, אבל זה היה די מזמן, ובכלל בשווייץ), שצריכים לעמוד בלחץ אדיר של זמן בלי שתמיד יהיו להם את הכישורים הדרושים להעריך את הפטנטים בצורה ראויה ... כי למי שיש את הכישורים הדרושים, למה לו לסתפק במשרה ממשלתית במשרד הפטנטים כשהוא יכול לעבוד בהייטק? בסופו של דבר כמעט 50% מבקשות הפטנט מאושרות. זה מספר הרבה יותר מידי גבוה שמעיד על האיכות הנמוכה. האחוזים הם אפילו יותר גבוהים אם לוקחים בחשבון שחלק מאותם חצי מיליון בקשות הן בקשות מתוקנות של פטנטים שנדחו קודם לכן.

כידוע, יש לפטנטים שלוש דרישות: הם צריכים להיות בתחום פטנטבילי, הם צריכים להיות חדשניים, והם צריכים להיות לא ברורים מאליהם לבעל מקצוע. סביר הדרישה הראשונה יש אמנם מחלוקת, אבל ברגע שהסכמנו אילו תחומים הם פטנטביליים, די קל לבחון אם בקשת פטנט עומדת בה או לא. הבעיה העיקרית בדרישה השניה היא בשאלה איזה prior art נלקח בחשבון, אבל הבעיה הגדולה ביותר היא עם החלק השלישי. ההגדרה של "לא ברור מאליו לבעל מקצוע" היא הגדרה די מעורפלת ומאד סובייקטיבית. כיצד בודק פטנטים, שהוא לא בהכרח בעל מקצוע מיומן בתחום בעצמו, יוכל להעריך אם ההמצאה ברור מאליה או לא? ואם הוא סבור שהיא אכן ברורה מאליה, כיצד יוכל לנמק זאת לבוסים שלו? ואיזה אינטרס יש לו בכלל לדחות את הבקשה? התוצאה הרי תהיה שבעל הפטנט יגיש בקשה מתוקנת עם נוסח קצת שונה, כך שהוא רק ייצור לעצמו עבודה בעתיד. הכי פשוט כבר לאשר את הפטנט וזהו.

בנוגע לפטנט הנדון כאן, אם להיות הוגנים לגמרי, הפטנט הוא לא על כפתור שכתוב עליו "לייק" דווקא, אלא על המנגנון הטכני שמעביר את הפרטים של החשבון שלך ברגע שאתה לוחץ על כפתור "לייק" באתר אחר שהוא לא פייסבוק. לא שזו טכנולוגיה מורכבת במיוחד, אבל זו טכנולוגיה. ועכשיו השאלה היא: האם זו טכנולוגיה שמוצדק להגן עליה בפטנט? האם היתה קיימת טכנולוגיה דומה לפני כן? סביר להניח שכן. אנשים עשו דברים דומים, אבל בהקשרים אחרים. האמצאה הזו, כמו רבות אחרות, מנצלת תשתית טכנולוגית קיימת לצורך יישום קצת שונה. האם זה הופך אותה ל"לא ברורה מאליה לבעל מקצוע"? תלוי את מי אתה שואל. בוא נניח שאתה לוקח מהנדס כלשהו מציב לו את הבעיה ושואל אותו לגבי הפיתרון. נניח שלא יקח לו דקה להגיע לפיתרון דומה, אלא רבע שעה של מחשבה. האם פיתרון כזה, שדורש רבע שעה מחשבה של מהנדס, כן מצדיק פטנט? איפה עובר הגבול?

הבעיה היא שאחת ההנחות הסמויות סביב הרעיון של פטנטים הוא נדירות ההמצאה. פטנט הרי מעניק מונופול על המצאה לבעל הפטנט, ואוסר על שימוש בהמצאה ללא רישיון מבעל הפטנט גם על מי שחשב על אותו הרעיון באופן עצמאי. ההנחה הסמויה היא שאמצאה היא דבר שקשה להגיע אליו, ולכן הסיכוי ששני אנשים שונים יגיעו לאותו הרעיון בו זמנית הוא לא גבוה. אנחנו מניחים שהמצאה דורשת רגע נדיר של השראה, או לחלופין הרבה מאד עבודה קשה. אבל אם אנחנו מאפשרים להוציא פטנט על כל דבר שמהנדס יכול להגיע אליו ברבע שעה של מחשבה, זה מאבד את הפואנטה. באופן אידיאלי, הפיתרון הדרוש היה להציב לפטנטים רף גבוה הרבה יותר מאשר סתם "לא ברור מאליו לבעל מקצוע", ולדאוג למערכת שיהיה לה את כוח האדם והאמצעים המתאימים לבחון את הרף הגבוה הזה.

 

[montetal]

סמינר מסחור פטנטים - ניתוח עסקאות ישראלים

סמינר מסחור פטנטים - ניתוח עסקאות פטנטים ישראליים
יום חמישי 28 פברואר ב 17:00 ברמת החייל
מספר מקומות מוגבל. להרשמה: [email protected] או ב www.meetup.com/AngelNet/events/103362852
בחסות yazamip.com, Angel Net ונעמי אסיא ושות’

 

[montetal]

האם סין תשתלט על עולם המחקר והפטנטים?

ברזיל, רוסיה, הודו, סין וקוריאה מכונות מדינות ה BRICK . האם מדינות הBRICK ישתלטו על עולם המחקר מדעי ופטנטים?

במשך עשרות שנים, בעולם המפותח (ארה"ב, האיחוד האירופי ויפן) שלטו בעולם המחקר מדעי ופטנטים. כיום, המצב שונה באופן דרמטי. כיום, למדינות ה BRICK השפעה משמעותית בתחומים אלו.

ניתן לעיון בתקציר yazamip.com של דו"ח המפורט של רויטרס שיצא לאור בפברואר 2013. התקציר מספק ניתוח קצר וויזואלי למצב היום.

http://yazamip.com/node/27