הפתעות...
רוצים לספר כאן על הפתעות שעשיתם או עשו לכם?... הנה הסיפור על יום ההולדת של אוהי, קצת ארוך, אבל שווה... אוהי בט"ו בשבט, לכן חוגגים לו יומולדת בתאריך העברי והתאריך הלועזי הוא משהו כזה שלא כל כך מתייחסים אליו. ביום הולדתו השנה (שהיה גם הראשון שלנו יחד) החלטתי לעשות לו משהו שיהיה מפתיע וגם קצת כייפי... אז ככה זה היה יום חמישי לפנות ערב, אני ארוזה ומוכנה ליציאה, אוהי סיים עוד שיעור בקורס שמעביר בביה"ס והיה בדרכו למשרדו לישיבת הצוות השבועית. מבעוד מועד, שלחתי הודעת sms שיתקשר אלי לכשיסיים את השיעור. "בוא אנחנו חייבים לנסוע קרה משהו במשפחה".... אוהי (כך ידעתי שינהג) עוזב הכל ורץ לעזור לי... כל הדרך מקטר מה הוא צריך את זה, למה אני מבקשת ממנו להצטרף, הוא הרי חדש במשפחה ולא נראה לו מתאים... ועוד ועוד, מזל שבאותו ערב נשלחה מעבורת החלל קולומביה והיה למה להאזין ברדיו אז הוא חדל מלקטר, הקשיב... לא אלאה אתכם בפרטים אך כעבור שעה קלה מצא עצמו אוהי מונח באפיסת כוחות בצימר בראש פינה..... ולמה אפיסת כוחות? היה לו מאבק פנימי קשה מאוד – האם להרוג אותי ולברוח או רק לברוח ולהשאיר אותי שם לבד... הוא כל כך הופתע שלקח לנו שעתיים להרגיע אותו (לנו – התקשרתי לטליה שתעזור לי בטלפון, להרגיע את אבא) הילדים כמובן היו בסוד העניינים... בבוקר שלמחרת עוד אנחנו מטיילים לנו ברובע השיחזור של המושבה ונהנים מחומה של השמש החורפית... נזכר אוהי שקבע עם חברים לצאת איתם הערב (אני זכרתי...), מיד התקשר אל חברו ובישר לו ש"נחטף" ולא נוכל להיפגש עמם אולי בפעם אחרת... (!?) ליל שבת, הזמנתי מקומות מראש במסעדה, שנינו מתכוננים לצאת מגיעים לרובע השיחזור נכנסים למסעדה, המלצרית מנחה אותנו היכן מקומנו ו..... אופסססס מי יושב שם, אותו חבר ואישתו מהבוקר. אני שזכרתי כי אוהי קבע איתם, התקשרתי אליו מבעוד מועד להזהירו ואז הבריק במוחנו הרעיון הנבזי שנפתיע אותו גם שם... היתה ארוחה נהדרת ובעיקר בשל החברותה... למחרת בבוקר, אורזים הכל, יוצאים לדרך חזרה הביתה לא לפני שנטייל בדרך... השמש בגדה בנו ושיבשה תוכניות אולם לא לגמרי בסופו של טיול "די מוזר" (כך אמר אוהי) הגענו לבית קרובת משפחה שם חיכו לנו – הילדים שלנו, אחיו של אוהי ונשותיהם, חברים, אימו ועוד קרובי משפחה... זה היה סופ"ש של הפתעות – אני נהניתי מכל רגע, לאוהי היה קשה, ממרחק של זמן אולי קצת קל יותר אבל בעצם מי אני... תשאלו אותו...
רוצים לספר כאן על הפתעות שעשיתם או עשו לכם?... הנה הסיפור על יום ההולדת של אוהי, קצת ארוך, אבל שווה... אוהי בט"ו בשבט, לכן חוגגים לו יומולדת בתאריך העברי והתאריך הלועזי הוא משהו כזה שלא כל כך מתייחסים אליו. ביום הולדתו השנה (שהיה גם הראשון שלנו יחד) החלטתי לעשות לו משהו שיהיה מפתיע וגם קצת כייפי... אז ככה זה היה יום חמישי לפנות ערב, אני ארוזה ומוכנה ליציאה, אוהי סיים עוד שיעור בקורס שמעביר בביה"ס והיה בדרכו למשרדו לישיבת הצוות השבועית. מבעוד מועד, שלחתי הודעת sms שיתקשר אלי לכשיסיים את השיעור. "בוא אנחנו חייבים לנסוע קרה משהו במשפחה".... אוהי (כך ידעתי שינהג) עוזב הכל ורץ לעזור לי... כל הדרך מקטר מה הוא צריך את זה, למה אני מבקשת ממנו להצטרף, הוא הרי חדש במשפחה ולא נראה לו מתאים... ועוד ועוד, מזל שבאותו ערב נשלחה מעבורת החלל קולומביה והיה למה להאזין ברדיו אז הוא חדל מלקטר, הקשיב... לא אלאה אתכם בפרטים אך כעבור שעה קלה מצא עצמו אוהי מונח באפיסת כוחות בצימר בראש פינה..... ולמה אפיסת כוחות? היה לו מאבק פנימי קשה מאוד – האם להרוג אותי ולברוח או רק לברוח ולהשאיר אותי שם לבד... הוא כל כך הופתע שלקח לנו שעתיים להרגיע אותו (לנו – התקשרתי לטליה שתעזור לי בטלפון, להרגיע את אבא) הילדים כמובן היו בסוד העניינים... בבוקר שלמחרת עוד אנחנו מטיילים לנו ברובע השיחזור של המושבה ונהנים מחומה של השמש החורפית... נזכר אוהי שקבע עם חברים לצאת איתם הערב (אני זכרתי...), מיד התקשר אל חברו ובישר לו ש"נחטף" ולא נוכל להיפגש עמם אולי בפעם אחרת... (!?) ליל שבת, הזמנתי מקומות מראש במסעדה, שנינו מתכוננים לצאת מגיעים לרובע השיחזור נכנסים למסעדה, המלצרית מנחה אותנו היכן מקומנו ו..... אופסססס מי יושב שם, אותו חבר ואישתו מהבוקר. אני שזכרתי כי אוהי קבע איתם, התקשרתי אליו מבעוד מועד להזהירו ואז הבריק במוחנו הרעיון הנבזי שנפתיע אותו גם שם... היתה ארוחה נהדרת ובעיקר בשל החברותה... למחרת בבוקר, אורזים הכל, יוצאים לדרך חזרה הביתה לא לפני שנטייל בדרך... השמש בגדה בנו ושיבשה תוכניות אולם לא לגמרי בסופו של טיול "די מוזר" (כך אמר אוהי) הגענו לבית קרובת משפחה שם חיכו לנו – הילדים שלנו, אחיו של אוהי ונשותיהם, חברים, אימו ועוד קרובי משפחה... זה היה סופ"ש של הפתעות – אני נהניתי מכל רגע, לאוהי היה קשה, ממרחק של זמן אולי קצת קל יותר אבל בעצם מי אני... תשאלו אותו...
