birth and death
New member
הצבע של הרגש
תולש את שק האגרוף שמתנדנד מאחורי לוח הציור, השק שקנית במיוחד למקרה כזה. משליך אותו אל מאחורי הספה. עוצר את עצמך מלבעוט בספה, ברגע האחרון, סנטימטר בין הבוהן המסורבלת שלך לרגל הספה. העצבים בנויים טוב טוב. מוצקים. יצוקים בתוכך. הראש גועש, אתה מנסה להתרכז בבד. במכחול. טביעת אצבע אדומה, עמומה. הופכת לטביעת כף יד דהויה מעל פנים עצובים. בצבעים חזקים ועל רקע שחור, אתה מצייר פרופיל של בחורה. במשיכות גליות וצבע השיער שלה אתה יוצר את הפלא הזה שנקרא אשתך, על הבד ועוזב... לחדרך... שם אתה תולש דף מאיזו מחברת, אחת מן העשרות שמסודרות לך במגירה בשורות. על הדף אתה רושם "ההרגשה היום" ומדביק אותו על הציור. בעוד אתה מתלבט אם להוסיף לעניין גם שיר שיסביר את ההרגשה שלך היום הדלת נטרקת. הדלת של החדר, מהרוח.וברגע הזה אתה מצטער שהורדת את השק. בהינד עפעף יצאת מהטראנס שאחז אותך ואוחז בך הטירוף, הטירוף הרע. וברגע הזה אשתך מצטערת שזרקת את השק... "זה כישרון" אתה אומר לה. מנסה להרגיע אותה כשהיא שפוכה על הרצפה. בוכה בין הזרועה לרצפה הקרה. "הסברתי לך שאסור להפריע לי כשאני מצייר, כל רעש מוציא אותי מריכוז!" והיא... מתרכזת בטעם של הדם בפה שלה. מתאפקת לא לפלוט הברה בטעות. מוטלת על הרצפה, בין השק ללוח הציור ובוכה עם פה פתוח ובלי קול. כי אתה עוד מצייר. והיא יודעת שכל רעש יכול להוציא אותך מריכוז... ועל הבד החדש נמתחת אות בכחול, כחול יפה ובהיר. על רקע צהוב של זיכרון יפה. על הבד מופיעה המילה "מצטער" ועל פניך אין הבעה. היא תבין. ואתה צועד אל החדר בפעם האחרונה. היא תסלח. ואתה לא יכולת יותר לסלוח לעצמך...
תולש את שק האגרוף שמתנדנד מאחורי לוח הציור, השק שקנית במיוחד למקרה כזה. משליך אותו אל מאחורי הספה. עוצר את עצמך מלבעוט בספה, ברגע האחרון, סנטימטר בין הבוהן המסורבלת שלך לרגל הספה. העצבים בנויים טוב טוב. מוצקים. יצוקים בתוכך. הראש גועש, אתה מנסה להתרכז בבד. במכחול. טביעת אצבע אדומה, עמומה. הופכת לטביעת כף יד דהויה מעל פנים עצובים. בצבעים חזקים ועל רקע שחור, אתה מצייר פרופיל של בחורה. במשיכות גליות וצבע השיער שלה אתה יוצר את הפלא הזה שנקרא אשתך, על הבד ועוזב... לחדרך... שם אתה תולש דף מאיזו מחברת, אחת מן העשרות שמסודרות לך במגירה בשורות. על הדף אתה רושם "ההרגשה היום" ומדביק אותו על הציור. בעוד אתה מתלבט אם להוסיף לעניין גם שיר שיסביר את ההרגשה שלך היום הדלת נטרקת. הדלת של החדר, מהרוח.וברגע הזה אתה מצטער שהורדת את השק. בהינד עפעף יצאת מהטראנס שאחז אותך ואוחז בך הטירוף, הטירוף הרע. וברגע הזה אשתך מצטערת שזרקת את השק... "זה כישרון" אתה אומר לה. מנסה להרגיע אותה כשהיא שפוכה על הרצפה. בוכה בין הזרועה לרצפה הקרה. "הסברתי לך שאסור להפריע לי כשאני מצייר, כל רעש מוציא אותי מריכוז!" והיא... מתרכזת בטעם של הדם בפה שלה. מתאפקת לא לפלוט הברה בטעות. מוטלת על הרצפה, בין השק ללוח הציור ובוכה עם פה פתוח ובלי קול. כי אתה עוד מצייר. והיא יודעת שכל רעש יכול להוציא אותך מריכוז... ועל הבד החדש נמתחת אות בכחול, כחול יפה ובהיר. על רקע צהוב של זיכרון יפה. על הבד מופיעה המילה "מצטער" ועל פניך אין הבעה. היא תבין. ואתה צועד אל החדר בפעם האחרונה. היא תסלח. ואתה לא יכולת יותר לסלוח לעצמך...