הצגות באידיש

[הטכנאי קרמר]

הצגות באידיש

בשנות ה50 . היו הצגות באידיש
אני כילד הייתי מיתלווה להורי להצגה באידיש
כרטיס ילד עלה חציא לירה . והייתי יושב במקום פנוי
זה הייה בישוב טירת כרמל .
בטח בערים הגדולות
לא הייתה תופעה כזו . של הילדים שהיתלוו להורים
נכון?

 

[ג רפאל]

ממש לא נכון. מגיל צעיר מאוד הייתי מתלווה להורי

למופעים. באופרות שהעלתה אדיס דה פיליפ ביקרנו כמעט בכל מוצ"ש בעונה.
בתי הקפה ליד הטיילת שניגנו בהם קונצרטים [היתה תקופה] בימי שישי אח"הצ.
ערבי זמרה בבתי קפה ששרו זמרים בעיקר עולים חדשים -טרם התאקלומתם -בלשונות ניכר.בליווי פסנתר או כינור
והצגות מכל סוג שהוא.
נסענו במיוחד לשם כך לתלאביב.

 

[אפונה ירוקה חמודה]

מגיל 16 היה לנו מנוי משפחתי לתאטרון חיפה

הוריי, אחי ואני. ראינו הצגות נפלאות עם שחקנים נפלאים. ריצ'רד השלישי עם יוסף מילוא, הגברת עם הקמליות, צ'כוב, מעגל הגיר הקווקזי עם זהרירה חריפאי (בלתי נשכח) רות סגל הנפלאה,פיטר פן עם גילה אלמגור בתור פיטר פן, מקפצת בקלילות, מחכים לגודו ועוד ועוד. אין ספק שהורי היו משקיענים בתרבות שלנו. זו היתה תקופה שמשאירה חותם לכל החיים.
בין השאר גם פה ושם אני ואחי הצתחקקנו מאנשים מצחיקים שישבו בקהל. לפנינו ישב אחד עם ראש גדול וצוואר עבה, פנים של שור מתנגח וכל פעם שהצתחקקנו הוא הביט אחורה במבט די זועף וזה הצחיק אותנו עוד יותר. לפעמים אנחנו נזכרים בילדות שלנו ובסיפורים האלה.

 

[הטכנאי קרמר]

גיל 16 כבר הייה מותר

להיכנס לסרטים של XXX
אני כותב על גיל 10-13
בגיל 16 כבר הייתי עצמאי
בסוף שנות ה50 היו רק הצגות באידיש
והמישטרה רדפה את ההצגות
שיהייה לפחות 40% מההצגה בעיברית
שהעולים החדשים ילמדו עיברית

 

[אפונה ירוקה חמודה]

אני בגיל 13 ראיתי את לוליטה והסיפור-

באוניה בדרך מארצות הברית לישראל אחרי שנתיים שהות היה אולם קולנוע קטן ונחמד. הקרינו את לוליטה והייתי היחידה באולם. לא בדיוק התרשמתי שהסרט קילקל אותי. גם לא בדיוק היבנתי רק בערך.

 

[ג רפאל]

אני אמנם לא זוכר איזה סרט ראיתי בגיל 13

אבל בשקט

אספר שכבר שלחתי ידיים לחברותי מאז

טוב. הייתי סקרן

 

[Y. Welis]

של קובריק. מעניין. חזר שנים מאוחר יותר לסנימטקים, אחרי

שהבינו את הגאוניות של הבמאי.
&nbsp
הייתי בזמנו בסרט או שניים עם עוד 2-3 אנשים. עדיף. היה סרט אחד שהגעתי אליו בגשם שוטף רטוב ומטפטף, אבל לא רצו להקרין כי הייתי היחידי שבא... קולנועים שמוותרים כך על הקרנה בגלל שאין קהל, הם דוגמא לקולנועים גרועים (היום זה כבר לא קורה כי אין מקרינים - המכונות אוטומטיות).

 

[ג רפאל]

מזכיר לי את הקולנוע [שנשרף אחרכך] בירוחם

ההסרטה החלה מתי שאחרוני החיילים מהבא,"פ הגיעו ושרקו למקרין.
היו סרטים משהו. טרזן עם וייסמילר קפיטן בלאד עם אלן לד וסרטים כחולים ביוונית.
היה מותר לעשן
גם לשתות בירה.
לא היו פופקורן -היו גרעינים.

 

[Y. Welis]

בגלל הגרעינים, נכתב השלט הידוע עם 3 האיסורים דאורייתא:

* לא לאכול (אולי גם 'לא לשרוק'?)
* לא לירוק
* ולא לפצח גרעינים
&nbsp
בכל בית קולנוע עד סוף השמונים.

 

[Y. Welis]

-> סעיף 1: לא לעשן. עכשיו השילוש מדויק.

 

[arye9]

באוטובוס

באוטובוס אחד יושב ומעשן בכף (לפני האיסור כללי)
בא אליו שוטר ואומר אתה לא רואה שכתוב כאן אסור לעשן?
וההוא עונה אז מה כתוב על יד השלט הזה תאכל מרגרינה תנובה
אז אני צריך לאכול מרגרינה תנובה?

 

[Y. Welis]

עד תחילת השמונים היה ניתן לעשן באוטובוסים בין עירוניים מאחור

כמו גם במטוסים.
&nbsp
הכל היה אז רווי עשן, אבל לא הרגשת. עד שלא מפסיקים לעשן לגמרי, העשן פחות מפריע. אחרי - אי אפשר לסבול אפילו מרחוק (ולא חסרים מעשנים בתחנות - חזק אצל החרדים בירוש').

 

[הטכנאי קרמר]

אני ניזכר באוטובוס שהייה קופאי מאחור

והייתה רחבה גדולה לממתינים לשלם
ההינו גומרים קייטנה בשעה 1
מחכים לאוטובוס . היינו עולים כ20 ילדים
בני 9 בערך היינו .
והאוטבוס התחיל לינסוע
קודם שילמו המבוגרים .
לילדים לא הייה כסף לשלם וכך הגענו כבר לתחנה הסופית לרדת
הכרטיסן הכיר את התריק
בימים הבאים . צעק לעלות רק למי שיש כסף

 

[Y. Welis]

היה כזה בקו 5 בת"א, עד אמצע השמונים

הכניסה היתה מאחור, ושם היה קופאי. הנהג רק נהג.
&nbsp
עד היום אני מתפעל מיכולתם של הנהגים לפרוט שטרות תוך כדי נהיגה (היום גם להטעין כרטיס רב-קו). מי אמר שגברים חלשים במולטי-טאסקינג?...
&nbsp
&nbsp

 

[ג רפאל]

דברתי על התחלות בגיל הרבה יותר מוקדם

מוזר עניין המינויים - הורי לא אהבו רכישת מינוי לסדרות, ולא רכישת סדרות ספרים בתשלומים כפי שהיה נהוג.
אבי טען שהוא אדון לכספו ולזמנו ויבחר מה ללכת לראות ומתי, ואיזה ספר לקנות .
כתוצאה מכך יש לי ספרייה ענקית [עם בסיס נרחב מבית אבא] ללא האנציקלופדיה העברית למשל שמכרו בתשלומים. [יש לי כבר , לא צריך לרחם] וללא הסדרות של ע"ע ברציפות.מאות ספרי ההוצאה -אבל בבודדים.

אנחנו נרשמנו פעם לסדרת הצגות של אחד התיאטרונים ומצאתי את זה מכביד ביותר. תמיד לפני ההצגה צץ משהו.
ולא חידשנו.
אשתי נרשמה לפני שנים אחדות לסדרות מופעים ליד ביתנו, ערבי מופע משולבים בזמר עברי, והצגות בוקר לתיאטרון יום ו'.

 

[אלאורלי]

בוודאי שהיה, הייתי מתלווה להורי להצגות

בקולנוע "גל רון" ביפו , תאטרון עם גג פתוח, היו מופיעם שם
מספחת בורשטיין, עם ילדיהם מוטלה וזיסעלה, שהפ מייק
בורשטיין ואחותו, היו ילדים קטנים והופיעו עם ההורים, אותי ואת
אחותי תמיד לקחו להצגות.