מה עניין צדק לכאן?
הדתות המונותיאיסטיות שקמו אחרי היהדות רואות עצמן כמחליפות וכנושאות הבשורה במהדורתה היותר מעודכנת. כך לגבי הנצרות וכך לגבי האיסלם אשר, אם הבנתי נכון, רואה עצמו כבשורה היותר מעודכנת אחרי היהדות והנצרות. ישנן בנצרות גישות שונות ביחס ליהדות: האחת אכן מתייחסת ליהדות כאל "הורה" ועד שלא תתגשמנה הנבואות המיוחסות לה בתנ"ך, לא תוכל הנצרות לשגשג באמת ולתפוס מעמד בכורה בעולם. השניה, שרווחה בעיקר בימי הביניים והולידה את האנטישמיות הנוראה ביותר, התייחסה ליהדות כאל פאסה ואל סרבנותם הטפשית של היהודים להמיר את דתם כאל כפירה בעיקר. היות ולא הצליחו להשמיד את היהדות רוחנית, רצו להשמיד אותה פיסית. לדעתי, חלק מן העמדות הפוליטיות באירופה הן ענייניות, אולם חלק מהן אנטישמיות במהדורה מודרנית. היהדות נתפסה כשק החבטות של אירופה וכמו בחבורת ילדים, כשילד שהיה חלשלוש וספג את כל האלימות השמורה לשלב התחתון בסולם הניקור, פתאום מפתח שרירים ולא לוקח שיט מאף אחד, כך גם הזעם חסר האונים של האירופאים כלפי ישראל. לגבי האיסלם, יש להפריד בין האיסלם לבין הערביות. בתרבות הערבית האמת גמישה ודיסאינפורמציה היא כלי לגיטימי. כך בפוליטיקה וכך גם בדת ברמתה הירודה. האיסלם כדת בתקופות שיא פריחתה היה דת סובלנית ומייסדה מוחמד אף הפנה את מאמצי האיסלום כלפי הכופרים, אך לא כלפי היהודים שלא נחשבו כופרים. אגב, גם יחסו לנשים היה סובלני יותר מהנהוג בחברה הבדואית של אז. ישנם בישראל ערבים שהתגיירו, אולם מספרם מועט. ישנם לעומת זאת עדויות רבות לכך שחלק מערביי ישראל, אלה שלא היגרו לכאן מערב הסעודית, הם יהודים שאוסלמו בכוח.
