הצד האישי של החשיפה
חשבתי הרבה אם לפתוח את ההודעה הזאת, ולבסוף החלטתי שכן. אנחנו חיים בקיבוץ גזית, חברה קטנה, שבה אנו מכירים את כולם, מבית התינוקות ועד... חצי קיבוץ ידע בצורה זו או אחרת (בכל זאת אנחנו נשואים 7 שנים), אבל היו גם כאלה שלא ידעו. אני גננת, אני עובדת עם ציבור רחב של אוכלוסיה, וילדים שעבדתי איתם בעבר (עוד טרם הייתי גננת), נמצאים כבר בכתה ח'. החשיפה של שנינו לא היתה קלה, ידענו שאם יש מישהו בקיבוץ שלא ידע, אז עכשיו הוא יידע. אבל ראינו את החרב שעומדת מעל כל מטופלי הפריון והחלטנו לעשות את המקסימום. המכתב שבעלי כתב, נכתב מהבטן, מתוך הכאב שלו, מתוך הידיעה שיש רבים שלא יזכו להיות הורים. בעלי מעולם לא ביקש דחיית שירות, הוא מהמורעלים. לא נעים לי לומר, אבל בתור חברת קיבוץ יש לי בטחון רפואי, שלא לכל אחד ואחת יש, ולמרות זאת הלכנו לראיון, והצטלמנו. הבנו שיש מלחמות שחייבים להילחם. בעקבות הכתבה, אף אחד לא חטף את שוק חייו. אלא התגלו רק גילויי איכפתיות. אדם אחד, השאיר לי בתא הדואר כתבה על שיטת ברטוב, אישה ותיקה התקשרה ואמרה שכל מה שאנחנו צריכים רק נבקש, ועוד הרבה באו וחיזקו את ידינו. הכתבה רק חיזקה את הסובבים אותנו, להעניק תמיכה רחבה יותר. אני כותבת את כל זה, מכיוון שאני יודעת שיש המון שלא מוכנים להיחשף. יש כאלה שהמשפחה שלהם לא יודעת, יש כאלה שהבוס לא יודע... אבל על מנת לנצח במלחמה הזו, לא מספיק להגיד אני יש מי שנחשף אני לא יכולה. מנקודת מבטי האישית, צריך להתעלות מעלינו ולהציג באופן גלוי את המאבק. מקווה שלא פגעתי באף אחד ואחת, אבל אם אנחנו אומרים שכל אשה שישית תעבור טיפולי פוריות כאלה או אחרים, אנחנו חייבים להראות שאנחנו רבים.
חשבתי הרבה אם לפתוח את ההודעה הזאת, ולבסוף החלטתי שכן. אנחנו חיים בקיבוץ גזית, חברה קטנה, שבה אנו מכירים את כולם, מבית התינוקות ועד... חצי קיבוץ ידע בצורה זו או אחרת (בכל זאת אנחנו נשואים 7 שנים), אבל היו גם כאלה שלא ידעו. אני גננת, אני עובדת עם ציבור רחב של אוכלוסיה, וילדים שעבדתי איתם בעבר (עוד טרם הייתי גננת), נמצאים כבר בכתה ח'. החשיפה של שנינו לא היתה קלה, ידענו שאם יש מישהו בקיבוץ שלא ידע, אז עכשיו הוא יידע. אבל ראינו את החרב שעומדת מעל כל מטופלי הפריון והחלטנו לעשות את המקסימום. המכתב שבעלי כתב, נכתב מהבטן, מתוך הכאב שלו, מתוך הידיעה שיש רבים שלא יזכו להיות הורים. בעלי מעולם לא ביקש דחיית שירות, הוא מהמורעלים. לא נעים לי לומר, אבל בתור חברת קיבוץ יש לי בטחון רפואי, שלא לכל אחד ואחת יש, ולמרות זאת הלכנו לראיון, והצטלמנו. הבנו שיש מלחמות שחייבים להילחם. בעקבות הכתבה, אף אחד לא חטף את שוק חייו. אלא התגלו רק גילויי איכפתיות. אדם אחד, השאיר לי בתא הדואר כתבה על שיטת ברטוב, אישה ותיקה התקשרה ואמרה שכל מה שאנחנו צריכים רק נבקש, ועוד הרבה באו וחיזקו את ידינו. הכתבה רק חיזקה את הסובבים אותנו, להעניק תמיכה רחבה יותר. אני כותבת את כל זה, מכיוון שאני יודעת שיש המון שלא מוכנים להיחשף. יש כאלה שהמשפחה שלהם לא יודעת, יש כאלה שהבוס לא יודע... אבל על מנת לנצח במלחמה הזו, לא מספיק להגיד אני יש מי שנחשף אני לא יכולה. מנקודת מבטי האישית, צריך להתעלות מעלינו ולהציג באופן גלוי את המאבק. מקווה שלא פגעתי באף אחד ואחת, אבל אם אנחנו אומרים שכל אשה שישית תעבור טיפולי פוריות כאלה או אחרים, אנחנו חייבים להראות שאנחנו רבים.