שירה כמים 1959
Well-known member
הגעתי לכאן בפעם הראשונה (בכינוי אחר) על סף התאבדות.
זה היה לפני כשבע שנים או יותר.
הפורום ואנשיו והסהרים.יות עזרו לי לשרוד.
עזרתם לי לשרוד.
מזה זמן רב שהפורום יותר לא עונה באמת על הצרכים שלי.
הגיע הזמן להיפרד.
אבל לא אוכל להיפרד בבת אחת. אני קצת מכורה, ואולי אין לי מפסיק תחליפים עדיין. בעיקר, אני פוחדת לעזוב. פוחדת להרפות מעוגנים. ובה בשעה אני בונה לי עוגנים חדשים - מחוצה לי ובתוכי. בתו-כי.
חשוב לי לשים את זה שחור על לבן כדי להגיד תודה, כדי להגיד שנגמר לי, כדי שמי שרגיל.ה שאני מגיבה אליו.ה לא יופתע.
בטח אבוא מדי פעם, לא מבטיחה שלא אגיע פתאום באינטנסיביות, אבל אני רוצה לשחרר.
מרגישה שהגיע הזמן להיפרד.
ושוב, הפרידה בטח לא תהיה הרמטית
אבל זה הכיוון.
בתקווה שאצליח.
תודה
זה היה לפני כשבע שנים או יותר.
הפורום ואנשיו והסהרים.יות עזרו לי לשרוד.
עזרתם לי לשרוד.
מזה זמן רב שהפורום יותר לא עונה באמת על הצרכים שלי.
הגיע הזמן להיפרד.
אבל לא אוכל להיפרד בבת אחת. אני קצת מכורה, ואולי אין לי מפסיק תחליפים עדיין. בעיקר, אני פוחדת לעזוב. פוחדת להרפות מעוגנים. ובה בשעה אני בונה לי עוגנים חדשים - מחוצה לי ובתוכי. בתו-כי.
חשוב לי לשים את זה שחור על לבן כדי להגיד תודה, כדי להגיד שנגמר לי, כדי שמי שרגיל.ה שאני מגיבה אליו.ה לא יופתע.
בטח אבוא מדי פעם, לא מבטיחה שלא אגיע פתאום באינטנסיביות, אבל אני רוצה לשחרר.
מרגישה שהגיע הזמן להיפרד.
ושוב, הפרידה בטח לא תהיה הרמטית
אבל זה הכיוון.
בתקווה שאצליח.
תודה