הצחוק והרוח

[*קסנדרה]

הצחוק והרוח

הצחוק והרוח

שמעתי את הלמות לבי שמעתי את פסיעותיי האזנתי לקול בכייה של הרוח כעסה נישא בקול כאשר נותרתי יחידה ברחוב ורוח הלילה לא מנתה את פסיעותיי ההולכות ומתרחקות אלא, צחקה בקול גדול וצחקתי עימה והד צחוקינו התגלגל במורד הרחוב התגלגל והתגלגל בשעה של לא עוד אור והגיחה לפתע רוח גדולה שחוללה במחול שדים ואין איש ידע לאן נושבת הרוח ומה בשורה מביאה עימה רק פנסי הרחוב כבו ולא עוד אור גם לא במורד הרחוב קסנדרה כל הזכויות שמורות

 

[מלאך בודד]

נפש עצובה...



הקולות אותם תיארת בשירך מהדהדים עמוק בנשמתי הלמות ליבך, פסיעותיך... כולם נותנים קצב של כבדות של תום (end)... ומועקה הלוואי והשלווה תבוא עליך ושירך... מקסים הוא ! ענבל

 

[*קסנדרה]

מלאך יקרה, את תמיד מבינה את הכוונה, תודה

 

[** רוזבד]

מקסים

מקסים

איזה יופי של מילים הרעיון של השיר

 

[*קסנדרה]

תודה רוזבד

 

[FireAngel]

תגובה



אכן מילים יפות אך את הפואנטה איבדתי איפהשהו באמצא...רוצה להסביר?

 

[*קסנדרה]

כן, מוכנה להסביר



מלאכית האש הדומייה בה אני נמצאת, מאפשרת לי לנהל דו-שיח עם הרוח, אך את החשיכה לא הצלחתי להניס וגם לא הרוח. החשיכה קרי הפחד והחרדה. כבו הפנסים גם במורד הרחוב, היש מקום בו האור יפציע? קסנדרה