26/02/2025
על ספרים מצחיקים ועל טיפוח חוש הומור אצל ילדים
למה בכלל צריך הומור בספרים?
מרכיבים שונים ומגוונים משפיעים על חוויית הקריאה ועל התפתחות הקוראים. אחד החשובים שבהם הוא ההומור. לדברי סופרת הילדים מיריק שניר, סיפור ילדים המהול בהומור הופך מסרים חשובים ומורכבים ל"קלים לעיכול", משעשעים, מתנגנים ונוגעים יותר. זאת ועוד: הומור בספרים מסייע גם בהתמודדות עם רגשות, תורם רבות לפיתוח אמפתיה ולהבנת נושאים חברתיים, מעצים את הביטחון העצמי ומקדם יכולות קוגניטיביות, כמו הבנה של ניואנסים לשוניים וחשיבה יצירתית. יותר מכול, הוא מחבר בינינו, מחזק את הקשר שלנו עם הילדים ומעמיק אותו.מה מצחיק פה?
להומור הגדרות שונות וסוגים רבים. הומור מילולי, הומור חזותי, גוזמאות, נוֹנְסֵנְס, סאטירה וקריקטורה הם רק כמה מהם. על אף השוני בין סוגיו הרבים עומד ביסודו מרכיב משותף – אי-סדר המבוסס על ידיעה של סדר נתון. סופרת הילדים מרים רוֹת כתבה: "המצחיק הוא למעשה עיוות של הרציני," ומכאן שכדי להעריך את מה שמצחיק, צריך קודם לכן להבין את הרציני, הרגיל, החוקי והמקובל. הבנת ההומור תלויה בכל גיל בניסיון האישי. כך, למשל, תינוקות רבים בני פחות משנה יתגלגלו מצחוק כשהורה ישים את המוצץ הפוך בפיו, משום שמחווייתם עד כה אין זה אמור להיות כך.הומור כמתווך רגשות
קל יותר להתמודד עם פחד, אכזבה, כעס, עלבון או צער ברגע שהם הופכים למגוחכים. סיפורים המציגים בהומור תחושות מורכבות או רגשות עזים, קונפליקטים או מצבים מאתגרים מאפשרים לילדים להתבונן בהם מהצד. פתאום – הם מגלים – הפחד לא רק מפחיד; הוא גם מצחיק. למרבה ההפתעה, הכעס קטֵן לכדי בדיחה, ולכן אפשר להבין אותו, לקבל אותו ביתר רכּות ולשפר את ההתמודדות עימו בפעם הבאה.קחו, למשל, את הספר קטטה עם מטאטא מאת עודד בורלא, שמתוארת בו סיטואציה אבסורדית: הילד, גיבור הספר, רב עם כל החפצים סביבו. אומנם ברור לילדים המקשיבים לסיפור שלא באמת ניתן לריב עם מטאטא, אבל הם בכל זאת מסוגלים להזדהות עם התחושה ש"הכול נגדם". הכרה בתחושות אלו, לצד האיורים המשעשעים, מציעה להם נקודת מבט חדשה על רגשות ומצבים אלה ומרככת את התפיסה הנוקשה לגביהם.
רוצים לדעת מניין חוש ההומור שלי?
חוש הומור הוא כלי רב-עוצמה לחוסן בעיתות מתח וקושי ובשעת התמודדות עם אתגרים יומיומיים, אך האם הוא תכונה מולדת או יכולת נרכשת? ואיך אפשר לטפח אותו? התשובה הלא כל כך מפתיעה היא – באמצעות ספרים! קריאת ספרים המשלבים רכיבים הומוריסטיים בילדות עשויה לפתח חוש הומור ומִגוון מיומנויות הנדרשות להבנתו ולשימוש בו בהמשך החיים.אז מאיזה גיל להתחיל?
חוש הומור מתפתח אצל ילדים מגיל צעיר מאוד. כך, למשל, פעוטות שכבר רכשו את קביעוּת האובייקט, כלומר מבינים שאובייקט מסוים ממשיך להתקיים גם כשאינם רואים אותו, יצחקו ממשחקי "קוּקוּ" וכן משירים ומסיפורים קצרים על היעלמות וחזרה, חיפוש ומציאה. ראו, לדוגמה, את הספר "מחבואים" מאת תמר אדר (איורים: נורית צרפתי, הוצאת "יסוד") שחולק בתוכנית "ספריית פיג'מה לקטנטנים":
"טל מתחבא – מי יודע איפה טל?"
צליל, מקצב וחריזה – התפתחות ראשונית של שפה
לפי מרים רות, "פטפוטי לשון משעשעים" הם ראשיתו של ההומור המילולי המקובל בגיל הרך, ומובנן של המילים איננו חשוב. חשובים, לתפיסתה, הצליל והקצב העליזים המשחררים ומעוררים צחוק. גם פעוטות שעדיין אינם יודעים לדבר משועשעים ממשחקי מילים וצלילים, וסיפורים מחורזים בעלי מקצב שקוראים בהם שוב ושוב מעודדים אצלם את התפתחות השפה. אט-אט הם זוכרים את הצליל המתחרז ומצליחים להשלים בעצמם את סופן של המילים.
מצחיק אצל ע. הלל ("מדוע לובשת הזברה פיג'מה?")
שמות במצלול ובחריזה יוצרים שעשוע מעצם הכמות (דתיה בן-דור, קוראים לי יויו)
מה מצחיק אותנו? אבסורד ודמות המבוגר המבולבל
אין דבר שמצחיק ילדים יותר מדמויות מבוגרות שאמורות להיות אחראיות, אך עושות שטויות. ילדים וילדות בגיל גן כבר צברו מעט ידע על סביבתם, כך שמילים שגויות ושימוש מוטעה בחפצים משעשעים אותם. מסיבה זאת המפוזר מכפר אז"ר מאת לאה גולדברג מצליח להצחיק ילדים דור אחר דור. כשהמפוזר מבולבל, הילדים נהנים מתחושת ה"עליונות" המתקבלת מהיפוך התפקידים; כעת הם אלה המחזיקים בידע של מה שנכון ומקובל. ההומור בסיפורים מעין אלה מאפשר להם להרוויח ידע וביטחון מטעויותיו של הטועה. צחוק מתפרץ אצל הילדים גם למשמע הסיפור דודי שמחה מאת ע. הלל, שבו המבוגר האחראי מתנהג כילד. במקרה זה הילד הקטן הוא שמלמד את המבוגר, הדוד שמחה, מה נכון לעשות והיכן יש לשים גבולות. הילד צופה מהצד בַּבלבול המשעשע, אך גם נהנה ממנו. אחרי הכול, איזה ילד לא היה רוצה לידו דוד חסר סמכות ורצינות שכל רגע איתו טומן בחובו הפתעה מלהיבה?
"בְּמִבְרֶשֶׁת נַעֲלַיִם / מְצַחְצֵחַ הוּא שִׁנַּיִם / נַעַל עַל רַגְלוֹ נוֹעֵל / וּבַקְּעָרָה טוֹבֵל"
הגזמה ובדיה
בסיפור מר גוזמאי הבדאי מאת לאה גולדברג מר גוזמאי מתמרד נגד מוסכמות ומשנה חוקים במין "נטילת חופשה מהחיים וחוקותיהם" – הוא גונב את השמש, נוסע ברכבת עם קטר-כלב בכל רחבי העולם וצולל לתוך בקבוק. הקוראים הצעירים מבינים כי הוא בודה את סיפוריו וחשים בַּהגזמה של העולם הקרוב והידוע, אך אלה מעוררים את סקרנותם, משעשעים אותם ומאפשרים להם להרגיש משוחררים מן הצורך בשיפוט הגיוני.
מר גוזמאי הבדאי
היכולת לברוא מציאות מדומה בדרך הומוריסטית משמשת לעיתים מרפא לילד עם בעיות רגשיות ומקילה עליו לתפוס מרחק מהקשיים המלווים אותו ולחזור ולהתמודד עימם בגישה חיובית ומגויסת יותר.
מקורות השראה:
הרפז, רותי (2006). "שימוש בהומור במצבי משבר וחרדה". אתר המחברת.
זיו, אבנר (1981). פסיכולוגיה של ההומור. "יחדיו".
נוב, יעל (2007). על הומור ביצירתה של מרים רות. חוברת הכנס השנתי השני לזכרה של סופרת הילדים מרים רות. מכללת אורנים.
רות, מרים (1995). ספרות לגיל הרך. "אוצר המורה".
רז, הרצליה (2006). "הומור ושלבי התפתחות של ילדים". עיונים בספרות ילדים, 16.
שׂניר, מיריק (2007). "הומור בספריי". חוברת הכנס השנתי השני לזכרה של סופרת הילדים מרים רות. מכללת אורנים.
באדיבות ספריית הפיג'מה