הצטרפתי למועדון

[מיכל75]

הצטרפתי למועדון

לפני 4 ימים אבחנו אצלי ms אשמח לקבל תגובות בקשר לתרופות כי זה נורא מבלבל. בעצם בקשר לכל מידע שיכול לעזור לי. חוץ מזה הזהירו אותי מהריון כי יש הדרדרות אחרי הלידה. זה נכון? אין לי כוונה לוותר על ילדים!!!

 

[RomiVais]

היי מיכל - ברוכה הבאה!!! ../images/Emo24.gif

וואו - איבחון ממש ממש טרי. אני אשמח אם תספרי לנו קצת על עצמך, ועל ביטוי המחלה אצלך. מה הרופא שלך מציע לגבי תרופות? לגבי הריון, לא יחסר לך פה מידע מניסיון אישי - אל חשש!!

תישארי איתנו ואני מקווה שתקבלי פה את כל המידע שאת רוצה!! ובכלל, אם תדפדפי אחורנית תכירי את כולנו טוב יותר - ואם לא - נציג את עצמנו בהרחבה - את מוזמנת לשאול כל מה שעולה בראשך. שיהיה לך ולכולם ערב נפלא, ורק בריאות!!! רומי

 

[מיכל75]

לרומי ובכלל

אני בת 26 ולפני שנתיים היתה לי דלקת בעצב הראייה.כבר אז הסבירו לי שאני מועמדת פוטנציאלית ל-ms ואחרי מעקב התחילו סחרחורות וטשטוש בראייה לפני שבועיים.בהתחלה חשבו שזה בכלל וירוס רק שהוא לא עבר אז שלחו אותי למיון אחרי 6 ימים.כל הבדיקות היו תקינות אז שלחו אותי הביתה. אחרי עוד 4 ימים,רופאת המשפחה שלי שלחה אותי שוב למיון ואז כבר התחילו גם רעידות ברגליים.כמובן שנשלחתי ל-mri ואמרו לי שעכשו יש יותר ממוקד אחד. ההורים שלי התעקשו שאשמע עוד חוות דעת ושלחו אותי לד"ר מילוא מברזילי שאישר את האבחנה. בכל אופן,אני מורה להסטוריה ואזרחות,נשואה שנה וחצי באושר רב. לגבי תרופות כרגע אני בשלב של ברור ועוד שבועיים אני צריכה להודיע לרופא אם אני בכלל מעונינת בטיפול מונע.הוא אמר שאם אני מתכננת הריון בקרוב, אין מה להתחיל בכלל טיפול.

 

[RomiVais]

מיכל יקרה!! ../images/Emo13.gif

את בהחלט לא לבד - לגבי זה שלא יהיה לך בכלל ספק!!!

תבררי כל מה שאת צריכה לדעת לפני שאת מחליטה לגבי טיפול, ואם את מרגישה צורך בדעה של רופא אחר, אין לך ממה להתבייש - לכי ותשאלי!!! לגבי ההריון, יש פה חברות שיוכלו לייעץ לך ולהוסיף לידע שלך בנושא. מאחלת לך המון בריאות ואושר, ערב נפלא, רומי

 

[מיכל75]

רומי

בכל אופן תודה שהגבת מהר.זה מעודד לא להרגיש לבד. בינתיים,אני עוד בשלב של חלוקת טישו לסביבה!!! מיכל

 

[Dalia M]

../images/Emo24.gifמיכל - ברוכה הבאה../images/Emo41.gif

חברי הפורום מלאי ידע, וגם

התנסויות מגוונות. אנחנו כאן בכדי לתמוך, להחליף אינפורמציה ובעיקר לדעת שאנחנו לא לבד. מיכל יקרה, גם על כתף וירטואלית אפשר להזיל דמעה - זה בסדר! מה שבעיקר תקבלי כאן זו הידיעה שעם ה-כ-ל אפשר להמשיך לחיות ולא צריך לוותר עם כלום

לכל חברי הפורום יש כרטיס אישי וגם אי-מייל, ואם רוצים לכתוב ולשאול באופן אישי - ניתן

ואפשר אז תרגישי טוב בכלל ובפורום החדש שלך כי בעבור זה הוא קיים

דליה

 

[Navva]

מיכל שלום../images/Emo70.gif

קשה לי לברך אותך בברוכה הבאה, כי את מצטרפת אלינו בנסיבות לא הכע שמחות. אבל זה המצב וצריך להתמודד איתו. היגעת למקום הנכון, האוירה כאן טובה. מעז (המחלה) יצא מתוק (הכרות עם אנשים נחמדים ותומכים). כאשר אובחנתי, באפריל 2000, מה שעמד על הפרק הוא הריון, לכן לא התחלתי בטיפול מונע. עכשיו אני בהריון בחודש תשיעי.

הריון נחשב למצב אופטימלי לגבי חולות טרשת. אבל אח"כ... יש מי שאומר, שבסיכום של שנה הסיכון להתקף הוא כמו בשנה "לא מעוברת", 9 חודשים של סיכון נמוך עד אפסי, ועוד שלושה חודשים של סיכון גבוהה מאוד. כיצד הגיב בעלך? וכיצד הוריך קיבלו את האיבחון? מה שחשוב הוא להמשיך את החיים באופן רגיל, עד כמה שאפשר. תרגישי חופשי לשאול ולשתף אותנו כאן בהתלבטיות שלך. נאוה

 

[רחלית]

הריון

כשאני אובחנתי לפני כמה חודשים בדיוק התחלנו לחשוב על הריון נוסף. כשאובחנתי חשבתי לעצמי שעדיף שלא (יש כבר ילדים)ואז כשפתחנו את הנושא עם רופאים הם התייחסו לענין מאד באהדה ואף חשבו שזה רעיון טוב כדי למנוע את המחלה ל 9 חדשיםץ הבעיה כמו שכבר אמרו פה זה אחרי אל תחששי מההריון כי ילדים זה דבר נפלא שאין כמותו בעולם, מה גם שמדובר במחלה שלא מתים ממנה רק סובלים עם השנים ממוגבלות כל שהיא וזה מאד אישי ושונה מהאחד לשני. הטיפולים הולכים ומשתפרים ויש תקוה שתוך 5 שנים יהיה אפילו ריפוי? (כך האופטימים חושבים)

 

[סיאמית]

הי מיכל ../images/Emo24.gif

ראשית - ברוכה הבאה!!! היינו שמחים כולנו להפגש בנסיבות אחרות, כמובן... אבל זה מה יש ועם זה ננצח

אני בהריון (טרי למדי) ולמרות שישנו סיכוי להתקף לאחר הלידה, אף אחד מהנוירולוגים שלי מעולם לא אמר לי שלא להכנס להריון. הריון הוא מצב מומלץ דווקא לחולות ט.נ כי במהלכו אנחנו די מוגנות מהתקפים והסיכוי להתקף אחרי הלידה, הוא לא ודאי. אולי כן - אולי לא - אולי חמור - אולי קל. אף רופא לא יתחייב ולמעשה זו החלטה נורא אישית. לא ברור מדברייך מי הזהיר אותך מהריון... הייתי ממליצה לך לשוחח על כך עם כמה וכמה נוירולוגים. הם יוכלו להסביר לך הרבה יותר ממני. השיקול שלי היה אישי לחלוטין וההחלטה לקחת את הסיכון הזה, היתה אישית מאוד גם היא. אני העמדתי זה מול זה את שני ה"מחירים" שיהיה עלי (אולי) לשלם. ובחרתי.

ד"א, לא חייבים ללדת כדי להיות אם! יש אפשרויות נוספות החל מאימוץ וכלה באם פונדקאית! קחי את הזמן שלך, אל תעמדי לעצמך עם סטופר ותקשיבי לכל ה"מומחים" לפני שאת מחליטה. בהצלחה, ושוב - ברוכה הבאה!!!