הצטרפתי רשמית למשפחה...

shirely

New member
הצטרפתי רשמית למשפחה... ../images/Emo10.gif

טוב אז עברו להם איזה חודשיים מאז הגעתי לפורום, ובהם שיגעתי לכם את הראש עם "כואב לי ככה וככה, ומה יש לי , ואולי פיברו ואולי לא, ורופא כזה וכזה"... וכמו כולם, גם לי הגיעו מים עד נפש. השבוע קבעתי כאמור פגישה אצל ד"ר אורי אלקיים (המקסימה). הגעתי אליה היום, בלי הרבה יותר מדי ציפיות, בעודי מניחה שהיא תגיד שגם לה אין מה לחדש. אבל איכשהו אצלה היתה לי את התקווה הכי גדולה שכן היא תגיד לי, משהו לפחות. לאחר שיחה שבה סיפרתי לה על כל צרותי ומכאובי באשר הם והיא שאלה כמה שאלות נוספות עליהן עניתי, פנינו לבדיקה הגופנית. במשך כל הזמן הזה היא לא רמזה כלום בנוגע למה עובר בראשה, ואני לא אמרתי את המילה פיברו. בבדיקה עצמה היא כבר שאלה איך הגעתי אליה אז אמרתי שעם המלצות ו.. בגלל הפיברו. והיא המשיכה לבדוק. היא סובבה, לחצה, כאב, ובסוף התיישבנו. היא אמרה שאכן לפי כל התאורים שלי והכאבים זה מסתמן כפיברו, ו"הכניסה" עוד אחת למעגל הנפגעים הסובלים של המחלה הזאת... היא כתבה לי מכתב לרופאה, באומרה שהיא רוצה שאעשה עוד כמה בדיקות דם שכנראה לא עשו לי (כשבאתי אליה הבדיקות היחידות ששכחתי להביא היו בדיקות הדם... אבל אמרתי לה בגדול מה היה לפי מה שזכרתי שזה לא המון) כי לדבריה, פיברו לפעמים הוא רק מאין תופעת לוואי של מחלה אחרת, והיא רוצה לשלול דברים אחרים שאולי בגללם התחיל לי הפיברו. אני אסכם בקצרה את מכתבה לרופאת המשפחה: "הנ"ל פנתה אלי עקב כאבים מוסקולוסקלטלים - בעיקר בצוואר+זרועות - כאב ראש - הפרעות ריכוז - נימולים - ללא חום - פריחות - י לציין תחושת עייפות ניכרת. בבדיקה הממצאים הבולטים הם: רגישות בתנועות הצוואר, נקודות פיברומיאלגיות רבות - בעיקר בפלג גוף עליון אך גם תחתון - יש לציין -" וכאן מגיע משהו שלא הבנתי בלועזית, אני אנסה: CUEOLO RELICULERS כולל על העור (?) לא בטוחה שהבנתי מילה אחת נכון אבל ניסיתי. המשך: "בשלב זה התמונה מתאימה לפיברומיאלגיה. אני ממליצה: 1. להשלים CRP' כימיה, ANA, CK_RF ANTICADIOLIPIN? 2. להפנות לפיזוטרפיה ע"ש צווארי 3. פעילות גופנית מבוקרת (פלדנקרייז) 4. להתחיל טיפול ב T.ELETROLET 10 MG*1 כשעתיים לפני השינה" זהו....... אז מצד אחד אני שמחה, ראשית כי כבר די חשבתי שזה זה אז התרגלתי קצת לרעיון ושנית ובעיקר כי לפחות זה כיוון וכבר הייתי מיואשת לגמרי. מצד שני אני קצת עצובה כי זה לא נעים.. לראות גן סגור.. סתם, לא נעים לדעת שזה באמת זה, ואני תוהה מתי ואם בכלל זה ישתפר ואולכ לחזור לחיות חיים נורמליים, ללמוד ולעבוד כרגיל, ולזכור... והכי חשוב - לא לכאוב... טוב התעייפתי כבר, אז אני מברכת את עצמי על ההצטרפות למשפחתכם, ושמחה שלפחות יש פה אנשים טובים שעוזרים כולם אחד לשני כשצריך...
 
ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif משפחתי

כמובן שהייתי מעדיפה שתגידי שאת לא חולה, אבל אם את כן, אני שמחה שאת איתנו. שמרי על עצמך! זרימה נוחה עם החיים (יענו חיים בקצב איטי ועם הרבה מנוחה) יכולה להביאך למצב של חיים ללא סימפטומים אנחנו כאן בכל מקרה...
 

shirely

New member
כן הא... זרימה נוחה

זה מה שמלחיץ אותי. כי באמת לאחרונה הפסקתי עם הלחץ שהיה לי, ודברים נהיו קצת יותר טובים, אבל אני לא אוכל ככה להמשיך לנצח... :( אני חייבת לעבוד וללמוד, מה יהיה?? האמת שהייתי שמחה לדבר עם מישהו על זה, עכשיו שאני בפנים... ככה להבין קצת יותר. ובנוסף - הייתי שמחה לשמוע מה הן שיטות הטיפול המומלצות בד"כ, מלבד מה שהרופאה המליצה לי, ואולי בנוסף? עכשיו אני נכנסת לתקופת הקיץ וזה חופש. אבל א' קיבלתי מלגה לברלין ואני חוששת שיהיה שם, אמנם כיף, אבל לחוץ מעט - ומה יהיה? אחרי שאחזור אני מתכננת עוד הפסקת סמסטר אם עדיין ארגיש כמו היום ורק לעבוד אבל מה יהיה אחרי? אני חייבת מתישהו לחזור ללמוד (ולהמשיך לעבוד)...
 
למעלה