הצטרפתי

[יול6]

הצטרפתי ../images/Emo171.gif

שלום לכולם. קראתי את הפורום וכל כך הזדהיתי. אני בת 25 (כמעט) 1.55 ו 68 קילו. זו עלייה חדשה מהחודשיים האחרונים

וחוסר שיפור מה- 65 שאני תקועה עליו כבר שנתיים. עליתי, מחיים במידה 38 צרה, ל 42 מתרחב, וזה מתסכל ומעצבן. ניסיתי הרבה דיאטות, והבעיה שלי היא כח רצון כשאני לא נמצאת בבית. בבית אין לי בעיה, המקרר מלא בירקות, לחם קל וכל הממתקים שאני לא אוכלת אז אין לי איתם בעיה. כשאני יוצאת או כשחברים באים- מתחילה הבעיה. אם פיצה

תישאר ליידי, אני אתחוב לפה ארבעה משולשים בלי לשים לב. אם יוצאים למסעדה, גם אם אני אזמין סלט, אני אטעם מהאחרים עם הפסטות ברוטב שמנת למיניהם שלהם

ואז אני מתעצבנת על עצמי שאני לא עומדת בזה. התחלתי עכשיו שוב דיאטה כדרך חיים. משהו חדש, בלי זעם, אבל עם נחישות. התחלתי לשתות בכמויות ולרשום כמה אני שותה, ירדתי לכפית סוכר אחת במקום שלוש, ואולי אני אוכל לא לבדוק מה אחרים אוכלים, that is yet to be seen. התחלתי גם להתעמל באופן לא קבוע בערך פעמיים בשבוע, אני מנסה להעלות ל-4 אבל אני די עצלנית. אני מתעמלת בבית עם קלטת, וכשהמצב ישתפר קצת, אני גם אגיע לבריכה. הסיבה שהצטרפתי היא לקבל תמיכה והבנה, ואולי גם לחלוק הצלחות (בתקווה), מאשר לקבל ביקורת כל הזמן מהמשפחה והחברים, שזה די כואב. אז בהצלחה לכולנו.

 

[אביטל +]

שלום וברוכה הבאה

מספר שאלות לגבי מה שכתבת: למה את מתכוונת בדיאטה כדרך חיים ? מה תוכנית התזונה שאת מתכננת ? פעילות גופנית - צריך לעשות פעילות אירובית בשילוב עם פעילות כוח. מה בדיוק הפעילות שאת מבצעת. פעמיים בשבוע זה אכן מעט מדי לדעתי

 

[יול6]

התכנית

הכוונה לדיאטה כדרך חיים היא לשנות את הרגלי האכילה שלי לאורך זמן ולצורה בריאה יותר, לא רק לחודשים הקרובים עבור הדיאטה. בדרך כלל אכלתי שלוש ארוחות ביום "כי צריך לאכול". עכשיו, אם אני לא רעבה אני לא אוכלת, ואם כן, אני מגבילה את עצמי. אני לא מונעת ממני דברים שאני אוהבת, אבל מורידה את הכמויות (פיצה היא הדוגמה הכי טובה, במקום שלוש חתיכות אוכלים רק אחת עם סלט גדול ליד). ובמקום לשתות 7-8 כוסות ביום עברתי ל-12. הפעילות הגופנית שלי ממש לא מספיקה ואני מודעת לזה בחריפות. אני עושה קלטת של קצת אירובי וקצת חיטוב, אבל זה ממש מעט, אני אתחיל לשחות בקרוב, אני מקווה וזה יוסיף.

 

[אביטל +]

יול ../images/Emo13.gif

מבחינה תזונתית את עושה בערך את מה שאני עושה אני עושה קצת יותר פעילות גופנית - הליכות 3-5 פעמים בשבוע ויוגה פעם בשבוע אם טוב לך עם מה שאת עושה, תוכלי להמשיך עם זה לאורך זמן, ועם הזמן יירדו מספר הנפילות. אבל זה בתנאי שטוב לך עם מה שאת אוכלת. וגם עם הזמן גם השומנים יירדו.

 

[firte]

אביטל שאלה אלייך וברוכה הבאה יולי

איפה את עושה יוגה.?????????

 

[אביטל +]

אפי

אני גרה בגליל המערבי

ואנחנו שתי נשים שמגיעות למדריכת יוגה פעם בשבוע. השיעור זה אצלה בבית. אם את גרה באזור המרכז אז יש יוגה כמעט בכל מקום.

 

[יול6]

תודה ../images/Emo6.gif

בתקווה שכח הרצון ימשיך לו.

 

[יול6]

תודה ../images/Emo6.gif

בתקווה שכח הרצון ימשיך לו.

 

[יול6]

תודה ../images/Emo6.gif

בתקווה שכח הרצון ימשיך לו.

 

[יול6]

תודה ../images/Emo6.gif

בתקווה שכח הרצון ימשיך לו.

 

[דליה גולן]

הי יול../images/Emo140.gif

גישה אחלה יש לך - שזה הכי חשוב! כוח רצון? אל תתלי רק בו צריך לגבות אותו עם "בשר" ממש.

חייבים. דבר תומך בדבר. למה אני מתכוונת. אספר לך משהו שאני עשיתי כשירדתי במשקל. שזהו גם נדבך איך להפוך זאת לחלק מהחיים ולא דבר "מיוחד" = שזו הנקודה לא לדרוך ולהיזהר (!) ממנה. ואגב, מסכימה איתך יותר מאשר בכל לב לגבי: לא ענקי ל"דיאטה"!! מכל הבחינות שרק אפשר לחשוב (במיוחד בגלל הקונוטציות ש"היא" קיבלה). לקחתי ספר בישול "רגיל" (יש גם דיאטטים נהדריםםםם!) בחרתי מתכונים שלבי יצא אליהם והכנתי אותם בשינויים קלים להתאים אותם ל הקטע הוא, שלא רק הגוף היה שבע הנפש היתה גם! כשהנפש שבעה ומאושרת בחלקה הדברים מתגלגלים אחרת! זה לא אומר שבמיידי כשתצאי עם חברים לבילוי את תשלטי על הדחף הזה. רק ככל שעם הזמן תמשיכי בכיוון הזה את תגלי שזה עובד!! ונרגע. פסטה ברוטב שמנת אגב, אפשר להכין עם רוטב בשמל מופחת בשומן שבד"כ נהוג. אז, תכיני לעצמך את הארוחה העיקרית עם מה שגם לבך מבקש ומתאווה לו. הנפש לא הולכת "לפי הספר"

תקשיבי לה ותשלימי חלק חשוב בתהליך. סתם כך למשל לספר לך עוד קטע, שכתבתי אתמול, על ענין של המשמעות של הצ´ופר היומי בשבילי היה דבר בל יעבור! לקחת אותו ממני זה לעצור את הכ-ל!! עד כדי כך. היום כשאני יודעת שאני יכולה וזה לא איסור - אני פחות מחפשת. או מסתפקת ממש במעט. אז במבט לאחור, אני רואה איך לאט לאט כשעולים על נקודות התורפה ולא פותרים אותם בלא כלום, זה מפתח מאוד מאוד חשוב!! או-קי?? וגם יול, כשזה קורה אל תאשימי את עצמך, למה?? אנחנו בני אדם. לא מלאכים או אלים. קרה קומי והמשיכי הלאה זה הכל, בלי להמשיך לתת לרגשות השליליים יד הם יהפכו את מה שלא היה בכוונתך לאכול מראש למשהו מטורף = בולמוס. הם, הרגשות השליליים, דבר הרסני!! כשתשחררי את עצמך מהמלכודת הזאת לא רק שתרגישי הקלה וטוב יותר אלא תגלי שאת מחזירה לעצמך יותר שליטה לידייך. רגע מאוד מאושר!!! על שאר הדברים שכתבת. לאט לאט...נלך איתך ותיראי איך הדברים מסתדרים כשהולכים "בראש אחר" ולא בכוח = בצדק אלא עם רק יותר תבונה. ברוכה הבאה אלינו יול!!! שבת נפלאה, דליה.

 

[דליה גולן]

יול, בהודעה לא השלמתי משפט. ...

..."הכנתי בשינויים קלים שיתאימו לרצוי". דליה.