הציור החודשי לילד חוזר

ailag

New member
הציור החודשי לילד חוזר../images/Emo3.gif

שנה חדשה, עיתון תזה חדש, איורים חדשים. ונתחיל בקיטש כדי להפטר ממנו כמה שיותר מהר: המדור "שלו-שלה" דיבר על "תמיד רציתי להיות מתרגל" ו"תמיד רציתי לצאת עם מתרגל". הנה האיורים הנלווים. (מתרגל = באוני' הלימודים מתחלקים לשיעורים שמעבירים דוקטורים או פרופסורים, ואת הדוגמאות עצמן מקבלים בתרגיל, ע"י המתרגל שבד"כ לומד לתואר שני או דוקטורט). נ.ב. אני מצרפת כאן גרסאות בגודל סביר. יש לי גם גרסאות בגודל ענק, אם מישהו באמת רוצה תכתבו .. אני לא רואה טעם בפרסום שלהן
 

ailag

New member
הכתבה

ששמה את שמי על השער
עסקה ב"א-ב של אוניברסיטה" (ס זה ספריה וכו') כותרת הכתבה היתה "סליחה, איפה זה גילמן?" (בניין באוני' ת"א) וזה היה ציור הכותרת, שכאילו אמר את הכותרת. שכחתי להגיד : אם יש למישהו הערות על הציורים אתם מוזמנים להעיר, במיוחד על הצביעה שעדיין חלשה אצלי. מה גם שלצייר השני הצביעה יצאה יותר טוב (המדפסת משנה קצת את הצבעים :( אמרו לי לנסות לצייר בCMYK) אז אני מחפשת איפה לשפר. אגב, בתמונה הזאת המכנסיים יצאו נורא כהים ובאותו צבע כמו התיק
 

ailag

New member
ח' זה חתולים

יותר נוח להוסיף טקסט בכתב יד עם הגרפייר
 

ailag

New member
מ' זה מזכירות

שמטרטרת אנשים כל כך! הם טרטרו אותי ממזכירות למזכירות בקשר למבחן, בעיקר בגלל מזכירות מתמטיקה העצלנים. וזו הנקמה .. או שלא :)
 

ailag

New member
ב' זה בריכה

שאליה הזקנים הולכים, לפחות על פי תוכן הערך בעיתון.
 

ailag

New member
צ' זה צנזורה

יש אצלנו מקדונלדס בקמפוס. אין ש-ו-ם מקום אחר שמוכר המבורגרים. המקדונלדס הוא מקום מוכר. אזכור שלו לא יהיה פרסום. אז למה לעזאזל צנזרו, ובלי לשאול אותי, ובצורה כ"כ אכזרית? הם חתכו את המילה ביג מק, שזה מילא, מבינים. אבל על הפס בקולה הם פשוט שמו כתם כחול ענקי ומכוער. מה שמצחיק זה שעם הכתם זה נראה קצת כמו כוס פפסי
(הערך הוא קפיטריה)
 

Scum Bunny

New member
אני מעריץ אותך

לא מספיק רשע כלפי העתודאים, זה כל מה שאני יכול להגיד.
 

ailag

New member
אגב

הפוכדור נועד בשביל העתודאים עצמם
(ניחשתי שרוב השאר לא ממש ישימו לב לזה) סקאם: תקפוץ לפורום סטודנטים, דוקא נראה שכמה נעלבו מהכתבה.. (אבל לא הזכירו את האיורים)
 

Scum Bunny

New member
"פוכדור" זה pokeball בעברית?

כי אם כן אז הבחנתי. וזה זה בהחלט מרושע קלות, אבל כולנו יודעים שזה היה יכול להיות מרושע יותר. עתודאים נעלבים זה אחלה, גליה, אבל ביננו- הם נעלבים מכל דבר שמכיל את המילה "עתודאים". זה חלק מהקסם שלהם. את צריכה לכוון גבוה יותר. בפעם הבאה- לגרום להם לבכות!
 

ailag

New member
אבל הדמעות יהרסו את הנייר של העיתון

והפעם הדפיסו פחות מדי עותקים..
 

e m i l y

New member
ועכשיו בקשר לאיורים...

אז ככה... אני חושבת שחלקם מוד מוצלחים, כמו הבחורה עם המקדונלד(גם הבדיחה על הפפסי נורא הצחיקה אותי),החתול, גם הבחור שמחפש את גילמן...אבל(ואבל זה לא תמיד כזה גרוע) אני חושבת שיש עדיין בעיה של סיגנון, ז"א: ישנם יותר מידי פרטים אנונימים בציור, כלומר,חסרי ייחודיות לך ויותר מידיי דומים לאלפי דברים שכבר קיימים ואני לא מתכוונת ל"סגנון" במובן של: "זה נראה לי קצת מנגה קצת דיסני ואפילו קצת דניאלה לונדון אם מכוונים את זה לארץ אלא יותר לגבי הספציפיות בתוך הציור כמו למשל איזה נעליים יש לדמות חולצה, משקפיים תנועות...את צריכה לדעתי,כמו במשחק להיכנס לדמות ולחשוב מה את היית לובשת אם היית הדמות הזאת ואיך היית עומדת או זזה. מעבר לכך אני חושבת שכדאי לך להעזר ברפרנסים( למשלתמונות
 

ailag

New member
תודה..

בקשר לסגנון .. הדמויות מנסות להיות ייחודיות, כנראה לא יצא לי טוב מספיק. מה לדעתך יכולתי להוסיף כדי שזה יהיה טוב יותר? (ההערה שלך היתה קצת כללית מדי, אז אני לא כ"כ מצליחה לשפר בעזרתה) בקשר לרפרנסים, השתמשתי למשל בשלד ברפרנס, אבל אני משתדלת פחות להשתמש כי הציורים יוצאים גרועים
אין לי כשרון לציור, הכל נלמד, וכשאני מציירת מתמונות ה"אי כשרון" לפעמים משתלט על התמונה
אבל אני אשתדל. תודה על הביקורת!
 

e m i l y

New member
וואו,

וואו, אל תמעיטי בערכך ואל תשכחי שאת בתחילת הדרך ולפי הבנתי לא למדת במכללה או אקדמיה שמתמחים בלימודי איור ולכן אפשר להגיד שאת במצב מאוד טוב ואין מה לעשות...תמי צריך ללמוד עוד ותמיד יש מה. אפילו לטובים ביותר. ולעינייננו: ייחודיות פרושה,להמציא משהו משלך, כזה שרק באיורים שלך נוכל למצוא אותו,ואני לא מתכוונת לעיוות אנטומי כמו רגליים קצרות מידי או דמויות עם ראש ענק, זאת תהייה מניירה, אני הייתי מנסה במקומך להכניס קצת ממך ממי שאת ממה שאת אוהבת אולי להסתמך קצת( לא יותר מידי) על מאיירים שאת אוהבת(אם תרצי אולי אני אוכל להמליץ לך על כמה). התמונות עוזרות לנו להצמד למציאות בכל מה שנוגע לאנטומיה (כמו באמת בשלד שמצוייר די טוב לדעתי וגם יש לו אופי ואישיות...אני מאמינה לו, ולדמויות פחות אולי כי שלדים אנחנו פחות רגילים לראות ואנשים ,אנחנו רואים כמעט בכל ציור)התמונות מאפשרות לנו לצייר נכון יותר את פרטי הדמות,האיברים כמו ידיים שלרובינו יש בעיה איתן, את למשל מעדיפה לא לצייר אותן או לצייר גושים בצבע בז' וזה בהחלט לא פיתרון! לכן, כדאי ומומלץ להעזר בתמונות,ולהסתכל הרבה, כל הזמן, על כל דבר, זה מה שכולם עושים. אז בהצלחה...
 

Scum Bunny

New member
אולי אני יכול לעזור

אני חושב שהדרך הכי טובה להוסיף אישיות לציורים היא בפרטים קטנים. לא משהו מפורט או מדויק, סתם, פרטים. כל מה שמוסיפים תורם ל"אופי" של הציור, ומרחיק אותו מהסתמי. למה אני מתכוון? נגיד ציירת מישהו. המזכירה למשל. ציירת לה חולצה כחולה פשוטה, וכמובן שאנשים לובשים חולצות כאלה, אז זה לא רע. אבל אם היית נותנת לה חולצה עם שני צבעים, או איזה סוג של צווארון- כבר היא שונה מכל חולצה אחרת שציירת. תוסיפי משקפיים, עגילים, ערימת ניירות וטלפון על השולחן-ויש לך ציור שונה לגמרי. באותו אופן- כיתוב או ציור כלשהו על החולצה של העתודאי, ועוד איזה פרט על הנעליים (נגיד, העיגול של אול-סטארס או הסמל של נייקי), או איזה סוג של שיער פנים על הסטודנט האבוד- זקנקן צרפתי סטודנטיאלי, פאות לחיים מאגניבות וכו'... את יכולה לחשוב על כאלה. אם נסיוני מצפייה אובססיבית באנימה מלמד אותי משהו, זה כמות האינדיווידואליות והאישיות שאפשר לתת לדמויות גם כשלכולם יש אותו פרצוף וההבדל היחיד ביניהם הוא צבע השיער, רק בעזרת כמות הפרטים והאיבזור בתלבושות. תנסי את זה.
 
למעלה