הצילווווווווווווווווווווו

טלטל 18

New member
הצילווווווווווווווווווווו../images/Emo70.gif

די, נמאס לי!!! בא לי לצרוח כבר! אני לא כתבתי פה אף פעם אבל בכל זאת אני אשמח אם תוכלו לייעץ קצת וכאלה... בזמן האחרון אני ואמא שלי רבות יותר מהרגיל, אף פעם לא הסתדרנו אבל עכשיו זה נהיה ממש מוגזם. מצד אחד זה נראה כאילו היא איכשהו מנסה קצת להתקרב כי היא מתעניינת עם מי אני יוצאת ולאן וזה, ומצד שני היא אותה ביץ' של תמיד. ביום שישי החדר שלי היה די מבולגן אז החלטתי לסדר את זה בשלבים- סידרתי את השולחן בעיקר, היתה לי שמיכה וכמה תיקים על המיטה והרצפה אבל לא משהו קטסטרופה שמבהיל להיכנס לחדר (היו מצבים הרבה יותר גרועים), היא התחילה לצרוח עליי בזמן שאני ישבתי לי בסלון וציירתי פרה (לא משנה למה...) שאני אקום מהר לסדר את החדר והיא כמעט העיפה עליי נעל כבדה... לא נורמלית!!!! אמרתי לה "מה עובר עליך..?" בקול די בסדר כזה, לא צעקות וכאלה, והלכתי לסדר את החדר. היא משלמת לי על הפלאפון (לא יוצא חשבון גדול, מקסימום 100 ש"ח, גם לזה עוד לא הגעתי נראה לי) ועל חדר כושר (210 בחודש) ועל קורס לפסיכומטרי שעשיתי לפני כמה חודשים ואני אמרתי שאני אשלם חצי מזה (אבל בחודשיים האחרונים לא החזרתי לה חצי כי היתה לי בעיה של כסף כי אני משלמת לבד על שיעורי נהיגה וטסטים וזה יצא ה-מ-ו-ן...)- אמרתי לה שאני יכולה לשלם חלק, פשוט היה צריך לשלם על כל אלה בכרטיס אשראי ולי אין ואני לא רוצה לעשות כי אז אני אבזבז המון. קיצר, אני חושבת שהיא תבטל לי עכשיו את החדר כושר וגם הפלאפון, היא נורא עצבנית מזה שאני יורדת במשקל בגלל החדר כושר (למרות שאני משתדלת לאכול יותר) כי היו לי בעיות עם המשקל בשנתיים האחרונות אבל אני נראית נורמלי! היא צעקה עליי אתמול המכנסיים נופלות ממני והיא תתקשר לשם ותדבר עם התזונאי והיא צרחה שאני נראית כמו שרמוטה כי רואים לי את התחתונים (מה אני אעשה שכל המכנסיים נהיו גדולות עליי??) ושאני אלך לעמוד באיזה פינה ברחוב הירקון או משהו והיא תספר את זה לאחים שלה (אז עכשיו היא רוצה שגם הם יהיו נגדי...? הם נראה לי דווקא אולי ירגיעו אותה קצת כי היא תמיד ההיסטרית) אז החלטתי שאני לא נשארת פה יותר, למרות שאני עוד לא יודעת מה יהיה התאריך גיוס שלי אבל זה בטח יהיה בחצי שנה הקרובה, ותהיה לי בעיה למצוא איזה חדר להשכרה בדירה עם שותפים... גם אין לי ממש כסף ואני מחפשת עבודה במלצרות שאפשר להרוויח סכום נורמלי שאני אוכל לעמוד בהוצאות של כל זה. אני כרגע עושה בייביסיטר קבוע בצהריים אבל לפעמים כשיש חגים או סידורים אחרים של ההורים לא צריך אותי וככה יוצא שאין לי משכורת קבועה. בקיצור, אני חושבת אם שווה ללכת עד הסוף ולהחליט שאני בימים הקרובים מוצאת מקום עבודה בנוסף לבייביסיטר (לשעות הערב וסופ"שים) ומקום משל עצמי או לסבול עוד למרות שזה כבר ממש בלתי אפשרי ולקוות שאני אתגייס בקרוב ואני אשרת רחוק מהבית? חבל שסבא וסבתא שלי גרים באזור י-ם... שכחתי לספר שההורים שלי גרושים ופעם תמיד ברחתי לאבא שלי כשהיו לי בעיות איתה אבל אני 4 חודשים לא בקשר איתו בגלל איזה ריב רציני שהחלטתי שאי אפשר להמשיך ככה (וזה היה בגלל שהוא עשה דברים שפגעו באמא שלי- לא פיזית!- ובדרך גם בי). מצטערת שיצא זה ארוך אבל אני ממש זקוקה לעצות!!
 

עינת

New member
טל ברוכה הבאה

בסך הכל ממה שאני קוראת כאן עם כל הכעס שיש לך על אמא שלך את בעצם יודעת שהיא דואגת לך ורוצה בטובתך (כן, קוראת אותך בין השורות).... לי אישית מאוד מפריע שאת מכנה את אמא שלך ביץ' זה אפילו עושה לי חוסר חשק לענות ... אבל בואי נשים בצד את הכל ונחשוב - היא כועסת שאת מרזה יש לך רעיון למה? המכנסיים נופלים וכל התחתון בחוץ (כן אני יודעת זה במודה) מפריע לה ואת יודעת מה? גם לי ועוד יותר מכך שאלתי ח'ברה צעירים בגילך (בנים) מה הם אומרים על האופנה הזו ו... גם להם זה לא בדיוק מוצא חן... מה עושים? אני חושבת שאחרי שתעני לי על התהיות שהעלתי כאן נוכל להמשיך ולפרק את הדברים ואולי גם למצוא איזו דרך ...
 
אם אפשר, מילה...

דבר ראשון בקשר לאופנה, זה לא עניין של בחירה כל כך, מלבד זה שהיא ציינה שזה בגלל שהיא ירדה במשקל ולא בגלל האופנתיות בדבר, אני מוכרחה לציין שאופנה, לפחות מבחינתי זה דבר אישי. אם מבחינתה זה יפה, זה הגוף שלה ויש לה כל זכות שבעולם להתלבש איך שנראה לה. מודה זה תירוץ של אנשים חסרי טעם. אם זה נראה עליה טוב והיא חושבת שזה נראה עליה טוב והיא מרגישה בזה טוב, אז זכותה ללבוש מה שהיא רוצה ואני לא מקבלת את הטיעון של "מה יחשבו עליה". דבר שני, יוצא לי לשמוע הרבה אנשים שלא מבינים איך אפשר לקרוא להורה שלך , זה שילד אותך וגידל אותך, בשמות גנאי (ראי ערך: ביץ'). מה שנראה מהצד כלא מתקבל על הדעת, נשמע אחרת כשנמצאים בסיטואציה עצמה. אני אולי לא דוגמא כל כך טובה ליחסים בין הורים לילדים, אבל חבר שלי, שלו ולאמו יש יחסים מדהימים מפרגנים ואוהבים, יש שפה משלהם שנשמעת מהצד כמו הדבר הכי לא מנומס שיש. חוץ מזה, כאמא אולי קשה להבין אבל לעתים באמצע ויכוח קשה, כבר לא זוכרים שזה אמא שמתכווחת איתך ולפעמים ההרגשה שהיא באמת "ביץ'", אין מה לעשות, הרגשה זה הרגשה. אגב, ךתשומת לבך, אני מכירה הרבה ילדים (אם אפשר לקרוא לנו ככה) שעלולים באמצע ויכוח לקרוא לאמא בשם לא יפה. ואפילו יותר מכך, אני מכירה מישהי שהיחסים שלה עם ההורים כל כך לא בסדר שאמא שלה גם עונה לה באתו השם.. לתשומת לבך...
 

טלטל 18

New member
זה בגלל שזה נופל לא בגלל המודה...

אני לא אוהבת דווקא שרואים את התחתונים, אולי טיפה, אבל לא הרבה בכוונה שיראו. בקשר לאמא שלי- היום בשעתיים בערך שראיתי אותה היא היתה יותר בסדר, אולי בגלל שסבתא שלי פה, אז אני שוקלת אם להמשיך לחפש מקום משלי או לעזוב את זה ולחכות לגיוס (לתאריך קודם...) ולקוות שישימו אותי רחוק מהבית. בכלל חשבתי על זה פתאום- אם אני אעזוב ולא אחזור ואני אהיה בצבא רחוק מהבית- איזה מין חיים יהיו לי? זה ממש הרגשה של לבד...
 
אני מסכימה

לעזוב את הבית זה באמת תחושה של לבד... אבל אם את ואמא רבות כל הזמן אז אולי לבד עדיף מכיעוס ומדוכא. חוץ מזה, בד"כ אחרי שמתרחקים קצת, כשמתראים אז היחסים הרבה יותר טובים. אם תראי את אמא שלך רק פעם בשבוע יהיה לכן טוב ביחד, לא תריבו (לא יהיה על מה..) ואת תרגישי הרבה יותר קרובה אליה...
 

faith2

New member
אולי תחכי קצת...

עם עזיבת הבית? דבר ראשון את צריכה להתענייין בלימודים, להצליח בבגרויות.....חכי עם ההחלטה הזאתי עד סיום הבגרויות, לא?
 

טלטל 18

New member
כבר סיימתי בי"ס...

אני בת 18 וחצי וסיימתי בגרויות לפני שנה, אני פשוט הסתבכתי קצת עם הצבא ואני אתגייס מאוחר, אני מניחה שבעוד כמה חודשים. בינתיים אני עובדת, מחפשת עבודה יותר רצינית ולומדת נהיגה (זה לא נגמר! אני לא עוברת טסטים. הלוואי שבטסט הבא אני אעבור כבר!!!). אני כל הזמן חושבת אם יש לי בכלל בשביל מה לעזוב כי יכול להיות שהם יגייסו אותי מהר יחסית (אבל מה הסיכויים...?). אני יכולה גם לעבוד הרבה וככה אני לא אהיה בבית הרבה, אבל אז אמא שלי תתקשר כל הזמן ותתחיל בלגן על זה שאני חוזרת מאוחר והיא לא מסכימה ויכול מאוד להיות שהיא תגיד "אם את לא בבית כמעט, אל תבואי בכלל", זה כבר קרה פעם.
 

עינת

New member
שחורדינית

דבר אחד שכחת בכל הסיפור הזה טל כשכתבה , לא היתה בעיצומה של מריבה...
 
ממה שאת מספרת

אין לך אפשרות לעזוב את הבית. וגם לא כדאי לך כי עם תתגיסי בחצי השנה הקרובה זה פשוט לא כדאי לעזוב את הבית עכשיו. אם בכל זאת זה מאוד חשוב לך את יכולה לוותר על הפלפון ועל חדר הכושר ואולי אפילו על הרשיון ואז לחסוך כסף ולשכור דירה לחצי שנה. זה טלוי בהחלטה שלך שתתבסס על מה חשוב לך באמת. אם את נשערת בבית, יש לי עצה שהיא אומנם מעצבנת בטירוף אבל שווה. תעשי מה שאמא שלך אומרת לך, אל תתווכחי, אם היא מתעצבנת תגידי לה שהיא צודקת אפילו כשהיא לא. ואני אגיד לך למה זה טוב, יש לך לחיות איתה עוד בערך חצי שנה, זה לא הרבה זמן, אם היית בת 16 הייתי אוצרת לך לנסות לדבר איתה או לפנות לאיזשהו יעוץ אבל היום זה רק עניין של לשרוד חצי שנה, פשוט תני לה הרגשה טובה ותעברי את זה מהר...
 

טלטל 18

New member
תודה על העצה...

האמת שעכשיו אנחנו עוד מסתדרות יחסית ואני כבר לא חושבת לעבור כי באמת זה נראה לי מיותר לכמה חודשים ואני בטוחה שגם היו עושים לי בעיות ולא הייתי מוצאת מקום כי אף אחד לא יקח מישהי לחצי שנה או פחות. פשוט אחרי שסבתא שלי שטפה אותה לגמרי היא השתנתה קצת ונהייתה קצת יותר רגישה ואנחנו רבות הרבה פחות. תודה בכל מקרה, מקווה שזה ימשיך ככה בערך...
 

הדס100

New member
טלטל, כנסי...

אני מבוגרת ממך בשנתיים ואני יכולה לומר לך שכן, אני מבינה שאת מכנה את אמך ביץ. למה לא? היא קראה לך שרמוטה, אז מה הפלא??? אמא שלי (ועוד הרבה אמהות) אמרה לי בדיוק אותו דבר לפני כמה ימים "את ניראית כמו שרמוטה עם המכנס הזה", "מה זה העגיל הזה רק לפרחות יש כזה", וכאלה. אני לא מבינה למה אמהות חושבות שמותר להן לדבר ככה לילדים, מין הסתם הן לא יגידו לנו מה ללבוש, ועם כל הדאגה והתמיכה הכלכלית שהם מספקים, למה צריך לדבר ככה??? אי אפשר כבר להתנסח קצת יותר יפה??? זה מעליב!!!
 

טלטל 18

New member
את לגמרי צודקת!!

היום היא נורא עיצבנה אותי כשהתלבשתי והדלת אצלי היתה סגורה והייתי כבר 3/4 לבושה אבל בכל זאת היא ואחים שלי יודעים שכשהדלת שלי סגורה הם אף פעם לא נכנסים, אבל א-ף פ-ע-ם!!! פרטיות מאוד חשובה לי והם יכולים לדפוק קודם או לשאול אם אפשר להיכנס אבל תמיד לא אכפת להם והם משגעים אותי כשהם פשוט נכנסים, זאת ממש חוצפה! אז זה מה שהיא עשתה היום, פשוט התפרצה לבפנים ושאלה איפה הטלפון האלחוטי אז אמרתי לה "מה את נכנסת? עכשיו אני לא אגיד לך" כי היא נורא אנטיפטית אליי תמיד ומדברת אליי עם המון כעס ועצבים... אז היא צעקה עליי אז אמרתי "בחדר של יעל!!". אני לפעמים חושבת- אם הייתי מביאה בנים הביתה והיינו אצלי בחדר וכאלה מה היה הקורה, אולי אם היא היתה נכנסת פתאום כמו תמיד ומוצאת אותי על המיטה עם מישהו שדוחף את הידיים שלו מתחת לחולצה שלי היא היתה מקבלת הלם ואיזה טראומה קטנה, מספרת לחצי עולם על זה והחצי עולם היה אומר לה שהיא לא בסדר ושלא תעשה את זה יותר בחיים שלה. היא פשוט לא יודעת להיות אמא...
 
למעלה