הצילו- אמא שלי השתגעה!
שלום, אני כותבת כאן כבר מרוב יאוש. אני כבר לא יודעת איך להתמודד עם אמא שלי. מאז שהיא ואבא שלי התגרשו ההתנהגות שלה גובלת בפסיכוזה ומחלה נפשית. שמי שיר ואני בת 29. יש לי עוד שלושה אחים שקטנים ממני ששניים מהם עוד גרים בבית אימי. לפני כשנה וחצי הורי התגרשו אחרי הרבה שנים שלא הסתדרו. אמא שלי היא אישה מאוד דומיננטית ומאוד שתלטנית ואבא שלי בדיוק ההפך. שנים שהיו צרחות וריבים בבית. וכל פעם שאמא שלי איימה בגירושים אבא שלי נבהל וניסה להשתנות, לעשות ולתת יותר ממה שהוא יכול. אבל בסופו של דבר היא לא נתנה לו מנוח והוא כבר ויתור והם החליטו להתגרש. מאותה הנקודה החלו הריבים על הממון. מי יקח מי כמה ולמה. אחרי שישבו עם עורך דין וסידרו את הכל בהסכם ממון- אחרי שאבא שלי כמובן וויתר על רוב הדברים לטובת אימי. אבי עבר לדירה שכורה. כשאמא שלי שמעה שיש לו, רחמנא ליצלן, חברה חדשה היא לא הפסיקה להטריד אותו בטלפון, לצרוח עליו שהיא עשתה הכל בשבילו ושהיא לא מוכנה שיהיה מאושר ושתמיד תרדוף אותו. בשלב מסויים מרוב שינאה היא לא דיברה איתו יותר והחלה לשלוח לו פקסים עד שגם אלו פסקו. ואז היא פשוט בקשה ממני ומאחי להעביר לו מסרים- שיעשה את זה ויקח את זה וישלם על זה. היא לא נפגשה איתו מאז ומסרבת בכל תוקף לשמוע עליו ולפעמים בשיחות איתנו מקללת ומכפישה את שמו. היא אכולת קנאה וכעסה קיצוני ביותר עליו. מאז שהם נפרדו היא החלה להתחזק בדת ונהייתה יותר רוחנית והחלה לשמור שבת. אני קצת שמחתי כי קיוויתי שאולי זה יתן לה קצת סבלנות וחמלה ויכולת לסלוח ולהמשיך הלאה ולהתרכז בחייה. אבל הנה, היום כמעט שנתיים אחרי שהם התגרשו היא עדיין לא מסוגלת לדבר או לראות או לשמוע עליו. דואר שמגיע הביתה על שמו היא חותכת לגזרים. עכשיו שאחי הולך להתחתן כולנו חוששים ממה יהיה. כשאמרתי לה בטלפון שאני לא מוכנה להעביר יותר מסרים לאבא שלי ושזה מפריע לי ובכיתי בכאב שתנסה להבין שקשה לי להיות באמצע, היא טרקה לי את הטלפון בפרצוף. היא מאיימת על אחיי בכל מיני צורות ואנו כבר מותשים, מתוסכלים ומיואשים ממנה ומכל המצב הזה. האם אין סיכוי שהאיבה הזאת בליבה, הכעס והעצבים יחלפו מתישהו? אם היא בחרה להפרד מאבי מדוע כל כך מפריע לה שהוא יהיה עם משהי אחרת? איך מתמודדים עם אמא כזאת שגם מסרבת לקבל טיפול נפשי? אנא עזרו לי אני אובדת עצות
שלום, אני כותבת כאן כבר מרוב יאוש. אני כבר לא יודעת איך להתמודד עם אמא שלי. מאז שהיא ואבא שלי התגרשו ההתנהגות שלה גובלת בפסיכוזה ומחלה נפשית. שמי שיר ואני בת 29. יש לי עוד שלושה אחים שקטנים ממני ששניים מהם עוד גרים בבית אימי. לפני כשנה וחצי הורי התגרשו אחרי הרבה שנים שלא הסתדרו. אמא שלי היא אישה מאוד דומיננטית ומאוד שתלטנית ואבא שלי בדיוק ההפך. שנים שהיו צרחות וריבים בבית. וכל פעם שאמא שלי איימה בגירושים אבא שלי נבהל וניסה להשתנות, לעשות ולתת יותר ממה שהוא יכול. אבל בסופו של דבר היא לא נתנה לו מנוח והוא כבר ויתור והם החליטו להתגרש. מאותה הנקודה החלו הריבים על הממון. מי יקח מי כמה ולמה. אחרי שישבו עם עורך דין וסידרו את הכל בהסכם ממון- אחרי שאבא שלי כמובן וויתר על רוב הדברים לטובת אימי. אבי עבר לדירה שכורה. כשאמא שלי שמעה שיש לו, רחמנא ליצלן, חברה חדשה היא לא הפסיקה להטריד אותו בטלפון, לצרוח עליו שהיא עשתה הכל בשבילו ושהיא לא מוכנה שיהיה מאושר ושתמיד תרדוף אותו. בשלב מסויים מרוב שינאה היא לא דיברה איתו יותר והחלה לשלוח לו פקסים עד שגם אלו פסקו. ואז היא פשוט בקשה ממני ומאחי להעביר לו מסרים- שיעשה את זה ויקח את זה וישלם על זה. היא לא נפגשה איתו מאז ומסרבת בכל תוקף לשמוע עליו ולפעמים בשיחות איתנו מקללת ומכפישה את שמו. היא אכולת קנאה וכעסה קיצוני ביותר עליו. מאז שהם נפרדו היא החלה להתחזק בדת ונהייתה יותר רוחנית והחלה לשמור שבת. אני קצת שמחתי כי קיוויתי שאולי זה יתן לה קצת סבלנות וחמלה ויכולת לסלוח ולהמשיך הלאה ולהתרכז בחייה. אבל הנה, היום כמעט שנתיים אחרי שהם התגרשו היא עדיין לא מסוגלת לדבר או לראות או לשמוע עליו. דואר שמגיע הביתה על שמו היא חותכת לגזרים. עכשיו שאחי הולך להתחתן כולנו חוששים ממה יהיה. כשאמרתי לה בטלפון שאני לא מוכנה להעביר יותר מסרים לאבא שלי ושזה מפריע לי ובכיתי בכאב שתנסה להבין שקשה לי להיות באמצע, היא טרקה לי את הטלפון בפרצוף. היא מאיימת על אחיי בכל מיני צורות ואנו כבר מותשים, מתוסכלים ומיואשים ממנה ומכל המצב הזה. האם אין סיכוי שהאיבה הזאת בליבה, הכעס והעצבים יחלפו מתישהו? אם היא בחרה להפרד מאבי מדוע כל כך מפריע לה שהוא יהיה עם משהי אחרת? איך מתמודדים עם אמא כזאת שגם מסרבת לקבל טיפול נפשי? אנא עזרו לי אני אובדת עצות