אילנהחלפ1111
New member
הצילו אני טובעת
שלום! אני עובדת בחנות רהיטים כמוכרת ומעצבת כ-4 שנים, היו תקופות בהם פרחתי מהעשייה בתחום העיצוב והמכירה. העסק הלך והדרדר ואחד השותפים החליט לפרוש ואותי העמידו לפני פיטורים, אך נטעו בי הבטחה שאם יצליח השותף השני להרים את העסק, ימשיכו להעסיק אותי, ואכן כך היה. השותף העסיק בחור שניהל עסק דומה ופשט רגל, לא הרחק מהחנות, ממש מאותו רחוב לנהל את החנות. הכל היה נראה טוב, עד שגיליתי שהאדם הזה עושה עיסקאות מהצד. דווחתי למעסיק שלי, אך היה נראה כאילו לא התרגש כפי שאני הייתי המומה ומאז אני מרגישה חוסר עניין בעבודה, האנרגיות, הרצון, והאכפתיות כלא היו לא בא לי להיות שם והכאב הוא עצום משום שאני רואה הרס ולא שיקום. בקשר אלי, אני תוהה מדוע אני לא קמה ועוזבת? בדרך כלל כשלא טוב לי בכל תחום, אני קמה ועוזבת ופה משהו מחזיק אותי ואין לי הסבר ואנני יודעת מה לעשות, אני מוצאת את עצמי בעבודה יושבת המון, כשבאופי שלי אני קפיץ, ללא סיפוק והנתינה שלי לא כפי שהייתי רוצה לתת ולתרום ומה שמוזר ששיתפתי את המנהל והמעסיק ברגשותיי ובחוסר התפקוד וממשיכים להחזיק אותי. אינני מבינה מה קורה פה?. אני חייבת לציין, שבדרך ההסתכלות שלי בחיים, אני מאמינה שמה ששלי יהיה שלי, ומה שעשוי לקרות יקרה ונראה לי שאני בהמתנה, פשוט מתנוונת. מה עלי לעשות? כמה זמן לחכות שיפטרו אותי? ומה עלי לומר שלא אמרתי? אני מרגישה טובעת בחוסר מעש. אשמח לקבל עצה
שלום! אני עובדת בחנות רהיטים כמוכרת ומעצבת כ-4 שנים, היו תקופות בהם פרחתי מהעשייה בתחום העיצוב והמכירה. העסק הלך והדרדר ואחד השותפים החליט לפרוש ואותי העמידו לפני פיטורים, אך נטעו בי הבטחה שאם יצליח השותף השני להרים את העסק, ימשיכו להעסיק אותי, ואכן כך היה. השותף העסיק בחור שניהל עסק דומה ופשט רגל, לא הרחק מהחנות, ממש מאותו רחוב לנהל את החנות. הכל היה נראה טוב, עד שגיליתי שהאדם הזה עושה עיסקאות מהצד. דווחתי למעסיק שלי, אך היה נראה כאילו לא התרגש כפי שאני הייתי המומה ומאז אני מרגישה חוסר עניין בעבודה, האנרגיות, הרצון, והאכפתיות כלא היו לא בא לי להיות שם והכאב הוא עצום משום שאני רואה הרס ולא שיקום. בקשר אלי, אני תוהה מדוע אני לא קמה ועוזבת? בדרך כלל כשלא טוב לי בכל תחום, אני קמה ועוזבת ופה משהו מחזיק אותי ואין לי הסבר ואנני יודעת מה לעשות, אני מוצאת את עצמי בעבודה יושבת המון, כשבאופי שלי אני קפיץ, ללא סיפוק והנתינה שלי לא כפי שהייתי רוצה לתת ולתרום ומה שמוזר ששיתפתי את המנהל והמעסיק ברגשותיי ובחוסר התפקוד וממשיכים להחזיק אותי. אינני מבינה מה קורה פה?. אני חייבת לציין, שבדרך ההסתכלות שלי בחיים, אני מאמינה שמה ששלי יהיה שלי, ומה שעשוי לקרות יקרה ונראה לי שאני בהמתנה, פשוט מתנוונת. מה עלי לעשות? כמה זמן לחכות שיפטרו אותי? ומה עלי לומר שלא אמרתי? אני מרגישה טובעת בחוסר מעש. אשמח לקבל עצה