הצילו, אני ממש בבעיה...
שלום לכולם, לאחרונה לא השתתפתי בפורום הזה כי הייתי מאוד עסוקה, אבל עכשיו אני כאן, ויש לי הרבה בעיות, יותר נכון יש לי הרבה סרטים בראש שאני מכניסה לעצמי, ואני מאמינה שסתם... אבל מה לעשות כל הרגשות האלה מגיעות ונובעות ממקום שבו ככה אני מרגישה... וצריך לטפל ברגשות האלה ואני לא יודעת איך.. מה שקרה זה שהשבוע הייתי מטעם העבודה החדשה, עברתי הדרכות, ובשלושה הימים האחרונים עברתי סדנא במכירה, אז ביום הראשון אני ממש נהנתי, ביום השני בחלק השני של היום לא נהנתי כי הרגשתי שהדברים נמרחו ולא היו יעילים, וביום האחרון ממש לא נהנתי. הסיבה שלא נהנתי - שנכנסתי לסרטים עם עצמי כמה אני לא טובה, כמה שאחרים מצלחים לעומתי, שיש הרבה רגעים שאני מרגישה שאני לא מצליחה לתקשר עם אנשים, שאנשים לא ממש מדברים איתי אלא אני יותר יוזמת שיחות איתם, הרגשתי שהחברה מתגבשים להם ואי מתחילה להיות בצד, לפעמים חשבתי למה אני מרגישה ככה, כי בפועל, יש לי שמה חברה שהכרתי אותה מהלימודים, יש עוד בחורה שאני קצת דיברתי איתה, מפריעה לי שלא כ"כ הצלחתי להתחבר לבנים, למרות שבנות אחרות הצליחו, והכי מצחיק אותי שכאני נרגעת מהמצב, וחוזרת הביתה אז אני אומרת לעצמי אולי זה רק בראש שלי, ואני יותר מידי בקורתית עם עצמי, אבל מה אני אעשה עם זה- זה בהרגל שלי, אני פשוט לא מצליחה לצאת מזה, כמה שאני עובדת על עצמי, כמה שאני מנסה, בסופו של דבר הרגשות השליליים האלו תוקפים אותי, והכי מעצבן שבתחילת הסדנא אני מאוד נהנתי, ויצרתי קשר עם אנשים, אז למה זה לא נהפך ליותר מזה? אופ למה חזרתי לחרא הזה.. גם הייתה לי בעיית ריכוז כבר היום השני שלא הצלחתי לקלוט בצורה ברורה את החומר.. מה שהוסיף לסרטים שלי, ועכשיו? איך אני נותנת לעצמי להתקרב אלהם? למה אני כ"כ קשה, אני כל הזמן בסרטים שאני לא מעניינת אף אחד, שאני יכולה להגיד משהו טפשי ויצחקו עלי, אני מדברת כמו ילדה למרות שכבר עברתי את הגיל, אבל מסתבר שאני עדיין לא עברתי... מה שכן על פני השטח, אני תמיד מסה לשמור על חיוך ולהיות חביבה לכולם, ואולי זאת הבעיה שלי!? אז איך אני בוטחת בעצמי? איך אני התחיל לבטוח בעצמי? התחיל לאמין בעצמי, איך אני עושה שאני כן אצליח להתחבר חברתית עם החברה בעבודה? איך אתם נפתחים לאנשים חדשים? גם לכם יש את החששות האלה? איך יוצרים קשרים בחברה חדשה, אני מרגישה שכל הקישורים שהיו ליפשוט נעלמו.... אז אני מבולבלת מאוד, אשמח לשמוע את דעתכם ואולי יש לכם כמה טיפים שיעזרו לי להירגע... תודה, שמש
שלום לכולם, לאחרונה לא השתתפתי בפורום הזה כי הייתי מאוד עסוקה, אבל עכשיו אני כאן, ויש לי הרבה בעיות, יותר נכון יש לי הרבה סרטים בראש שאני מכניסה לעצמי, ואני מאמינה שסתם... אבל מה לעשות כל הרגשות האלה מגיעות ונובעות ממקום שבו ככה אני מרגישה... וצריך לטפל ברגשות האלה ואני לא יודעת איך.. מה שקרה זה שהשבוע הייתי מטעם העבודה החדשה, עברתי הדרכות, ובשלושה הימים האחרונים עברתי סדנא במכירה, אז ביום הראשון אני ממש נהנתי, ביום השני בחלק השני של היום לא נהנתי כי הרגשתי שהדברים נמרחו ולא היו יעילים, וביום האחרון ממש לא נהנתי. הסיבה שלא נהנתי - שנכנסתי לסרטים עם עצמי כמה אני לא טובה, כמה שאחרים מצלחים לעומתי, שיש הרבה רגעים שאני מרגישה שאני לא מצליחה לתקשר עם אנשים, שאנשים לא ממש מדברים איתי אלא אני יותר יוזמת שיחות איתם, הרגשתי שהחברה מתגבשים להם ואי מתחילה להיות בצד, לפעמים חשבתי למה אני מרגישה ככה, כי בפועל, יש לי שמה חברה שהכרתי אותה מהלימודים, יש עוד בחורה שאני קצת דיברתי איתה, מפריעה לי שלא כ"כ הצלחתי להתחבר לבנים, למרות שבנות אחרות הצליחו, והכי מצחיק אותי שכאני נרגעת מהמצב, וחוזרת הביתה אז אני אומרת לעצמי אולי זה רק בראש שלי, ואני יותר מידי בקורתית עם עצמי, אבל מה אני אעשה עם זה- זה בהרגל שלי, אני פשוט לא מצליחה לצאת מזה, כמה שאני עובדת על עצמי, כמה שאני מנסה, בסופו של דבר הרגשות השליליים האלו תוקפים אותי, והכי מעצבן שבתחילת הסדנא אני מאוד נהנתי, ויצרתי קשר עם אנשים, אז למה זה לא נהפך ליותר מזה? אופ למה חזרתי לחרא הזה.. גם הייתה לי בעיית ריכוז כבר היום השני שלא הצלחתי לקלוט בצורה ברורה את החומר.. מה שהוסיף לסרטים שלי, ועכשיו? איך אני נותנת לעצמי להתקרב אלהם? למה אני כ"כ קשה, אני כל הזמן בסרטים שאני לא מעניינת אף אחד, שאני יכולה להגיד משהו טפשי ויצחקו עלי, אני מדברת כמו ילדה למרות שכבר עברתי את הגיל, אבל מסתבר שאני עדיין לא עברתי... מה שכן על פני השטח, אני תמיד מסה לשמור על חיוך ולהיות חביבה לכולם, ואולי זאת הבעיה שלי!? אז איך אני בוטחת בעצמי? איך אני התחיל לבטוח בעצמי? התחיל לאמין בעצמי, איך אני עושה שאני כן אצליח להתחבר חברתית עם החברה בעבודה? איך אתם נפתחים לאנשים חדשים? גם לכם יש את החששות האלה? איך יוצרים קשרים בחברה חדשה, אני מרגישה שכל הקישורים שהיו ליפשוט נעלמו.... אז אני מבולבלת מאוד, אשמח לשמוע את דעתכם ואולי יש לכם כמה טיפים שיעזרו לי להירגע... תודה, שמש
