הצילו! אני צריכה עיצה..

[איליין]

הצילו! אני צריכה עיצה..

כבר מה זמן שהבן שלי בן ה4.5 עושה לי צרות כל בוקר לקום וללכת לגן. הוא אומר שהוא רוצה להיות איתי והיום בבוקר ממש היה השיא, הייתי צריכה בכוח לגרור אותו לתוך הגן וללכת כשהוא צורח ובוכה אמא..אמא...אני רוצה את אמא..אני לא יודעת אם זה קשור לזה שהוא רואה פעמיים בשבוע את האבא שלו או שזה הצגה או מה..הגננת אמרה שכמה דקות אחרי שהלכתי הוא נרגע ומשחק עם החברים - אז מה עושים? נשבר לי הלב כל בוקר מחדש!!

 

[חגית חד הורית]

אוף ../images/Emo10.gif קורע את הלב לקרוא

אבל למה זה קורה? ניסית לברר איתו? כי גם אם זו הצגה, אז יש לה מטרה מסויימת, מבחינתו. עיצות? הייתי לוקחת יום אחד חופש, ונשארת איתו בבית, אבל מסבירה לו שזה ממש חד פעמי. אבל את צריכה להכיר אותו ולדעת, לפני כן, אם זה באמת יהיה חד פעמי או שההצגות האלו בכל אופן ימשיכו. עוד עיצות? לקנות אפוד ללב שלך, שיהיה קצת פחות רגיש.

בהצלחה

 

[איליין]

חגית תודה, אבל ניסיתי את הקטע של

להיות יום אחד בבית וזה ממש לא עובד הוא מבחינתו יבוא איתי לעבודה עד 16:00 אין לו בעיה עם זה... אני ממש לא יודעת מה לעשות...

 

[חגית חד הורית]

ומה אומר הילד?

אם את שואלת אותו למה הוא לא רוצה ללכת לגן, מה יש לו לומר להגנתו? אולי הוא פוחד שם ממישהו? אולי צוחקים עליו? אולי יש לו חרדת נטישה מסיבה כל שהיא?

 

[איליין]

כשאני שואלת את תום מה הבעיה

הוא לא נותן לי תשובה ספציפית אבל מבירור שערכתי אצל צוות הגן אין ולא היה שום מקרה חריג שיכול לגרום לו לא לבוא לגן נהפוך הוא , הוא מנהיג בגן מה שכן יכול להיות פתאום שיש לו בעיה של חרדת נטישה? כי הוא מבין יותר את העניין של 2 בתים וכו´? אני גרושה כבר 4 שנים + (התגרשנו כשתום היה בן 7 חודשים). אבל ממש קשה לי בבוקר...ואחה"צ הוא תמיד מבקש סליחה על הבכי... תום לרוב אוהב להיות בבית איתי, אפילו אם זה להסתובב איתי בסידורים, אני משתדלת לשדל אותו לשחק עם חברים אחה"צ אבל הוא לא מבקש את זה לרוב.

 

[רק אביגיל]

בדיקות בדיקות

ואולי הוא הגיע לגיל שאפשר להתחיל?........לבדוק גבולות? הייתי נותנת לזה להמשיך עוד קצת זמן (כמה זמן זה ככה , כבר?) , אבל לא ותר מדי , כמה שנראה לך או לגננת סביר. ובמקביל , בתיאום עם הגננת , להתחיל לגשש ולשאול אנשי מקצוע . , אם זה לא מראה סימנים של נטיה לעבור. מה אני י-גיד לך , זו לא דפקא הנקודה של הילד חד הורי או לא , כי לדעתי זה קורה ונפוץ גם אצל ילדים זוגיים , אבל ההתמודדות עם הבעיה , אכן הרבה יותר קשה לבד. אין עם מי לחלוק , לשתף להשתתף עם זה ולדבר על זה , צמוד צמוד . ניסית לשתף בזה את האב? מה הוא אומר על זה? ניסית שהוא יביא אותו פעם לגן , או מישהו אחר קרוב לכם? וברוכה המצטרפת אלינו