הצילו! הילד לא מוכן שיגזרו לו

[ענתי 10]

הצילו! הילד לא מוכן שיגזרו לו

ציפורניים!! בני בן השנה ו-8 פשוט מסרב בכל תוקף שיתקרבו לו לידיים ולרגליים. פשוט לא מוכן. עד עכשיו עוד איך שהוא הסתדרנו לגזור לו את הציפורניים כשהוא ישן, אבל עכשיו גם זה בלתי אפשרי. הציפורניים מגיעות לגדלים לא נורמליים, הוא פוצע את עצמו, הציפורניים נשברות, ואני נורא פוחדת מזיהומים. וזה רק חלק קטן מהבעיות. הוא לא מוכן שיגעו לו בשיער, שלא לדבר על להסתפר, לא מוכן לנעול נעליים חדשות - כל נעילת נעליים מלווה בצרחות אימה, בשום אופן לא מוכן לטעום אוכל חדש וכו' וכו' האם מישהו נתקל בבעיות דומות? מה אני עושה? חשבתי שזה יעבור לו, אבל בנתיים זה הופך להיות רק יותר גרוע!

 

[היידי אור]

מי שואל אותו בכלל?!../images/Emo12.gif

יכול להיות שהדעה שלי לא מקובלת על כולן- אבל יש דברים שחייבים לעשות גם אם מדובר בבכי. כמו שתמיד הילד יישב בכסא בטיחות באוטו (גם אם הוא צורח) ככה גם חייבים לגזור לו ציפורניים- כי זה שורט ומסוכן. (אצלינו זה באמת או מתוך שינה- או תוך כדי צפיית טלויזיה- כשדעתה מוסחת). לגביי תספורת- זה לא סוף העולם אם יהיה לו שיער ארוך (למרות שמתישהו הוא יהיה חייב להסתפר.... בצבא?....), וגם אוכל חדש זו בעיה מוכרת בהרבה בתים.... נעליים זה נתון למזג האוויר- בחורף חייבים- ואין ויכוח, בקיץ אפשר יחפים- ואולי הוא יסכים לסנדלים פתוחים? בכל מקרה בהצלחה- אני בטוחה שהעצות שלי יותר קלות מאשר ליישם אותן בשטח....

 

[wildcat6]

הילד שלך קצת רגיש

או שהוא מרגיש רגישות לאחר גזירת ציפורנים חמתי אומרת שבעלי היה כזה או שהוא מפחד זה כמו חלק מהגוף השיטה היא להסיח את הדעת או ממתק או קלטת כל דבר ואז לגזור ציפורנים רצוי שיהיו שני אנשים שיער שיגדל תעשי לו גם קוקו אז מה גם לנו יש בעיות עם נעלים וזה הולך בצעקות שוב לנסות הסחת דעת הבלאגנים אצלנו זה ציחצוח שיניים אך אפשר לצחצח בניגוד לרצונה בכוח?

 

[My Wave]

שלום ענת. אני ממש עוד לא שייכת לכאן

אבל לא יכולתי שלא להשיב להודעתך. אני במקצועי מרפאה בעיסוק ומהתיאור שלך נראה שלילדון יש רגישות יתר תחושתית למגע. הבעיה בהחלט ניתנת לטיפול (לא להעלמה של הרגישות, אבל בהחלט לשיפור גדול מאד בסימפטומים). כדאי מאד שתבקשי הפנייה מרופא הילדים שלך להערכה אצל מרפאה בעיסוק. אם את רוצה עוד פרטים על אופן הטיפול, את מוזמנת לשאול אותי כאן או במסר או בפורום ריפוי בעיסוק בתפוז- (שם יענו לך בנות שהן מומחיות/מנוסות יותר ממני). בהצלחה!

 

[טוטי30]

My Wave, אולי תספרי לנו קצת על

עצמך ותפקידך? נשמע מאוד מעניין ויעיל, ואני בטוחה שנוכל ללמוד ממך המון.

 

[נורה של יובל]

ענתי ../images/Emo49.gifהגעתם לכמעט גיל 2 שזהו

גיל מסובך הכול לא אז ככה: מה שאפשר לוותר כמו תספורת לא להגיע למלחמות מה שאי אפשר לוותר אז לא לוותר, כמו ציפורניים צריך ויש לו שתי אפשרויות או בכיף או בבכי.אתם חייבים להציב גבולות כי בגיל הזה הם מחפשים את הגבולות ולהיות עקביים סה"כ הילד שלך מנסה למתוח את החבל ולראות עד כמה הוא יכול מבחינתכם. נעליים לא חייב אני בעד כמה שיותר יחף יותר בריא(והרבה רופאים יסכימו בדעה הזאת)אפשר לתת לו נעליים מבד רכות כך לא יהיה לו קר.וכל הזמן לדבר רגוע ואם הוא צורח להסביר לו שזה לא נעים לך לשמוע אותו צורח ואם הוא לא מפסיק תגידי לו שאת עוברת לחדר אחר עד שהוא ירגע(הוא רואה שיש לו קהל לצרחות שלו וברגע שתעברי לחדר אחר לא יהיה לו קהל אז יפסיק)

 

[שלולית חורף]

ענתי-

עניתי לך בפורום להיות הורים. והיידי- ההודעה שלך די קוממה אותי, כי יש מקרים בהם חשוב להתייחס גם מעבר למה שצריך ו"חובה" וצריך להתייחס לצורכי הילד.נראה שעולה כאן תמונה של ילד עם הגנתיות יתר תחושתית שבהחלט יש לשים עליה את הדעת... לפרטים נוספים וכמה מילים על הבעיה- רשמתי תשובה מפורטת בפורום השכן

 

[My Wave]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[היידי אור]

למה לך להתקומם?

עניתי לענת בהתאם למה שהיא רשמה. לא נראה שמדובר על ילד שלא מתייחסים אליו- נראה לי שהיא מאוד שמה לב לבקשות שלו, ומאוד לוקחת ללב את הבכי והצעקות. לי נראה, ממבט ראשון (ומהשקפת חיים שלי) שצריך לשים גבולות במקום מסויים, והיכן שאפשר לוותר (תספורת למשל) אז לזרום, והיכן שלא- לעמוד על כך שחייבים לעשות זאת גם אם זה לא נעים. מבחינתי גבולות זה חלק מצרכי הילד ובהחלט לטובתו. לגביי תחושתיות יתר- זה דווקא מצב שאני מכירה, ובמקרים שאני מכירה מדובר על תינוקות וילדים שהפגינו זאת מגיל0 ואובחנו מהר למדי- לכן לא חשבתי על האפשרות הזו. אבל אם יתברר שבכך מדובר- אני מניחה שענת תקבל עצות מקצועיות ולא תקשיב לעצות שלנו.

 

[שלולית חורף]

היידי

מה שצרמה לי זו התשובה שלך וממש לא הגישה של ענת. ולגבי תחושתיות יתר ובעיות תחושה בכלל- יש אנשים שזה מופיע להם בבגרות ולא בהכרח מגיל 0. אנשים שעברו התעללות פיזית, למשל, (ומן הסתם לא על זה דובר) מציגים תמונה דומה של רגישות יתר תחושתית. ועוד דבר קטן אחד- אני מדברת מתוך ידע ונסיון. אני מרפאה בעיסוק במקצועי ועובדת לא מעט עם ילדים שסובלים מתסמינים דומים. מקווה שהבהרתי את עצמי.

 

[eti3]

כמה עצות

לגבי ציפורניים צירתי לילד שלי פרצוף על כריות האצבעות ותוך כדי משחק גזרתי לו אותם כמובן בליווי סיור ולאחר פעמיים הוא הבין שהשד אינו נורא. תספורת- שלחתי אותו עם אבא שלו לספר כאשר בעלי הסתפר ראשון אלעד צפה בו ואח"כ היה לו יותר קל בהתחלה הוא ישב על אבא שלו היום הוא יושב לבד (הוא כבר בן 3 וחצי) והכי חשוב אל תראי לו שזה כל כך מפריע לך שהוא יאכל מה שבא לו תנסי להמנע ממאבקי כוח מיותרים.

 

[טוטי30]

לא יכולה לעזור, אך מקרה שהיה כך היה

רועי שלי רק בן ארבעה חודשים, ואין שום בעיה לקצוץ לו צפרנים, ושער בקושי יש לו גם ככה... אבל.. הנה סיפור עם בעיה דומה ועם סוף טוב: הבן של אחי, בערך באותו גיל, גם הוא לא היה מוכן לגזירת צפרניים, והתחבולה של השינה כבר לא עבדה. לאחר ניסיונות ותחבולות רבים שלא הועילו, הגיעו לשביל הביניים, הילד מוכן לגזור צפורנים רק אם אחי גוזר יחד איתו, אצבע הוא אצבע אחי... מקווה שנתתי לך קצת תקווה.

 

[T noki]

יש לי הצעה שאני מכירה מביה"ח

במחלקת ילדים כאשר היה צריך לשים לילדים/תינוקות ערוי או לקחת בדיקת דם (כואב ומפחיד לכל הדיעות...) היה נסיון (שהצליח בד"כ) להסיח את דעתם ע"י הפרחת בועות סבון במכשיר הפושטי הזה עם הטבעת שנושפים דרכה. הילד היה מפריח בועות סבון ביד אחת וביד השניה היו שמים לו את הערוי. אז אולי אין מקום להשוואה אבל כדאי לנסות... אולי כדאי לנסות קוצץ ציפורניים ולא מספריים. אולי כדאי לנסות לברר עם הילד מה מפחיד או לנסות לשתף אותו בנעילה של הנעליים וכו (אם כי אני מניחה שאת זה כבר ניסיתם). בהצלחה!

 

[לבבית25]

באתי לבקר...

רק שתדעו לכן אמהות יקרות! אתן חסרות שם בפורום הריון ולידה! ובקשר לציפורניים אולי אפשר לשייף???

 

[alonagol]

אני מסכימה

יש דברים שעושים גם אם הילד בוכה. אבל לי קל לדבר, כי אלונההיא ילדה כל כך "קלה",שום דבר לא מסובך איתה. אפרת, אמא של אלונה בת חצי שנה