הצילו...התחלתי ציפרלקס... (טריגר?)
אז אחרי שמבחינתי החלטתי שמספיק לסבול ותקופה קשה ולחוצה תיכף חוזרת (לימודים) הסכמתי להתחיל לקחת ציפרלקס...הרופא אמרה להתחיל עם מינון של חצי כדור ליום ל-4 ימים ואז להעלות ואם זה עוזר להמשיך חודשיים -3. בכל מקרה אני ביום 3 של החצי כדור. יום ראשון הייתי מאוד בסטרס וקצת דאון ואמרתי טוב אי אפשר לדעת אם זה מהתרופה או יום "רגיל".. אבל היה לי ממש יובש בפה. יום שני יום יחסית בסדר ואפילו בערב יצאתי עם חברים והיה לי ממש כיף.. והיום בבוקר סטרס הרבה זמן, הייתי עם ידיד בקניות שפתאום הרגשתי מן רעידות קלות ולחץ כזה בחזה ואז נלחצתי ממה שקורה איתי והיה לי עוד יותר קשה .. ממש הרגשתי כמו לפני עילפון.. ואז בכיתי.. ואז סיפרתי לידיד שלי מה קורה והרגשתי יותר טוב.. ואז קבעתי תוכניות להיום בערב אבל בנתיים הייתי כל כך עייפה שאמרתי טוב ננסה לישון למרות שאני כבר לא מצליחה לישון צהריים תקופה ארוכה.. אבל לפני כן אמרתי צריך להירגע.. לקחתי וולריאן.. כלום.. לקחתי חצי קלונקס- התחלתי להרגיש עייפה.. נסיתי לישון. לא הצלחתי.. תחושות רעות עולות.. ופשוט רע מאוד.. לא יודעת כבר מה זה מרגיש אבל זה מרגיש רע.. ויאוש.. מלאאא יאוש.. ומחשבות פסימיות לגביי העתיד..
לא יודעת אם זה ת. ל של התרופה וגם אם כן מה זה אומר...
בכל מקרה אני מנסה להוציא את עצמי מזה ולהיות חזקה ... לדעת שמתידהו היום הסבל יגמר.. או שאני ארגיש יותר טוב ואצא עם חברים או שאני אקח כדור שינה ואשן.. בכל מקרה תהיה רגיעה.. אבל אז מחר שוב..לאא שובבב....
העניין אצלי שאין קשר בין הרגשות למה שקורה סביבי. סה"כ מסביבי הכל באמת טוב , אז מה נסגר עם הרגשות האלה? וגם שמתי לב שיש מחזוריות די קבועה למה שאני מרגישה.
קמה בבוקר מרגישה קצת דאון עם קצת סטרס לא נורא.. מתחזק לאט לאט , לקראת אחר הצריים משבר (שיא הרגשות השליליים והפסימיות) ואז משתחרר ומרגישה יותר טוב.. לקראת השינה באמת מרגישה בסדר ואפילו נרדמת.. אח"כ מתעוררת מוקדם כלי שאני רוצה ולא מצליחה לחזור לישון וככה שוב היום...
אז אחרי שמבחינתי החלטתי שמספיק לסבול ותקופה קשה ולחוצה תיכף חוזרת (לימודים) הסכמתי להתחיל לקחת ציפרלקס...הרופא אמרה להתחיל עם מינון של חצי כדור ליום ל-4 ימים ואז להעלות ואם זה עוזר להמשיך חודשיים -3. בכל מקרה אני ביום 3 של החצי כדור. יום ראשון הייתי מאוד בסטרס וקצת דאון ואמרתי טוב אי אפשר לדעת אם זה מהתרופה או יום "רגיל".. אבל היה לי ממש יובש בפה. יום שני יום יחסית בסדר ואפילו בערב יצאתי עם חברים והיה לי ממש כיף.. והיום בבוקר סטרס הרבה זמן, הייתי עם ידיד בקניות שפתאום הרגשתי מן רעידות קלות ולחץ כזה בחזה ואז נלחצתי ממה שקורה איתי והיה לי עוד יותר קשה .. ממש הרגשתי כמו לפני עילפון.. ואז בכיתי.. ואז סיפרתי לידיד שלי מה קורה והרגשתי יותר טוב.. ואז קבעתי תוכניות להיום בערב אבל בנתיים הייתי כל כך עייפה שאמרתי טוב ננסה לישון למרות שאני כבר לא מצליחה לישון צהריים תקופה ארוכה.. אבל לפני כן אמרתי צריך להירגע.. לקחתי וולריאן.. כלום.. לקחתי חצי קלונקס- התחלתי להרגיש עייפה.. נסיתי לישון. לא הצלחתי.. תחושות רעות עולות.. ופשוט רע מאוד.. לא יודעת כבר מה זה מרגיש אבל זה מרגיש רע.. ויאוש.. מלאאא יאוש.. ומחשבות פסימיות לגביי העתיד..
לא יודעת אם זה ת. ל של התרופה וגם אם כן מה זה אומר...
בכל מקרה אני מנסה להוציא את עצמי מזה ולהיות חזקה ... לדעת שמתידהו היום הסבל יגמר.. או שאני ארגיש יותר טוב ואצא עם חברים או שאני אקח כדור שינה ואשן.. בכל מקרה תהיה רגיעה.. אבל אז מחר שוב..לאא שובבב....
העניין אצלי שאין קשר בין הרגשות למה שקורה סביבי. סה"כ מסביבי הכל באמת טוב , אז מה נסגר עם הרגשות האלה? וגם שמתי לב שיש מחזוריות די קבועה למה שאני מרגישה.
קמה בבוקר מרגישה קצת דאון עם קצת סטרס לא נורא.. מתחזק לאט לאט , לקראת אחר הצריים משבר (שיא הרגשות השליליים והפסימיות) ואז משתחרר ומרגישה יותר טוב.. לקראת השינה באמת מרגישה בסדר ואפילו נרדמת.. אח"כ מתעוררת מוקדם כלי שאני רוצה ולא מצליחה לחזור לישון וככה שוב היום...
