הצילו. התקלקלה לנו התינוקת....

[eddy7]

הצילו. התקלקלה לנו התינוקת....

שלום לכולם. זקוקים לעזרה:

הקטנה שלנו בת שנה וחודשיים.
עד בערך גיל שנה וקצת היתה נהדרת וקלה לתיפעול
1) אכלה מגוון ויפה ללא בעיות כל דבר.
2) נרדמה בקלות ולבדה למשך לילות שלמים.
3) במקרה והיתה בלחץ או התעוררה באמצע הלילה - מוצץ לפה והיא היתה נרגעת וחוזרת לישון. והיא היתה בשימחה שמה לעצמה את המוצץ בפה במהלך הלילה כדי להירדם אם התעוררה.
ואז עברו עליה שבועיים קשים עם חיסון גיל שנה + צמיחת מלא שיניים + פטריה בפה ווירוס בפה.... קיצר - קירקס שלם של אומללות הלך לה שם...
תוך שבועיים היא החלימה, אבל מאז, כבר כחודש, אף אחד מהדברים שמעל לא חזר להיות כמו שהיה:
1) בבית היא כבר לא אוכלת כראוי. (בגן אוכלת בסדר)
2) אולי גם מכיוון שהיא לא אוכלת כל כך טוב אז היא מתעוררת כל לילה באופן קבוע פעמיים או יותר (בשעות די קבועות) כדי לאכול מבקבוק וללא הבקבוק היא לא חוזרת לישון. והכמות שהיא אוכלת בכל לילה (סה"כ) היא כ200מ"ל ואף יותר.
3) היא כבר לא מוכנה לקחת מוצץ. לא בא לה. אז גם אם המוצץ שהיה מקל עליה את ההירדמות באמצע הלילה - עכשיו כבר לא רלוונטי.
אז עכשיו היא תלוית בקבוק בלילה ואנחנו לא יודעים מה לעשות. אנחנו בריגרסיה גדולה.
נשמח לעזרה!

 

[פרפרי אהבה]

הבת שלי באותו גיל כמעט

אין מצב מבחינתה לא לאכול באמצע הלילה, קשה לי עם זה אבל זורמת כי זה הצורך שלה ועובדה שאחרי הבקבוק היא לרוב ישנה ממש טוב.
&nbsp
הבת שלך אחרי מחלה ויחד עם השיניים כנראה זה מה שהיא זקוקה לו כרגע, הייתי זורמת ולאט לאט מדללת את כמות התמ"ל במים עד שכבר לא תרצה.

 

[eddy7]

לא הבנתי...

היי פרפרים. תודה על התגובה לא ידעתי אם הילדה שלי היא פעוטה או תינוקת אז הימרתי על שני הפורומים P-:

קודם כל - הילדה שלי כבר יותר מחודש אחרי מחלה ושיניים. אני לא חושב שיש קשר כבר. זה מאד מאחורינו.

דבר שני - אומנם כבר ניתקלתי ברעיון הדילול אבל אני לא מבין פה משהו - בסוף, כשנשאר עם מים בלבד - אז היא תתעורר כל לילה בשביל מים, לא? מה עשינו בזה? המטרה שתישתן רצוף.

ואצלי היא כל פעם שותה כמות אחרת, אבל בד"כ לא מעט. אז אם היא צריכה את השתייה, איך לדלל אמור לעזור לדעתך?

 

[פרפרי אהבה]

הכוונה לדלל את כמות האבקה מול המים

ואז זה פחות טעים להם.
עושים את זה לאט לאט עד שהם כבר לא רוצים.
&nbsp
אני בדיעה של לזרום ושתבין, שהכי מתבאסת להתעורר לפנות בוקר לבקבוק הארור הזה אבל אין מצב כרגע בלי ורק נותר לי להשלים.

 

[רi תם]

גידול ילדים הוא מסע

לא מתפעלים בובה.
יש לכם ילדונת קטנטנה שעוד תעשה קפיצות התפתחויות כאלו ואחרות,שעוד תצמיח שיניים ועוד ועוד.
ממליצה על סבלנות.
כן לא ישנים בלילה ואין ילדים "מהממים" שהם 100% "נוחים" להוריהם ולכן הסבלנות והערנות לצרכיה חשובים כל כך.
הבן שלי לגם בקבוק עד גיל 4 ושני הילדים שלי ישנו לילה שלם רק מגיל 3.לא כיף אבל זה היה הצורך שלהם ואני שם עבורם.
אפשר "לתפעל ילד לפי הספר".
אני לא בעניין.
אני בעד להיות קשובים לצרכים של הילד ולפעול בהתאם אליהם.
בסופו של יום,כל הילדים נגמלים מבקבוק,מוצץ,טיטול,ישנים לילה שלם וגדלים.
בריאות פיזית ונפשית היא המפתח.
בהצלחה

 

[eddy7]

השאלה אם אלה צרכים או צרכים או הרגלים מגונים ומיותרים....

הילדה לא היתה צריכה לקום אפילו פעם אחת בלילה במשך כמה חודשים.
ואז נהיתה חולה, התרגלה לקבל בקבוק (מכיוון שבשבועיים מחלה היא לא אכלה או שתתה מספיק במהלך היום) ומאז היא בוכה לבקבוק.
האם היא באמת צריכה אותו ולכן כדאי להמשיך לתת לה (כי הרי היא שותה הרבה במהלך הלילה) או שמה זו התרגלות מהתנהלות שלנו ההורים שנועדה להתמודד עם המחלה אבל עכשיו אין צורך בהרגל הזה?
ואם היא צריכה לאכול או לשתות?
כי נניח ניסינו לדלל לה את המטרה לילה אחד ואז היא רצתה יותר מהמשקה המדולל....

אם ההרגל מיותר והיא לא צריכה שתייה אלא היא רק לא רגילה לישון בלעדיה אז חבל שההורים של הקטנה לא ישנו כמו שצריך במשך שנים. הרי ככל שאנחנו יוצאים מתוך הנחה שהיא "זקוקה" לבקבוק אז אנחנו מחזקים אצלה את הצורך הזה למשך יותר ויותר זמן.
ואם היא אכן צריכה את הבקבוק אז נו... תפאדל.... נחיה עם זה ונהיה תחת "רחמיה"

 

[איןאריותכאלה]

אני חושבת

שהבקבוק החליף אצלה את המוצץ. וכן, הרבה פעמים יש רגרסיה, בטח במצב של מתקפה כוללת על תינוקת קטנה שההורים שלה מנסים לעזור לה בכל דרך. תנסה לחפש 'תינוק שותה מים בלילה' בגוגל ותמצא נחמת טיפשים.... אם היא ישנה נהדר בלי הבקבוק, תוכל לחזור לישון בלעדיו, אבל תצטרכו להתעקש, להיות עקביים, ולא לישון כמה ימים כדי שהיא תבין שאין בקבוק יותר.

 

[eddy7]

ומה דעתך על רעיון הדילול העיקבי?

הרעיון של לשים לה פחות ופחות מטרנה במים?
הרעיון הזה מוכר לך?

ובתהליך הזה של לא לתת לה בקבוק זה אומר להשאיר אותה צורחת בחדר דקות ארוכות עד שתבכה את עצמה לישון או משהו?
כי זה מה שיקרה. בין אם אנחנו יושבים לידה ומנסים לשווא להרגיעה ובין אם אנחנו בחדר שלנו מנסים להתעלם מקריעת הלב.
ובגדול אנחנו נגד להשאיר תינוק לבכות במיטה. גם מחשש שהיא תפתח אסוצייציות שליליות למיטה ולתהליך השינה בכלל, וגם כדי לא לתת לה תחושה שאנחנו לא שומרים עליה.

 

[רi תם]

ראשית,אתה משעשע בניסוחים

.שאפו!
ולעניין,אני מאמינה ברווחת הילדים,בקצב שלהם,בסבלנות עד אין קץ.
אני גם מאמינה שבסוף הדרך הכל מסתדר.
כן,אפשר קיצורי דרך אבל למה למהר?
כווווולם נגמלים מההההההכל.
אולי....נסו לתת יותר לפני השינה?כמות גדולה יותר שתאפשר לה שובע?
אל חשש.זה יסתיים.מבטיחה!!!מתי?לא יודעת.
הבת שלי סיימה עם בקבוקים בגיל שנתיים והבן שלי אמר שזהו בגיל 4.
אגב,בדיוק אותו הדבר עם טיטול ומוצץ.
טיטול ראו בגן "בעלי" תחתונים וביקשו גם-גמילה של שנייה ומוצץ כשאמרו שהם בוגרים ולא רוצים-זרקנו.שנייה ורבע ונגמר.
הילדים יודעים היטב מה הצרכים שלהם,מה נקודות החולשה שלנו,ההורים ושוב,אני מחזיקה בדעה שאם זה לא מסכן חיים-הכל מתקבל!
אתם תחליטו אם אתם קובעים בהתאם לסדר יומכם,העדיפות שלכם,רווחתכם וכיו"ב עם התחשבות בצרכיי הקטנה או לאו

שבוע טוב!

 

[איןאריותכאלה]

אני לא משאירה תינוק צורח במיטה

אבל הגעתי למצב שהבן שלי שותה המוןןן מים במהלך הלילה (ולא מצמא, רק מהרגל). אין לי עצה איך להילחם בזה, כי לא עשיתי את זה בעצמי. גם אצלי זה התחיל סביב שיניים/מחלה/שינוי כלשהו בשגרה, ומילד שהיה מתעורר פעם (ולפעמים פעמיים) בלילה, קיבלתי ילד שמתעורר איזה 4 פעמים בלילה (וחייבים גם להחליף לו טיטול מתישהוא). אני כאמא לא גומלת אקטיבית מכלום (חוץ מחיתולים). בתי בת השבע עדיין קשורה בכל נימי נפשה לבובה שאיתה מגיל שנתיים, בהרבה ארוחות שישי היא יושבת איתנו בשולחן, וממש קשה לה להירדם בלעדיה. היא גאה בה, מספרת עליה לחברים, ומקבלת ממני שדר שזה בסדר גמור. אבל באיזשהוא שלב כשהיא התביישה שיראו אותה עם בקבוק של קטנים והרגשתי את האמביוולנטיות שלה, ניצלתי את זה לשדל אותה לוותר עליו לגמרי, וזה עבר מאד בקלות, ממש תוך יום או יומיים.