הצילו - כל הצעה תתקבל בהכרת תודה

[צפונית לחוצה]

הצילו - כל הצעה תתקבל בהכרת תודה

אני מקווה שאני לא מפרה את תקנון הפורום ואם כן אני מתנצלת מראש. אז ככה - שקד בן שבועיים וחצי. ב"ה ההנקה מסתדרת בסדר ובשקילה האחרונה הוא עלה 300 גרם בשבוע וחצי. אבל, הוא לא מוכן לישון בעריסה. במהלך היום עוד יש לי סבלנות לשכנע אותו ללכת לישון בעריסה אבל בלילה אני נשברת מעייפות מאוד מהר ואנחנו פשוט ישנים יחד. הוא יונק בערך חצי שעה ואז מנקר על הציצי. ברגע שאני מפרידה אותו ושמה אותו בעריסה הוא מתחיל לבכות ואני שוב צריכה לחבר אותו לציצי כדי שיירגע. אני ישנה זוועה כי אני מפחדת למעוך אותו אבל לפחות אני ישנה. אני יודעת שזה לא טוב ושאני חייבת להרגיל אותו למיטה שלו אבל איך? מה עושים?

 

[ילדונט]

יש דיון בדיוק על זה בפורום הנקה

אני כבר מוצאת את הקישור. מצאתי

בטח לפחות חלק מזה יעניין אותך. אני גם שולחת לך מסר.

 

[1איתן ולהב שלנו]

לא טוב זה עניין של השקפה....

עם איתן התעקשתי והוא ישן במיטה שלו,להב מתחיל את הלילה במיטה שלו,ואחרי ההנקה הראשונה,אין לי כח להחזיר אותו והוא ישן איתנו עד הבוקר. לינה משפחתית משותפת היא נפוצה,תחליטי מה מתאים לך,ואם מתאים לך שהוא יישן במיטה שלו,אני יכולה לנסות לעזור.

 

[נעמושמוש]

חשבתי שרק אצלנו זה ככה

שעד ההנקה הראשונה מקסימום השניה הוא עוד במיטה שלו. אחר כך פשוט אין לי כח להחזיר. זה קצת בעייתי בשבילנו לטעמי, גם כי אני לא ישנה באותה איכות כשהוא לידי, וגם כי טבעי שיש התעוררויות קטנטנות כאלו, שהן חלק ממעגל השינה של התינוק, אבל כשזה קורה לידי, ואני מתעוררת מכל פיפס שלו, אני כמעט מיד מציעה ציץ או מוצץ, ובעצם מעירה אותו כשלא צריך. אז בלילות האחרונים אני כן משתדלת להחזיר למיטה אחרי הנקה. עוד לא הוכיח את עצמו, אבל לאט לאט

 

[משוש30]

לשאלתך הפרת את התקנון

קבלי נזיפה חמורה

ועכשיו לתשובה: אנחנו ישנים עם מתן מאז שהוא נולד ועד עכשיו (3.5 חודשים) ונראה לי עד שהוא מיזמתו ירצה לישון במיטה משלו. אם המיטה ליד הקיר שימי ליד הקיר כרית לידה את הילד ואז את ובעלך. קשה לי להאמין שתמעכי אותו אבל את מכירה את עצמך הכי טוב. לי יש שינה נורא קלה ואני מתעוררת שניה לפני שהוא מתחיל לבכות כדי לאכול וכד' אז אני ממש לא חוששת. מה גם שהילדים לא פריירים ולא ימותו בשקט בלי למחות. בקיצור אישית אני ממליצה על לינה משפחתית מה גם שזה נורא כיף לנו והרבה יותר קל בלילה מבחינת הנקה. שוב אם את מרגישה שזה מסוכן או לא מתאים אז אני לא אנסה לשכנע אותך אחרת ואז לצערי גם אין לי רעיונות לעזרה. בהצלחה במה שתחליטי.

 

[lulyK]

זה לא "לא טוב". אם זה מסתדר

וכולם מרוצים - זה דווקא טוב ונהדר. חשובה לשמור על כמה כללים: המיטה צמודה לקיר, והתינוק בינך לבין הקיר, ולא בינך לבין אבא שלו. חשוב שיהיו במיטה מה שפחות שמיכות וכריות. לילה טוב (ולאט לאט הוא כנראה יתרגל לישון גם בעריסה. יותם עד גיל 7 חודשים היה ישן במשך היום רק רק רק עלי.....)

 

[POOH*]

מצטרפת לשאר - זה לא טוב רק אם לכם

זה לא טוב. גיא בת 5 חודשים [ביום ראשון!!!

] וישנה איתנו מהיום שהיא נולדה ועד שימאס לה לדעתי... שלא לדבר על זה שלפחות חצי מהלילות עד היום היא ישנה לפחות חלק מהלילה עלי. כדי לעשות לנו יותתר מקום במיטה פשוט הורדנו את המזרן לרצפה [על קרש לא ממש על הרצפה] ואת המזרון שלה שמנו בצד שלי צמו לקיר מוגבה על מזרן אחר [כדי שיהיה בגובה של המזרן שלנו]. ככה גיא שינה איתנו ולה טוב ולנו יש ימספיק מקום במיטה בלי לישון מקופלים [למרות שחייבת להודות שהעילדה החצופה בד"כ מסיימת את הלילה עם הראש במיטה שלי והרגליים אצלה!!] וככה קל לי להניק בלילה, היא בקלות נרדמת חזרה וזהו לכולם טוב. אז קודם תחליטו אם טוב לכם או לא טוב לכם הלינה המשותפת אח"כ תחשבו איך לפתור בעיות ספציפיות כמו מקום במיטה במידה ותחליטו להמשיך בזה... ורק חייבת להוסיף תלונה משלי - כל מה שכתבתי לגבי שינה היה נכון עד לפני שבועיים בערך מאז גיא שכחה איך לישון!! עד אז לילה טוב היה לילה שהיא ישנה מתעוררת לאכול [כל שעתיים בערך] וחוזרת לישון. מאז המצב הורע ואני בקושי מצליחה לישון... אני לא מספיקה להירדם בין התעוררות אחת שלה לשניה - היא אוכלת כמעט כל שעה!!! זהו. בהצלחה לכם וסליחה על הוספת התלונה שלי הייתי חייבת לפרוק.. POOH

 

[niritcat]

עוד כל כך, כל כך מוקדם לדבר על

"לא טוב" ו"להרגיל". גם אם אתם לא רוצים לינה משותפת, תני לזה עוד זמן. לשניכם מגיע כמה שבועות של מנוחה, ושינה טובה יותר בלילה רק תועיל לכם. את בוודאי יכולה להבין אותו שהוא רוצה אותך לידו. עוד מוקדם לדבר על הרגלים וגמילות. תני לו לפחות בחודשים הראשונים את המקסימום שאת יכולה - כולל להיות צמודה אליו בלילה. ובכל זאת, הצעה אחת מעשית - משהו שעבד אצלנו היה לעטוף אותה בשמיכה דקה וצמודה (ידיים השארתי בחוץ), וככה להרדים אותה על הידיים ולהעביר לעריסה. תרגישו טוב,

 

[galiaS]

גם נטע לא הסכימה לישון בעריסה

בשבועות הראשונים - אני חושבת שזה היה מרווח לה מדי. בעגלה היא שמחה לישון - שווה לנסות. לחילופין את יכולה לנסות לרפד את העריסה ככה שלשקד יהיה קצת יותר צפוף.

 

[עוגת שמרים]

הכל עוד יכול להשתנות אלף פעם!

אצלנו זה היה ככה: יומיים ראשונים בבי"ח - יותם צורח - לא ישנים. עד גיל שבוע - ישן בעגלה עד שמגלים את אזהרת היצרן - נלחצים מכניסים לעריסה. עד גיל שלושה שבועות ישן בעריסה - מתחילים הגזים!!! עד גיל חודש וחצי נרדמת על הגב יותם עליי. גיל חודשיים - נגמרים הגזים מחזירה לעריסה. גיל חודשיים ושבוע - הילד לא מוכן לא עגלה (גם במשך היום) ולא עריסה - למיטה. גיל שלושה חודשים וחצי - ישן במיטה 7 שעות רצוף אחרי שנרדם ב- 19:00 - איזה גאון של אמא גיל 3 חודשים ושלושה שבועות - קם כל שעה לאכול במשך כל השבוע האחרון - לא אכפת לי איפה העיקר שישן כבר!!!!! מסקנה - הכל משתנה כל הזמן, לא להתייאש מחד אך גם לא להתלהב מהילד המוכשר מאידך, והעיקר לא לצפות כי ככה הרבה יותר קשה - אני זורמת...ובעצם אני עוד בחופשמ לידה אז אולי עוד קל לי. מה שהכי מייאש (לסיום סיומת) הוא שלא משנה מתי הלך לישון וכמה פעמים התעורר בלילה - החקלאי הקטן מתעורר בין ארבע וחצי לחמש וחצי כל בוקר!!!!!

 

[דש1דש]

אהבתי ../images/Emo70.gif

ומאוד מסכימה - גם אצלנו כל כמה שבועות הכל משתנה - החוקים לא תקפים יותר גם יערה בדרך כלל במיטה שלה עד הנקה ראשונה / שניה / שלישית ואז אני נשברת מעבירה אלי - ומשם הכל יותר רגוע. מאוד חשוב לי שתתחיל את הלילה אצלה במיטה כי אני צריכה עוד לעשות דברים בבית - והיא אף פעם לא לבד אצלי במיטה - מסוכן מידי..... אצנו דוקא אנחנו ישנות הרבה יותר טוב כשהיא אצלי - וגם הקימה בבוקר הרבה יותר כיפית!!!! לא חשבתי שאני אקח אותה למיטה שלי - אבל זה רק עוד דבר אחד שהחלטות של לפני לידה לא מתקיימות אחריה.... התרגלתי

תעשו מה שטוב לכם! מאוד חשוב לישון בלילה - גם לך וגם לתינוקי - ככה שתמצאו איך זה עובד בשבילכם. לא משנה מה תחליטו 0 תנקטי בכל אמצעי הבטיחות שאפשר ושמתאימים..... בהצלחה!!!! (וכמו שנאמר - גם כשתמצאו משהו - זה לא יחזיק הרבה זמן - גם הטובים וגם הרעים

הם גדלים ומבינים יותר - ומשתנים המון - כל יום כמעט הוא משהו חדש! זה מרתק ומעיף

)

 

[צפונית לחוצה]

תודה ../images/Emo140.gif

בנתיים הפסקתי להיות בלחץ מזה שאולי אני אמחץ אותו חלילה בלילה ואני אפילו נהנית מזה שהוא כל כך קרוב אלי. אז נכון שאני ישנה רע ומתעוררת הרבה אבל לפחות אני ישנה. אני אמשיך מידי פעם לנסות לשים אותו לישון בעריסה אבל לפחות אני לא מתחילה את לילות הזוועה של המלחמה איתו על השינה כי לידי הוא ישן יופי. חג שמח.

 

[משוש30]

../images/Emo45.gif

 

[Tal223]

מה שאנחנו עושים זה להענות לצרכים

כבר הפנו אותך לשרשור שאני התחלתי בנושא הזה בפורום הנקה. אני יכולה להוסיף כאן שהדילמה קיימת כל הזמן: מעולם לא התכוונו שתמר תישן איתנו במיטה, ושני הילדים הגדולים שלנו מעולם לא ישנו איתנו, אבל תמר היא אחרת ועם צרכים אחרים ואנחנו פשוט זורמים איתה. כך יוצא שבעצם החל מהלילה הראשון בבי"ח ועד היום תמר ישנה רק איתי במיטה שלי, גם בלילה וגם ביום. היא לא ישנה בעריסה שלה אפילו שעה אחת שלמה מאז שנולדה (וטוב שהשקענו גם בעריסה וגם בבייביסנס חדשים...). מצד אחד זה קשה שהיא ישנה איתנו, כי אין מרחב, ואני פוחדת עליה, וגם אין את הזמן המיוחד שלנו כזוג... מצד שני - אנחנו ישנים הרבה יותר טוב ככה. היא יונקת ושתינו נרדמות ביחד תוך כדי הנקה, ואם היא מתעוררת אני נותנת לה לינוק לפני שהיא בכלל מתחילה לבכות, ומיד נרדמת בחזרה. חוץ מזה שכל הגוף כואב לי מהתנוחה המוזרה שאני ישנה בה - אני בסה"כ לא נורא עייפה יחסית לאמא לתינוקת בת חודש! בקיצור: זה נעים ונוח מצד אחד, ולא נעים ולא נוח מבחינות אחרות... כמה נמשיך בזה? אין לי מושג. אני מניחה שכל עוד זה מה שהיא צריכה ודורשת. דבר אחד אני יודעת היום, שלא ידעתי כששני הילדים הגדולים נולדו: צריך לזרום עם הילדים. כשהם קטנים, אין ברירה אלא לתת להם להכתיב את הקצב. רק הם יודעים מה הם צריכים ומה טוב להם, והתפקיד שלנו להיות רגישים לצרכים האלה ולהענות להם. היום, עם התינוקת השלישית שלנו, גם אני וגם בעלי נמצאים במקום אחר, הרבה יותר מקבל וגמיש ורגיש לצרכיה, והכל זורם לנו הרבה יותר בטבעיות. כך בענייני השינה וכך בהנקה ובכל דבר אחר. אני לא אומרת שזה קל, או שזה עובר בלי שנשאל את עצמנו 30 פעם ביום אם אנחנו עושים את הדבר הנכון. אבל אנחנו עושים בכל יום את הדבר הנכון לאותו היום, וזה מה שחשוב.