תקצריץ הפרק מאתמול בלילה
אז ככה, הפרק נפתח כשג'וש, ליאו והנשיא מאוד מרוצים כי הם הצליחו לחתום על הסכם סחר חופשי עם דיי הרבה מדינות, בהסכמת ארגוני העובדים, בגלל שג'וש והנשיא הבטיחו להם שהתוצאה של ההסכם תהייה שמשרות "צווארון כחול" (להלן: תפירת נעליים) יעברו לאסיה, ובאמריקה יישארו המשרות האיכותיות. אלה שדיי מהר מסתבר שסידרו את ג'וש, ולמרות שהוא בא לקראת החברות בניסוח ההסכם, מתכננים להעביר להודו 17 אלף משרות תכנות (!) בתור התחלה. ג'וש נורא מתעצבן כי התוצאה היא שההבטחה שלו ושל הנשיא מופרת. הפרק כולל כמה וכמה שיחות על קריירה (המתמחה שג'וש לא סבל וששכחתי את השם שלו כרגע סיים את העבודה בבית הלבן ועבר להיות עוזר חקיקה לאיזה חסר קונגרס), כולל דונה שרוצה להתקדם בקריירה שלה ובסוף ג'וש משתכנע ושולח אותה עם צוות למזרח התיכון כדי שתפקח עליהם ותדווח לו, היא גם מקבלת דרכון דיפלומטי. שני עובדי היי-טק שאיבדו את העבודה בעקבות ההסכם של ג'וש מתנחלים לו במשרד ולא יזוזו עד שהוא ימצא דרך להחזיר אותם לעבודה. הוא לא מוצא. נושא שני: סי ג'יי מגלה שבתקנות הרגולציה של ה- FCC (רשות התקשורת האמריקנית), הגיעו לפשרה עם תאגידי המדיה הגדולים שאחוז השליטה המרבי של כל תאגיד בתחנות טלוויזיה מקומיות יהיה 39.97% (או משהו דומה) במקום 45%, ושהמספר הזה הוא בדיוק אחוז השליטה הנוכחי של התאגידים הגדולים בערוצים המקומיים. היא מנסה להעביר את הסיפור לעיתונות, אבל הם מפחדים מהבוסים שלהם (שעובדים באותם תאגידי מדיה גדולים) ורק רוצים לשמוע על הנסיעה של הנשיא לבריסל לחתימת ההסכם ההוא. סי ג'יי מתעצבנת, ובסוף מעיפה מחדר העיתונות חלק גדול מהכסאות כך שלכל חברת מדיה גדולה יהיה רק נציג אחד ולא שבעה כמו קודם
(וכולם ביחד: סי ג'יי הכלה). בסוף היא צריכה להחזיר את חדר העיתונות לאיך שהוא היה (על חשבונה), אבל אחרי נאום חוצב להבות לליאו הוא אומר לה שתשלח לו את החשבון והוא ישלם. זה העיקר. היה סיפור רקע עם דונה שנורא רצתה לנסוע עם ג'וש לבריסל, והוא לא הסכים, והם שיחקו בברוגז (איזה חמודים), ובסוף הוא שולח אותה למשימה יותר חשובה מאשר "להחזיק לנשיא את היד"