הצילו!! מה עושים?!

[אמא של אלה]

הצילו!! מה עושים?!

אז ככה: המשפחה של האקס שגרה בקנדה ומעולם לא ראתה את בתי או ממש רצתה אותי בה, די מנסה לשמור על קשר- כלומר אמא שלו שולחת לי אימיילים ופעם בכמה זמן משהו קטן לאלה. אני בדילמה- מצד אחד אני לא סובלת אותם, לא מעריכה את הצורה שהם טיפלו (או לא טיפלו) בענין ולא רוצה שום קשר אליו- דרכם. כלומר- אם אני שולחת להם תמונה של הבת שלי מן הסתם הוא יראה גם ואני לא רוצה. מצד שני יש לי רגשי אשם (קלים מאוד אמנם...) שאני מונעת מבתי להכיר חצי מהמשפחה. יש לציין שהם לא דוברי עברית, לעולם לא יבואו לבקר בארץ ולא מן הנמנע שהם עושים את זה מרגשי אשם... אוף, נראה לי שאני יודעת מה אני רוצה אבל צריכה לשמוע חיזוקים... תענוגיתה- תהני לך בחו``ל! תשטפי קצת ת``ראש מהבולשיט שקורה בחייך...

 

[מיכל לב]

תעשי...

מה שבא לך ,איך שבא לך!!! את רגשות האשם תשאירי להם. לדעתי אינך מונעת מאלה דבר.ההתכתבויות שלך עם ``סבתא`` לא מוסיפות לה ולא גורעות ממנה,אלה עדיין קטנטנה וחוץ מזה בשביל התואר ``סבתא`` או אבא`` צריך לעבוד קצת יותר קשה. כל כך חשוב להם, שיזיזו את ה....יעלו על מטוס ויתחילו לרקד לצלילי חלילך. השאלה כאן, לדעתי, היא מה כל זה נותן לך?! מה יש להם להציע? חום? אהבה? תמיכה?עזרה? האם באמת,(ברגש לא בהגיון), את לא רוצה שום קשר עם האקס? הרצון למלא את החסר גדול ואמיתי,האם הם יכולים לעשות זאת? מצד אחד אני לא בעד ניהול מאבקים והנצחת הפגיעות אך יחד עם זאת אני לא מוצאת שום סיבה להיות כל כך נחמדה אם זה עושה לך לא טוב. אם זה מרגיש לך בסדר,תשמרי על קשר בצורה המתאימה לך, בתדירות שנוחה לך, ושאלה תהנה מהמתנות, אם לא, תהיי בטוחה-אלה תסתדר יפה מאד גם בלעדיהן. מה יהיה בעתיד? איך הם יתנהגו? מה יהיה רצונה של אלה? מי יודע?! כמו שלמדנו, החיים מלאי הפתעות והמציאות עולה על כל דמיון. לסיכום יקירתי,עשי מה שתבחרי,תחליטי לשנות, תשני. הכי חשוב שתחייכי.

 

[מיכל לב]

דרך אגב....

``אבא`` של אלה הצהיר על אבהותו? הוא משלם מזונות?

 

[איפה הדרך אל האושר]

שלום לך

קראתי את התגובה של מיכל לדברייך - מצד אחד היא צודקת תעשי מה שבראש שלך אבל מהצד השני תחשבי על הילד שלך לעתיד .

 

[מיכל לב]

נו?? נניח והיא תחשוב על העתיד..

גם בעבר היא חשבה, תיכננה ותיכננה והופססס- הפתעה! אני לא חושבת שבמידה והיא אינה רוצה לשמור על קשר צריך לעורר מריבה, אני בטוחה שאפשר לעשות זאת בצורה קצת יותר עדינה. אני בהחלט חושבת שכדאי לחגית ללכת עם הלב,ואני משוכנעת שבעתיד,אם הכוונה היא טהורה ואמיתית, תמיד תמצא הדרך לבנות את הקשר. אם אלה באמת חשובה להם, הם יהיו שם בשבילה, כשתגיע העת והשעה. אני מסכימה איתך שיתכן ודרך הפשרה עדיפה,אפשר לשלוח תמונה, לכתוב תשובה ובזה לסיים את הדילמה הגדולה. הכל תלוי במה שחגית מרגישה וחושבת. לדעתי,``טובתה`` של אלה קשורה לסיפור אחר. ומה שלומך יקירה?

 

[מיכל לב]

למה לדאוג?

 

[מיכל לב]

שהטיפה הלבנה לא תטעה,צירפתי שם

קובץ. מי שלא מכיר, שיכיר, ומה שכבר מכיר שיזכיר.

 

[פלג^ר]

אני מודה לך חמדתי.בקשר אלייך:מה

זאת אומרת חצי משפחה.לדידי את כל משפחתה של אלה בתך.לא חוכמה מצד

 

[פלג^ר]

משפחת האבא לכתוב לפעמים.ממש מופת

להיות אבא או סבתא על הנייר הכי קל.לדעתי את צריכה התחלה חדשה.ביי

 

[מיכל לב]

מסכימה בלהט....

ה ת ח ל ה ח ד ש ה

 

[תם-תם]

הי

הי מיכלי, את עדיין פה? בא לך לצ`אט? תם-תם

 

[אמא של אלה]

בננות יקרות....

התחלה חדשה זאת אומרת להכיר מישהו? זאת בהחלט השאיפה, אבל לא עכשיו. סוף סוף אני מפוקסת על החיים שלי וטוב לי ואני מרוכזת במה שחשוב לי והילדה שלי עוד קטנה ואני חוזרת ללימודים ו... ו... ו... בקיצור, כבר רצו להכיר לי ואמרתי "לא עכשיו, תודה". אני חושבת שכשמסתיים סיפור בן כמה שנים שברובו לא טוב, פתאום הלבד כל כך נפלא... מיכלי- למה את מתכוונת כשאת שואלת אם אבא של אלה מכיר באבהותו? הוא לא שילם אגורה בחיים שלו ולא קנה לה כלום, אבל מבחינתו ומבחינת המשפחה הקוקואית שלו יש לו בת. זה מה שגרם למצוקה ששיתפתי אתכם בה- התסכול והכאב הזה, שהוא משוויץ בה ומספר לכולם ובעצם מעולם לא נתן כלום וכבר עשרה חודשים בערך אין ביננו שום קשר... הוא פשוט חי לו בעולם קטן משלו ולא קולט... וכל אימייל מהאמא הסתומה שלו קורע לי את הלב עוד יותר כי כל המצב הזה נראה להם נורמלי...

 

[מיכל לב]

האקס שלך+האקס שלי

וקיבלנו את האקס המושלם. שלי משלם, אבל לא מדבר, לא משוויץ (ואם יש לו על מה זו רק הקטנטנה),היא פשוט לא קיימת. שלך משוויץ, מקשקש אבל לא מרשרש . חגית, אם האימיילים שלה קורעים לך את הלב, אל תקראי אותם, שני כתובת. תגידי, מה היא כבר כותבת? מה היא רוצה?

 

[אמא של אלה]

מיכלוש, משהו מצחיק שחשבתי עליו...

חברתי הקנדית אומרת על שון "he´s laying, he´s playing but he´s not paying..." ואם זה לא היה מצחיק זה בטח היה עצוב... מה אמא שלו רוצה? אין לי מושג. היא אומרת שרק הידיעה שהיא סבתא גורמת לה לרגשות סבתאיים והיא מתחננת שלא אנתק איתה קשר. אבל היא עושה לי רע. כנראה שאין לה מה להגיד ומה לתרץ על הבן הסתום שלה, אז היא מתבלבלת ומתרצת בשבילו ("כולנו עושים טעויות" - מענין למה בסיפור היא קוראת טעות?!, או שהיא מספרת לי שלמרות שזה נראה רע הוא מאוד דואג לנו ומתגעגע- פשוט משפחה דפוקה! כל אימייל שאני מקבלת ממנה עושה לי יותר רע כי אני בנאדם שלוקח ללב! אני מתלבטת ומתחבטת בסוגייה: מה עדיף לילדה: אין אבא עם כל המשתמע מכך, או שיירים של משפחת הקוקואים הזאת שממילא לא בתמונה... אוף, לפעמים אני מצטערת שבכלל נודע להם שאני בהריון... אבל זה כבר סיפור אחר...

 

[מיכל לב]

גם ל"ש" שלי ,

יש משפחה שכפי שהוא הגדיר אותה -"דפוקה,חפה מכל זכר לאהבה ומסוכנת לסביבתה הקרובה", אז נכון לעכשיו אני יכולה רק להגיד ה"גומל" ואין בי ולו לרגע חרטה או צער, על כך שהמפגש איתם נחסך מהמתוקונת שלי, נהפוכו!!!! שרק ימשיך ככה, טפו, טפו, טפו . מעדיפה להיות יצירתית בהצגת המצב הנוכחי,מאשר להיות מוטרפת מקרבתם החולנית -