הצילו הבת שלי בסכנה

[ממונט התותחית]

הצילו../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gifהבת שלי בסכנה../images/Emo70.gif

אולי

מאז שסיימה את הלימודים היא מתבטלת ולא עושה כלום. צבא? דחו לה לעוד 5 חודשים

. המשפחה בכלל לא מעניינת אותה. לא אבא תרנגול( בלי קשר היחסים בסימן שאלה בגלל שהיא בועטת בו לעיתים קרובות) לא פרגית הגדולה וגם לא אמא תרנגולת היא עושה מה שהיא רוצה. לא מחפשת עבודה,אין לה חשק לעשות שום דבר רק חברים בראש שלה. הם הכי חשובים

איפה הבעיה

היא שותה אלכוהול חופשי במסיבות ויש הרבה כאלה,היא מעשנת מגיל....אתם יושבים? 15

היא מתמרדת על כל מה שאומרים לה ואוי ואבוי עם אבא שלה ידע שהיא שותה ומעשנת זה הסוף של החיים של שתינו השבת האחרונה היא היתה אמורה להיות אצלו, אבל אחרי ארוחת הערב היא אמרה לו שהיא הולכת למסיבת חוף עם חברים שמתגייסים והיא תחזור בבוקר. לא חזרה

הוא אבא תרנגול מת מדאגה מתקשר אליה והיא אומרת לו שהיא עדיין עם חברים והיא לא תבוא אליו. היא חזרה אלי הביתה מאוחר אחה"צ בשבת. למחרת תרנגול מגיע לביקור ואומר לי בחשש שהוא פוחד ואולי האפרוחית ירדה לתרבות רעה

מה עושים

נסיתי להרגיע אותו אבל אני יודעת דברים שהוא לא יודע כמו העישון והשתיה ואני פוחדת כל כך פוחדת על האפרוחית. רוצה לבקש שיקדימו לה את הגיוס וברוב טיפשותי אמרתי לה היא אמרה שלא תדבר איתי אם אעשה את זה. מצטערת שזה ארוךך אבל אני היסטרית ולא יודעת מה לעשות....

 

[rolan]

רגע..... לנשום../images/Emo70.gif

בלי היסטריה בבקשה... אנחנו עברנו לפני שנה סיפור דומה, כאשר שבלולית חיכתה לגיוסה שחל באפריל... אני חושבת שקודם כל, צריך לדבר עם אביה, לספר לו ה-כ-ל! כולל העישון והשתייה, זו לא בושה, זה לא עבירה על החוק (אלא אם היא קטינה...). האמת חייבת להיאמר ולו רק בשל החשש שיום אחד "יגלה" בעצמו ואז באמת אוי ואבוי... לכן, כדאי שתשתפי אותו בקשיים, כולם!!! מותר לך לומר לו, בכנות, שהתקשית להתמודד, שחששת שיכעס, שלא רצית להדאיג אותו - הכנות תעשה את שלה. ואחרי ששוחחתם, את ואביה, שוחחו איתה. תציבו לה גבולות. אין דבר כזה להתבטל כל היום!!! היא צריכה לחפש לעצמה עבודה, תעזרו לה למצוא. זה יכול להיות בייביסיטר, נקיון, מלצרות או כל עבודה זמנית אחרת. כל זמן שהיא בביתכם, תחת חסותכם, היא נשמעת לכללים ולגבולות, אין דבר כזה שהיא עושה "מה שבא לה". מעבר לזה, כל זמן שהיא מובטלת, הייתי נותנת לה משימות בבית - נקיון, סדר, קניות וכד'. ולגבי החברים?.... נו, ברור שרק הם מענינים אותה, זה בסדר, כך זה בגיל הזה, שזה לא ידאיג אתכם... מקווה שהועלתי במשהו...

 

[ממונט התותחית]

רולן, זה לא כל כך פשוט....

תרנגול לא בדיוק "עוף" נוח אחרת לא היינו מתגרשים, שלא יהיו לך אשליות הוא איש צבא לשעבר עם כל מה שמשתמע מכך. הוא מאמין בשיטת המקל והגזר. לפעמים אני מודה שאני מערבת אותו בגלל השיטה הזו אבל הפעם אני חוששת שלערב אותו יהיה קטסטרופה

זו אפרוחית מאוד שברירית רגשית, חבר לא מזמן התאבד (ממעגן מיכאל, שמעת?) והיא כאילו רוצה לעשות מה שהיא רוצה ולא לעשות כלום. כי" החיים קצרים ומחורבנים" כדבריה. מה אעשה

 

[גבר בדרכו שלו]

קיבלתי התקף לב מהכותרת

אפשר בלי כותרות כאלה? אני הייתי נותן את החופש לעשות מה שרוצים. הצבא ישנה אותה. מי שכובל אדם הופך לאוייבו. תני לה את החופש אל תתערבי אולי תייעצי בנועם.לא יותר. שוב הצבא ישנה אותה. סבלנות.

 

[יונה לבנה 1]

מסימה עם גבר

אמנם אני עכשיו לא ממש מרגישה שאני מתאימה לתת עצות ,אך גם אני חושבת שלפני הצבא זה זמן בהחלט טוב לעשות חיים ,כדי שאחרי השחרור לא תרגיש שחסכו ממנה ואז תקח תרמיל ומקל ותעלם להודו..... תני לה חופש ,לא חייבים לעבוד אך חייבים להיות בקשר כאשר מאחרים או מחליטים להישאר עם החברה,כמובן ממקום של דאגה. כמו שאמר גבר,מי שכובל הופך אוייב

 

[יונה לבנה 1]

מסכימה.....כמובן

 

[הפרי האסור 2003]

מסכימה עם יונה ובדרכו שלו

זו ההזדמנות האחרונה שלה לפני שהיא נכנסת לחיים האמיתיים. היא לעולם לא תוכל להיות כל כך חופישה לאחר שתכנס לצבא וגם לאחר שתצא ממנו.

 

[oehhe]

כל הסיכויים שיצא ממנה אדם טוב

ג'אסט א מומנט, רגע אחד. אני מכיר בחור אחד אחרי כתה ו' לא למד כלל, הסתובב ובילה, עישן מגיל 14 (הפסיק בגיל 44) עישן חשיש כבר בגיל 17, והיו אלה שנים אחרות (1972) היה קשה להשיג חומר סתם כך. חברים, ים, בילויים, כמובן שעל השכלה אקדמאית אין על מה לדבר. והיום, היום הוא בן אדם, ואפילו כותב כאן בפורום לפעמים. oehhe

 

[עלמה 3]

אתה, כפרה עליך ../images/Emo70.gifמתה עליך ../images/Emo70.gif

חולה עליך

כן, אתה , אתה - אוהי...

ואני , לא איכפת לי שאת מקנא .... רולניקה...

 

[rolan]

אדרבא מלהיפך.... ../images/Emo8.gif לא מקנאה../images/Emo70.gif

 

[gila411]

מומנט

היא בכלל לא בסכנה היא מתנהגת כמו כול בני הנוער לפני הגיוס שבגילה וכן זה כולל מסיבות עד אור הבוקר וגם עישון ושתייה זה יעבור לה כמו שזה עובר לכולם (אני הייתי כזאת שלא עושה כלום 8 חודשים לפני הגיוס ועוד כמה חודשים אחרי הגיוס)

 

[gila411]

התבלבלתי,קוראים לך ממונט....

 

[*יערית]

אז מה יש לנו....

ילדה לקראת גיוס לא עובדת מחפשת את החופש והחברים מעשנת,שותה לא מגיעה הביתה לישון לא עומדת בציפיות הוריה מורדת{אחחח אני אוהבת את גיל המרד} שני הורים דאגניים ,אוהבים ולכל אחד יש דרך משלו להתנהל איתה... אז קחי את מה שיש לפנייך ,חישבי או תתיעצי עם יודעי עיניין איך ניתן לגשת אליה ולנסות להביא אותה למקום אחר מבלי להפעיל את זעמה והתמרדותה . רוצה גם להצטרף לדבריה של רולן שאמרה שיש לשתף את האב בכל הנעשה ,גם עם הדברים קשים לאוזן..הוא חלק מהמציאות שלה ולכן אסור לשמור מפניו דברים,אם זו הדרך שלו ניתן גם לשוחח איתו ולבקש ממנו לא לנהוג בשיטה הזו {למרות שאני לפעמים חושבת שזו הדרך להחזיר אנשים לפסים

} ולהיות יותר רך כלפי הילדה,לומר שהמצב רגיש ושניכם יחד למענה... הרצאות לא תמיד עובדות{זה אסור,זה הרסני,זה לרדת לתרבות רעה זה לא חינוכי,זה פרזיטי..וכו'}הרצאות עוברות לפעמים מאוזן אחת לשנייה... אמא שלי בזמנו הכניסה לי טוב טוב לראש שאם אני לא אמצא לי עבודה לא יהייה לי כסף!את האמת...שעם אמא שלי אין משחקים..לא היה לי כסף, אז התחלתי למלצר...עשיתי הרבה כסף,למדתי נהיגה,עשיתי טיפולי שיניים, חסכתי לכרטיס טיסה...וטסתי לשנה וחצי לטייל בעולם... וכשחזרתי אותו ריטואל חזר על עצמו....ושוב מצאתי את עצמי נאבקת למחייתי ..ככה הבנתי שאין פשרות,אין הורים שהם כספומט. אני התחלתי לעשן בגיל 20,אוי ואבוי אם אמא שלי היתה יודעת על כך.. ויום אחד שהרגיזה אותי עם הירידות שלה לנשמה שלי.. יצאתי מהחדר עם סיגרייה ואמרתי לה:"עכשיו מה תעשי לי?" ילדת מרד אמרת...

אני הייתי מומחית בזה

,רציתי לעשות דברים בדרך שלי, מודה שהלחץ של אמא שלי עזר לי לדחוף את עצמי לעבודה ולחירות, אבל בטוחה שיש דרכים אחרות שיאפשרו לילד ולילדה הן להנות מהעולם שלהם{כן עד היום אני אוהבת מסיבות עד אור הבוקר ולהשתולל} חברים...כן כמה שיותר חברים זה כל הפאן... עיניין של גישה ועיתוי.... ולא שאני יודעת איך....רק יודעת מה רצוי ומומלץ לי! הלוואי ושניכם יחד תמצאו את הדרך...קחי

על הרצון והאיכפתיות !!!!!!!

 

[עלמה 3]

אונו מומנטו , תנסי להיזכר

בך, את נערה בגילה...ותבדקי ותראי , איך היית באותה תקופה של גיל הנעורים, חבר'ה, התנסות ...בכל מה שאפשר... ובמקביל , הדור השתנה , תקופה אחרת לגמרי... תנסי להיות חברה שלה, שתשתף אותך בחוויות ובהתנסות ודרך זה תדריכי אותה... בדרכי נועם....ולא בשיתת המקל והגזר...זה עושה יותר גרוע. אני ראיתי כאן משהו אחר, את חששך מפני התרנגול... כאילו את נכשלת בחינוכה וגידולה... זה משהו שתיפתרו בינכם ובשיתוף מלא. עלמה

 

[יונה לבנה 1]

עלמתי

צודקת לגבי הפחד מכישלון החינוך מול תרנגול צבאי. לא חשבתי על זה ובאמת דרך חשיבתך פתחה לי עוד כיוון.

 

[gila411]

הבת מספיק גדולה להתמודד עם אבא

 

[blonda3]

../images/Emo24.gifהכותרת בהחלט מבהילה.....

כתבו לך כבר הכל אז באמת, איך את היית בגילה? עישנת? שתית אלכוהול? והיום? אם היא לא מסטולית כל היום ולא מכורה.... אז לקחת הכל בפרופורציות.... כפי שכתבו לך כאן.

 

[אסתיהאחד]

לצערי גם אני גיליתי

שלא הבת לפני הגיוס אלא הבן בן ה15 מעשן ושותה וכך עושים כל חבריו וחברותיו בני גילו למרות שלומדים יום יום בבית הספר. אלה הם פני הדור וכל ילד מושפע לפי נתוניו. בתי לפני הצבא לא שותה ולא מעשנת וחוסכת מהעבודה. והנה הבן עושה בלגאן. כולם מסבירים לי שאני היא המיושנת ולא מבינה את הדור הזה מה שכן מומחים בנושא שידברו ויסבירו את השלכות והעישון כדאי שידברו עם הבת גמו שגם מדברים עם הבן. לא שזה עוזר............... והאבא יודע וניסה לדבר אבל............לא בדיוק עזר.הנה שני ילדים אותה אמא אותו אבא. לא כדאי למהר ולקחת אשמה עלינו ועל חינוכנו

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

ממונט, כולם גנבו לי את כל התשובות

ואני חושבת שבטעות שלחתי לאסתי את ההודעה הזו, כי כנראה לחצתי על "מסר למחברת" במקום על "הוסף תגובה". בכל אופן, עם תיבת המסרים של אסתי, הסליחה... כמו כולם, גם אני מצטרפת לדעה שצריך לתת לה אוויר ולקבל את המרד בשלווה. כל זמן שהיא לא מכורה לסמים ולא אלכוהוליסטית. תני לה לעבור את זה. זה יעבור וזה אפילו בריא שהיא עוברת תקופה כזו. זה מרד נורמלי של כל נערה בגיל הזה. קחי נשימה עמוקה והרבה אוויר ובעיקר, נסי להיות קרובה ואמפתית אליה. בסדר? בהצלחה

 

[י ו ס י פינקלשטיין]

תשע שעות חלפו תותחית

ואני מקווה שרמת ההיסטריה [ כדברייך ] פחתה ולו במעט . נראה לי ששם הנושא הדרמתי שנתת להודעתך אכן שיקפה את עוצמת החרדה בה היית נתונה. שלום מומנט , ביתך האפרוחית נמצאת באחד מצמתי החיים המרכזיים בחייה , גיל ההתבגרות שיש המכנים אותו הגיל המגעיל . זה גיל שיש בו מההתנסויות , שיש בו בחינת גבולות מתמדת של ההורים , חברויות ומסגרות החינוך אם לומדים ] תאפשרי לה ,בקשי שתיידע אותך למועדי הגעה , תני לה להרגיש שאת לצידה תמיד , הגם שחלק מהתנהגויות אינן נראות לך . ועוד דבר ...... בשקט בשקט שאף אחד לא יקרא זו התנהגות המצוייה בתוך מגוון התנהגויות בני הנוער [ו... יש התנהגויות רבות חריגות יותר כדי שתהיי רגועה - לא אספר לך. רק טוב שתדעו יוסי