נטלי- תני לי להרגיע
אני ממש לא מהטיפוסים המרביצים- להפך, אני רכה מדי איתה (אולי בגלל זה היא ככה), אפילו רצועת חנק לאילוף כואב לי לשים לה. בקריאה חוזרת של ההודעה שלי (עכשיו כשאני רגועה) זה באמת נשמע נורא- אבל באתי הביתה עם תינוקת בוכה, ומצאתי בית הרוס והפוך- כאילו היה בו טורנדו, אחרי לילה בלי שינה- זה כל כך הכעיס אותי!!!! כל פעם אני בוטחת בה מחדש- וכל פעם היא מוכיחה לי שהיא מצפצפת עלי. אני אוהבת את שנטיפי מאוד- היא אצלי מגיל חודש וחצי- והיא ממש ילד בשבילי, ולכן אני מגיבה כל כך קשה לעובדה שהיא הורסת לי את הבית והנישואין, ומתנהגת כמו כלבה מפונקת ורעה. בכל מקרה- אין שום דבר מאחורי המילים שלי- סתם כעס וקיטור, ואם השפה בה השתמשתי הפריעה לך- צר לי, אבל כשכועסים מאוד- לא חושבים. מה שהכי מפחיד אותי- שיום יבוא אני אחזור הביתה ואגלה (שוב) נזק שאני לא אוכל להסתיר מבעלי (שגם ככה לא מתלהב משנטי), היא כבר הרסה (הרסה!!!) דלת פלדלת + דלת של חדר אורחים + מיטה (אכלה אותה), ואם היא תיגע באיזה מכשיר חשמלי או רהיט מרכזי בבית- ברור לי שהוא פשוט ימסור אותה. החלטתי לנסות ביום שישי, בזמן שנקנה עיתון ופיתות לשבת, לקשור אותה בחוץ- זה בערך חצי שעה- שעה, ולראות מה יקרה. אני חייבת למצוא פתרון. ונטלי- זה שאת עדיין צעירה בהחלט קשור לעניין- כי את לא זו שמכסה מכיסך את הנזקים, או קונה אוכל לכלבים במאות שקלים- ההורים שלך עושים זאת, ולכן מן הסתם גם תפקיד החינוך בבית (חינוך שלך וגם של הכלבים) מונח גם הוא על כתפיהם- וזה קשה, וזה לפעמים כואב ולפעמים מכעיס. וגם הם וודאי כעסו לא מעט על הכלבים (אם הם הרסו לכם רק בגדים- מצבכם מצויין) ובטח גם כועסים עלייך לפעמים. אולי הם כועסים בלב בשקט- אני טיפוס שמוציא החוצה ולא שומר בלב. אז מה? נראה לך שהכלבה קראה מה כתבתי פה ונפגעה? מה זה משנה איך דיברתי עליה? משנה איזה יחס היא מקבלת- ותאמיני לי שהיא נסיכה. מקסימום היא מקבלת צעקות או טפיחה על הטוסיק.