הצילו

[cargo66]

הצילו

שלום לכם יש לי בעיה ענקית ואשמח לקבל עצות. החלטתי להפרד מהחבר שלי. הבנתי לאחרונה שהמון צרכים שלי לא יכולים להתמלא בקשר הזה. שיש צרכים שאין לי איך למלא כאשר אני איתו ושמאזן הנתינה קבלה בקשר הזה לא מספק אותי. לכן החלטתי להפרד. יש כמה בעיות: 1. הבחור לא יודע לקבל לא - זה תמיד פגיעה נוראית בכבודו. לכן אני חוששת מהתגובה שלו להחלטה שלי. 2. אנחנו גרים יחד - בדירה שלי. כך שהוא צריך לחפש מקום חלופי ולעזוב. אני חוששת שעד שזה יקרה החיים בבית יהיו נורא קשים. 3. אני נורא מפחדת להיות לבד - וכל הזמן מנסה לשכנע את עצמי שאולי אני עושה טעות... אולי כדאי לי להשאר... וכל מיני כאלו. ובנוסף יש לו יכולת מופלאה לפייס אותי - והפעם אני לא רוצה "ליפול בפח" אני באמת חושבת שהכי טוב לי זה להפרד עכשיו. למעשה נפרדנו בכעס ביום שישי בבוקר (הוא נסע לסופשבוע וחזר ישר לעבודה הבוקר) ומאז לא דיברנו. האם יש למישהו רעיון, איך להסביר לו את המצב? איך להקל על שנינו במשך הזמן שיקח לו למצוא מקום אחר? מה לעשות? תודה כרמל

 

[sovlanit]

66

כאן נעוץ עיקר הבעיה!!!! הפחד משינוי. ההאחזות בקשר רע ולהמנע משינוי. מרמז לדעתי על חוסר ביטחון שלך. כשההחלטה תגיע מצידך לכאן או לכאן אזי השאלות האחרות תראינה לא רלוונטיות ומיותרות. נדמה לי שיש דואליות מצידך.חוסר החלטיות לבחור מה הכי טוב. רגע אחד הוא נתפס בעינייך כרע וברגע שני הוא בעינייך מלאך. הוא גר בדירתך ולא ידוע לי באיזו מידה הוא תלוי בך מהבחינה הזו אולם את נוטעת בי תחושה שאת תלויה בו רגשית. האם את מאמינה שללא האהבה מצידו את אבודה?! האם את חשה חסרת ערך וחשה כי "היום קשה למצוא בן זוג ואת בן הזוג הזה אני כבר מכירה?" האם את חרדה לשוב ולהיות פנויה?האם את חשה שאת כבר לא "מציאה" בשוק הפ"ופ? הצעה:בררי עם עצמך מה מזין את הפחד בתוכך. החליטי בצורה שקולה . שימוש במודל התקשורת המקרבת יעזור לך לבנות קשר בינזוגי אפקטיבי ומספק יותר מבחינתך-גם אם ההחלטה תהיה להשאר איתו. בכל מקרה-זה רע להיות בתפקיד הקורבן ורע להיות בתפקיד השטיח...זיכרי זאת. הכי גרוע זה לחיות באופן ארוך טווח בחוסר ודאות.בספק.בתחושת החמצה.בתחושת ניצול. מקווה שהאחרים יוסיפו נקודות מבט נוספות למצב. ואלי בינתיים הרוחות נרגעו?[חיוך]. כל טוב.

 

[cargo66]

לא הכיוון

אני בעצם החלטתי להפרד. נכון שאני מפחדת מהפרידה ומלהיות לבד אבל זו בכלל לא השאלה שלי. בכל מקרה, תודה על תשומת הלב.

 

[הנחליאלי]

בינתיים קבלי מנת אמפתיה,

עד שאקבל יותר זמן שימוש במחשב, אם יהיה לי מה להציע, בבעיה כואבת...

 

[cargo66]

תודה אני זקוקה לזה

 

[cargo66]

תודה, אני זקוקה לזה

 

[אפרת ארנון]

../images/Emo45.gif יקירתי -

ליבי איתך. המצב באמת לא פשוט. אני מניחה שישנן כמה סיבות לכך שאת מרגישה מבולבלת. האחת, פרידה כשלעצמה היא בדרך כלל לא נחמדה במיוחד כשהיא לא על פי דעתם של שני הצדדים. שנית, מצטרף לכאן חששך מפני נפילה בפח. בנוסף לכל אלה, עלולה להיוצר סיטואציה לא נעימה בבית לאחר הפרידה. כל אלה, הן סיבות מספיקות לתחושת הבעיה שנוצרה. אני עונה לך מתוך התקשורת המקרבת הכוללת בתוכה הרבה אמפתיה. אז - הנה תשובתי: שבי ורשמי בדיוק את רגשותיך כרגע. אני מתכוונת לאותם רגשות שנמצאים בך כרגע כלפיו במערכת היחסים. לאחר מכן, לאותה רשימה, הוסיפי את רשימת הצרכים שלא מתמלאים לך כרגע. אני מיעצת לך לרשום כיוון, שלפעמים כשרואים את המילים על הכתב, עולים עוד רעיונות, וכן כי המילים הכתובות נותנות הרבה ביטחון, כוח וסדר בדברים. פעמים רבות קורה לנו, שאנו, בלהט הדיבור, שוכחים להגיד הרבה דברים. ואז.... שיעורי הבית שאת מכינה, יעזרו לך להגיד כל מה שאת רוצה. בקשי ממנו לדבר בזמן ששניכם רגועים!!!!!!! הסבירי לו את רגשותיך וצרכיך שלא מתמלאים במערכת יחסים זו. הסבירי לו, שברצונך למלא את צרכיך ולשנות אי אילו דברים בחייך. במקביל, שאלי אותו לרגשותיו וצרכיו שלו. זכרי לאורך כל השיחה, שגם לו יש צרכים ורגשות. רק שכרגע, הרגשות והצרכים שלכם לא משותפים. חשוב מאוד!!!!!!! : לאורך כל השיחה, זכרי לא להאשים אותו, אלא להבין שהצרכים שלכם אינם זהים כרגע. לכל מטבע יש שני צדדים. כאשר לא תגיעי לשיחה מתוך מקום מאשים אלא מכבד, כל השיחה תראה אחרת. לרצונך להיפרד, הוסיפי בקשה אליו - שיכבד את רצונותיך וצרכיך, ושביחד תשתדלו ליצור אוירה מבינה ומכבדת עד שהוא ימצא דירה. את, מגיעה מוכנה לשיחה. כאן יש לך יתרון אשר יכול לעזור לך מול היכולת שלו לפיס אותך. לכן, אתרי ובררי עם עצמך את כל רגשותיך וצרכיך, כך תקבלי יותר עוצמה מולו. לא פשוט בכלל... איך את מתחברת לדברים? אני מקווה שעזרתי קצת. אשמח לענות ולדבר עוד. בהצלחה!!!

 

[sovlanit]

אפרת ארנון בוקר אור-../images/Emo140.gif

אהבתי לקרוא את ההמלצות המעשיות,שנתת לכרמל. יישר כח. יום טוב.

 

[אפרת ארנון]

אני מקווה שהיא תאהב גם.

ותנסה לישם.

 

[cargo66]

ללא נושא

 

[cargo66]

תודה

כתבתי תשובה נורא ארוכה שנמחקה לי...ממש מתסכל. אז בקיצור: המון תודה על התשובה המפורטת. בגלל שדיברנו אמש, עד לשעות הקטנות של הלילה, לא קראתי ולא הגבתי קודם. לשימחתי, ביצעתי חלק מרעיונותיך. אכן כתבתי לי את רשימת הצרכים שאינם מתמלאים ואת הרגשות המתעוררים בי בתגובה. גם ניסחתי בקשת פרידה, שחשבתי שהיא לא מאיימת. השיחה היתה מאוד קשה וסוחטת מבחינה רגשית. כרגע אני מאוד מבולבלת. כי, כצפויי הוא לא רוצה להפרד. הבילבול שלי נובע מהעובדה שהוא טען שחלק מהדברים הוא שומע בפעם הראשונה. ושהוא רוצה לנסות לעבוד על הדברים האלו ולשנות אותם. זה נורא הפתיע אותי כי חשבתי שהכל כבר נאמר, ושהוא לא מעוניין לשנות דברים. לכן אני מבולבלת ולא בטוחה כרגע מה לעשות. אולי כדאי לי לתת לקשר הזה עוד הזדמנות, אולי אני צריכה להבהיר יותר איך ומה אני צריכה ואולי הוא באמת רוצה לנסות לעשות שינויי... מקווה שאצליח להחליט בקרוב. כי קשה לי אי הוודאות. תודה שענית והתייחסת כל כך ברצינות. תודה על העצות הטובות שמאוד התאימו לי. אם יש לך רעיונות להמשך - אשמח לשמוע. אז, שוב תודה. כרמל

 

[אפרת ארנון]

אני חושבת שנתת חלק מהתשובות

בשאלותיך. כמו שאת מתארת כרגע את הסיטואציה, את מופתעת ומבולבלת. לכן, ובגלל ההפתעה, קחי לך כמה ימים להתאזן. במצב בו לך היה ברור שהפרידה קרובה, פתאום נכנסו פרמטרים חדשים. את חשבת איך תסתדרו בדירה לאחר הפרידה, ופתאום את חושבת אולי לתת עוד צ'אנס. אני גאה בך על כך שכתבת את רשימת צרכיך ורגשותיך. ביטאת את עצמך. וזה חשוב. עשי זאת שוב בעוד כמה ימים כשאת רגועה מההפתעה. רשמי שוב את צרכיך, וראי האם יש סיכוי שהם יתמלאו. האם את מאמינה שיש סיכוי שהם יתמלאו? שימי לב לצרכים כמו - ביטחון, אמון, הקשבה, הבנה.... יש לך זכות להיות מבולבלת ולקחת את הזמן שלך לחשוב!!! גם להחליט לא להחליט עד שתוכלי להחליט - זו החלטה. מה שכן, הסבירי לו את הרגשתך כרגע כדי שיבין מה קורה. המשיכי כך. אשמח להמשיך לדבר איתך.

 

[cargo66]

תודה, אני אכן מבולבלת כרגע.

אני מאוד מתחברת לרעיון ההחלטה שלא להחליט כרגע. אנסה לבדוק שוב בעוד כמה ימים ובהחלט אשתף את החבר במה שעובר עלי עכשיו. לדעתי הוא חושב שהמשבר עבר והכל בסדר. מתוך שיחה שהייתה לנו אחרי הצהרים. וזה נכון שאני צריכה להמשיך לעדכן אותו ולשתף אותו אם אני מצפה להבנה שלו. המון המון תודה אעדכן אם וכאשר יהיו חידושים. להתראות כרמל

 

[הנחליאלי]

אפשר הבהרה?

סיפור דרמטי. כמובן, אני לא יכול לענות תשובה גורפת ולא לקוות שאני יכול להועיל הרבה. אכן חיינו זרועים גם ברגעי צער וכאב, כעס ותסכול. לא את הכול אפשר להמתיק. אבל כל דרך של אלף מייל מתחילה בצעד אחד? אז הנה שני צעדים, מחבר ותיק במועדון צער הפרידות. 1. "לכן אני חוששת מהתגובה שלו" - נמקי ופרטי. מה הוא יכול לעשות? לדעתי רשימה תועיל, לנו כתומכים, ולך כמסתבכת בדרכך... 2. זאת בעיה מסובכת לפי הדיווח שלך. הסיבוך הוא שמסתבר שאין לך השליטה במרחב שלך. יש לך דירה, והוא גר בה. בעצם נראה שהוא אמור לפתור את בעיית המגורים שלו ולשחרר את הדירה שלך מיד. אך מסתבר מדברייך שאת לא רואה זאת כך. את כנראה מרגישה מחויבת כלפיו לספק לו את צורכי הדיור שלו עד שהוא ימצא פתרון אחר. אבל אז את בעצם בת ערובה שלו. כי אילו הוא היה מבין שאת לא שירות דיור, הוא היה עוזב מיד. תמיד אפשר למצוא פתרון זמני ומידי. ואם לא מיד, אז בעוד שבוע, או חודש או שנה או חמש שנים... כרטיס אשראי בלי הגבלות. או שאני מגזים? קבעת גבול? מתי הוא אמור לעזוב? ואז עולה השאלה של מה את תעשי אם הוא גר בדירה שלך והיחדיו הופך לבלתי נסבל. אז את צריכה לעזוב עד שהוא יפנה? אין לי מספיק נתונים. אבל אם כך המצב, נראה לי שיועיל להתחיל לחשוב על זה מכל הכיוונים היצירתיים, מה שנקרא סיעור מוחות. להמציא מאה פתרונות בלתי אפשריים עד שמתוכם יימצא פתרון אפשרי. 3. לפי דברייך החלטת. זה לא אומר שהשדים לא ישתוללו. כבר משתוללים, בעצם. צריך ללמוד להתיידד עם השדים. הם נכנסים דרך החלונות, דרך הצינורות, דרך החריצים שמתחת לדלת. אי אפשר שהם לא ייכנסו. אבל אפשר ללמוד לחיות אתם בשלום יחסי. "שלום שד. נכון שאתה שד הפחד-מלהיות-לבד? אני זוכרת אותך. וואו, אתה באמת נראה מפחיד היום! קפה או תה? אה, אתה שואל אם אני מוותרת על הפרידה? לא. זה סופי. ווואאוו אתה עושה קולות ופרצופים.. מפחיד באמת. אבל זה סופי. וואוו, אתה עושה תנועות ומכבה את האורות! אבל זה סופי. טוב, אתה מוכן ללכת עכשיו? תחזור אחר כך? כן. זה סופי. sorry/ ביי".

 

[sovlanit]

הנחליאלי

אהבתי את תגובתך וחייכתי כשקראתי את הדיאלוג עם השד... צר לי לקרוא שאתה-כהגדרתך " חבר ותיק במועדון צער הפרידות"[סוף ציטוט]. מאחלת לך התגשמות משאלות הלב.

יום טוב.

 

[הנחליאלי]

../images/Emo45.gifותודה, תודה רבה!

 

[cargo66]

תודה לך

האמת היא שכתבתי עכשיו תשובה ארוכה לאפרת, אז אחסוך לעצמי את הכתיבה שוב, ואם מתאים לך אתה מוזמן לקרוא שם. אהבתי את הרעיון של "ללמוד להתיידד עם השדים". משימה קשה אבל נשמע ששווה לנסות. תודה על ההתייחסות ועל התגובה. ואשמח להמשיך לקבל תגובות מעשירות כאלו. להתראות כרמל