הצילו.....

[גלית11]

הצילו.....

רועי בן 8 חודשים, אוכל כל הלילה וצם כל היום, היום הוא אכל רק 120 גר´ בתשלומים במהלך כל היום. בלילה הוא אוכל ב-20:00, 24:00, 03:00, 06:00 ומשלים את החסר. אין לי לב להשאיר אותו בלי אוכל בלילה אחרי שכל היום הוא לא אכל, אבל גם מצב זה לא בריא בשבילו. החיתול שלו ממש יבש ביום ובלילה סחוט. איך אפשר להפוך לו את הסדר. אני כל היום מכינה תחליפי חלב וזורקת הוא פשוט לא מוכן לאכול (שבע מהלילה). ואני כבר לא מדברת על הקימות בלילה וא"כ יום עבודה וכו´.... אודה לכן על עצות

 

[לימור של עמית]

אין לי עצות ..רק../images/Emo24.gif

 

[מאמא כושר]

מה סדר היום שלך/כם ושלו?

אין לי רעיון מדהים אבל תנסי לבדוק סדר יום: מי נימצא איתו? ביום? בלילה? מה הוא עושה במהלך היום ? הלילה? לפי השעות אני מניחה שהוא יונק לא? אשמח אם תשאלי את עצמך את השאלות, ותנסי אולי להגיע לרעיון....... ובכל מקרה אם תחשבי פה גם ותיכתבי אולי יהיו לי עוד רעיונות- מחכה לתשובתך!!! מאמאכושר

 

[גלית11]

חשבנו והתיעצנו...

קודם כל תודה על ההתיחסות, היום חשבתי על מה שאמרת והלכתי לרופא. עברנו על היום ומצאנו שבשעות הבוקר הוא עם המטפלת, המטפלת לפי טענתה לא יכולה לראות ילד לא אוכל, לפיכך היא מאכילה אותו בניגוד לרצונו "הוא מיילל ואוכל". אין לי בעיה עם זה כל עוד הוא לא נכלס לבכי של ממש, או מתנגד נחרצות. הרופא לעומת זאת הסביר לי, כי ילדים שמחריכים אותם לאכול, תופסים את עניין הארוחה כעניין לא נעים, סבל ומאחר והם לא נהנים מהחוויה , כל ארוחה מתפרשת כמעין עונש. עצתו היתה לתת לילד להכתיב את הקצב שלו, הוא לא ימות מרעב חלילה ולא ייתיבש כ"כ מהר . לחכות יום יומיים בסוף הוא יסדר את הארוחות לבד וגם יהנה מהם. אני מקווה שזה יעזור, ותודה על התמיכה גלית

 

[סיגל של שגיא]

גלית - אני חושבת שכדאי שהמטפלת לא

תאכיל אותו בכוח. כך הילד יאכל מתי שהוא יהיה רעב (והם יודעים הכי טוב מתי הם רעבים) והארוחות יסתדרו לו. היא נלחמת איתו ולכן הוא לא אוכל, ואילו את לא נלחמת איתו, אלא מאכילה אותו מתי שהוא רוצה - אז הוא אוכל. חבל להפוך את סוגיית האוכל למלחמה.

 

[רותי הכ]

המטפלת הזו מפחידה אותי!!

 

[סיגל של שגיא]

../images/Emo104.gif אמרת את מה שלא היה לי נעים

לומר...

 

[רותי הכ]

או שהמטפלת תאכיל אותו מתי וכמה

שרוצה או ש ת ח ל י פ י אותה!

 

[אורית ג.]

הבעיה שנראה שהמטפלת מקבלת

במידה מסויימת גיבוי מהורים. ובשביל מטפלת שמתעללת בילד לא צריך להתייעץ עם רופא. אני מזועזעת!!!!!

 

[מיה של ליר]

גלית, מה זה "מיילל ואוכל"?!? אני בש

אני הייתי מעיפה את המטפלתהזו לכל הרוחות (סליחה על הבוטות) אבל זה ממש לא מקובל עלי. מה זה "מיילל"? מה זה הזלזול הזה בבכי של הילד? כנראה היא דוחפת לו בכוח את האוכל ואז באמת הוא לומד לראות באוכל עונש או חוויה לא נעימה (בלשון המעטה). תחליפי מטפלת (או מסגרת - אולי משפחתון?) ואני בטוחה שהסדר יום שלו ישתפר, כולל הארוחות. ואגב, כן מותר לתת מים בלילה.

 

[אירית של מורן ומתן]

אולי...

תנסי לתת לו בלילה רק בקבוק מים? אני יודעת שזה נשמע "אכזרי", אבל כדאי לתת לו לילה אחד ל"סבול" ולשתות רק מים ובבוקר לתת חלב עם דיסה. נסי לילה אחד ותראי. הכל ענין של הרגל... בהצלחה!

 

[מאמא כושר]

אני ממש לא בעד מים!!! כ"תחליף"...

אין שום סיבה לתת מים בלילה - כי זה לא יפתור את הבעיה! הבעיה הינה להרגיל את הילד לאכול, כלומר לתת לו לאכל כרצונו במהלך היום! עם המטפלת- וזה מה שצריך להיפתר! כזה יפתר אז יהיו פחות ארוחות בלילה! בעיה פותרים מהיסוד!

 

[אירית של מורן ומתן]

מים זה לא אוכל!

אז מה את חושבת? להרעיב אותו לגמרי בלילה ולתת לו לבכות כל הלילה נשמע לך יותר בעד? גם אני לא בעד ארוחות בלילה, אבל המטרה היא להגיע למצב שבו יאכל יותר במשך היום. הבעיה היא שהוא לא רוצה לאכול במשך היום ולכן אני חושבת שמים לא משביעים אבל ממלאים את הלילה לפחות עד שיתחיל לאכול טוב במשך היום.

 

[מאמא כושר]

לא להרעיב בלילה! והנה הפיתרון../images/Emo21.gif

איריתוש! ממש לא להרעיב בלילה....... להיפך לתת לו ציצי- ו/או מה שהוא רוצה! כוונתי הינה שהפיתרון הוא לא לערוך שינויים בלילה אלא לפתור את הבעיה לגופה, כלומר הבעיה היא אכילה ביום/ אכילה בכוח/ אכילה עם המטפלת- זוהי הבעיה שצריך לפתור וכשזו תיפתר אז גם הלילה יהיה יותר קל!!

 

[ליאת של בר]

גם לי אין שום עיצה, לצערי

אבל תנסי את האתר הבא, בייבי סנטר, לפעמים יש שם עיצות מועילות

 

[רותי ע]

גלית-מכל מה שכתבת יש לי תחושה

ממש לא טובה... הוא לא "סתם ככה" החליט שבלילה אוכלים וביום צמים. אני הייתי עושה ניסוי קטן-לוקחת כמה ימי חופש ושולחת את המטפלת לחופש. נמצאת איתו כל היום ונותנת לו לאכול. ובלילה מצמצמת את הארוחות, או מים או חלב מהול. ורואה אם מתחיל להיות הבדל... אולי נעים וטוב לו לאכול עם אמא אחרי טראומת הארוחות עם המטפלת? סליחה שאני אולי נשמעת נחרצת ומדאיגה אבל התאור של הארוחה עם המטפלת נשמע מאוד לא טוב...

 

[אורית ג.]

../images/Emo45.gif

 

[במבה 10]

גלית היי

קודם כל אני מציעה כתף להשען עליה.דבר שני יש ספר נפלא הנקרא "ילדים ואכילה"מאת איילין סאטר. בגדול הספר הולך עם הילד ואכילתו מגיל אפס ועד לאחר גיל ההתבגרות,אז כבר שווה את ההשקעה. העיקרון בספר הוא זה:תפקיד ההורים באכילה מצטמצם לשלושה דברים. קניה,שיווק,מכירה.תחשבי על זה קצת.האכילה היא דרכו היחידה של התינוק/ילד להכריז על אוטונומיה/עצמאות. לא מכריחים ילד לאכול גם אם מאוד "פולנים".מציעים,רוצה יקח לא רוצה לא ייקח. כנ"ל בכמות אכילתו. ילד בן 8 חודשים אינו צריך לקום בלילה לאוכל,אלא אם כן אינו אוכל ביום. אני הייתי מתחילה מחדש חינוך לאכילה נכונה. שהמטפלת תרשום מה אוכל הילד ומתי,יש להסביר למטפלת כי אכילת הילד וכמות האכילה אינה מדד להיותה מטפלת טובה או לא. (אם היה ניתן לקחת שבוע חופש ולעשות זאת בעצמך,מה טוב) מים זה לא אוכל אבל לצורך הענין הנ"ל כן צריך להפוך לילה ליום ויום ללילה. בשבוע הנ"ל כן להציע בקבוק תה בלילה ו/או מים. הילד לא ימות מרעב,נשמע אכזרי?לפעמים בתור הורים עלינו לעשות מעשים שלא תמיד אנו שלמים איתם אבל לטווח הארוך ולטובת הילד הם מחוייבי המציאות. אם תרצי עוד עזרה טלפונית,אשמח.כתבי לי למייל.

 

[דיקלה של שון]

תנסי במשך היום אוכל מוצק אבל...

לדעתי לא טחון מאד, אלא מרוסק במזלג, שון היה בדיוק כך הוא לא היה מוכן לאכול אוכל מוצק טחון לא בכפית ולא בבקבוק, הייתי נלחמת איתו, ובוכה איתו.. ממש סיוט... עד שנתנו לו בסקויט של רמדיה ובמבה ביד, וכך גילנו שהוא אוהב אוכל שנמס לו בפה ולא את הטחון

כך עלה לי הרעיון לרסק לו את האוכל ולתת לו בכפית, הוא אהב את הרעיון וזה הצליח טוב מאד..... היום

הוא אוהב את כל הטעמים.... הייתי מיואשת לא פחות ממך.... ואז לא גילתי את הפורום כאן.....והפסדתי קצת.... בכל מקרה גיל 8 חודשים לדעתי זה הגיל שאפשר להתחיל

והעיקר לא להתייאש.. את חייבת להרגיל אותו לסדר יום .... המון המון

ואני כאן אם את רוצה להתייעץ עוד,, שלחי לי מסר ואני יעזור לך בכייףדיקלה